93% - זו היתה התשואה שגילמה איגרת החוב דלק נדל"ן ד' אתמול במסחר בתל אביב. במלים אחרות, מי שהיה קונה אתמול את האג"ח שהנפיק יצחק תשובה - חלק מ-500 מיליון השקלים הרשומים למסחר בסדרה - וממתין עד למועד פדיונה, היה מקבל כמעט כפול מהסכום שבו רכש אותה.
הצעתו של תשובה לבעלי חלק מהאג"ח שלו - להחליף אותן באיגרות חוב אחרות המגלמות רווח נמוך יותר - העלתה לראש סדר היום הציבורי את סוגיית האג"ח הקונצרניות הנסחרות בתל אביב, בעיקר את התחייבות המנפיקים לפרוע אותן.
מעל ראשו של כל אחד מאנשי העסקים שגייסו כסף בשנים האחרונות מתנוסס בימים אלה מספר, המגלם את הסיכוי המוערך בשוק כי יחזיר את הכסף שלווה מהציבור. יש מחזיקי אג"ח שמוכנים למכור את החוב של דלק נדל"ן בקרוב למחצית ממה שיקבלו, אם ימתינו עד למועד פדיונן. יש גם משקיעים המוכנים למכור את האג"ח של ארקדי גאידמק במחיר המגלם לקונה המאושר תשואה של 156%. הנה הרשימה של המלווים הגדולים במשק, המובילים ברמת חוסר האמון שרוחש כלפיהם השוק.
מאיזה כיס יישלף הלהטוט הפיננסי הבא
האיש שזכה בעבר לתואר לוליין פיננסי, ושהצליח לנווט את דרכו בעשור האחרון בשוק ההון תוך שהוא קונה ומוכר שליטה בנכסים ובחברות ומלהטט בין אחזקותיו, עמית ברגר, ניצב בראש טבלת התשואות. שוק ההון מעניק לחברת האחזקות שבשליטתו - אנטר הולדינגס תשואה של 300% כמעט.
לסדרה המדוברת אין שעבוד, שני הנכסים של אנטר הולדינגס - רשת טיב טעם ו-5% מבית ההשקעות פריזמה - אינם במצב טוב, ונראה כי מחזיקי האג"ח יכולים רק לחכות לפתרון הפיננסי שימצא ברגר לבעיית החוב שלהם.
תעלומת האג"ח של אמריס
אלה שהתפתו לרכוש את האג"ח של חברת האחזקות אמריס שבשליטת ארקדי גאידמק - אחד מאנשי העסקים המתוקשרים ביותר שנראו פה בשנים האחרונות - ניצבים כיום מול סימן שאלה גדול, שמתבטא בתשואה ברוטו של 156%.
כפי שלא היה ברור מהיכן הגיע גאידמק לישראל, מה מקור כספו ומה היקף נכסיו - כך גם לא ברור כיום מאיפה יוחזר החוב לבעלי איגרות החוב של אמריס.
החברה צופה לטוב, המשקיעים לא
יאיר ביטון היה אחד מאנשי העסקים הראשונים שנקברו במשבר הנוכחי. החברה שבשליטתו, ב. יאיר, כבר ניסתה להרגיע בעבר, כשדיווחה כי העודפים הצפויים לה בשלוש השנים הקרובות בפרויקטים מספיקים כדי לעמוד בהתחייבות כלפי בעלי האג"ח. עם זאת, בימים שבהם קשה להעריך את גודל המשבר הריאלי הצפוי בשוק, קשה להסתמך על תחזית להכנסות מנכסים מניבים ומהשלמת פרויקטים. התשואה לאג"ח של ב. יאיר היא 144%.
הדוד מאמריקה כבר לא מלהיב
גם שעיה בוימלגרין, איש עסקים יהודי-אמריקאי, הגיח לשוק ההון המקומי רק בשנתיים האחרונות - בלא רקורד ידוע לציבור המשקיעים המקומי. היכרותו עם לב לבייב סייעה לו לגייס מאות מיליוני שקלים מהציבור הישראלי. אבל נכון להיום בוימלגרין לא מספק חדשות טובות: הקשר האמריקאי אינו קוסם, ההשקעות בארה"ב לא אטרקטיוויות - והציבור אינו מאמין באג"ח שהנפיקה החברה שבשליטתו, בוילמגרין, שהתשואה עליהן היא 125%.
מחכים לאישורים
ברק רוזן ואסף טוכמאייר גייסו כסף לחברת הנדל"ן פאנגאיה, שרכשה קרקעות ברוסיה. אלא שהמצב ברוסיה אינו ברור: הקרקעות אמנם קיימות - אך הבניינים עדיין לא, אף שלפי החברה חלק מהאישורים להקמתם כבר ניתנו. תגובתו של הציבור הישראלי לחוסר הוודאות שמאפיין את השוק הרוסי: תשואה של 65%.
יש כי"ל ויש טאואר
עידן עופר הוא איש עשיר. עופר ואביו מחזיקים, באמצעות החברה לישראל שבשליטתם, בכוכבת הגדולה של תל אביב בשנים האחרונות - יצרנית הדשנים כי"ל. עם זאת, לחברה לישראל יש חברה בת אחרת, טאואר, יצרנית השבבים ממגדל העמק, הנמצאת בקשיים.למרות מי שעומד מאחוריה, תשואת האג"ח של טאואר היא 45%. לא פחות.
שקוע ברוסיה
אחד מאנשי העסקים שיש פחות ספק בנוגע ליכולתו להשיג אישורי בנייה ברוסיה הוא לב לבייב. ואולם גם "האיש בעל מגע הזהב" נגרר לנפילות בבורסה הרוסית. יתרה מזאת, למשקיע הישראלי אין יכולת להעריך את שווי הנכסים שעליהם חולש לבייב ברוסיה - מה שמוביל את האג"ח של אפריקה לתשואה של 41%.
הוא כבר היה שם
לזכותו של אליעזר פישמן ייאמר כי הוא כבר היה שם. פישמן כבר נחלץ כמה פעמים מנפילות - בהן הפסדיו כתוצאה מהשקעה בלירה הטורקית, והנפילות באמצע שנות ה-80 כתוצאה מהמפולת במניות הבנקים ובבורסה כולה. פישמן הוכיח בעבר כי הוא משלם את חובותיו. אבל מסתבר כי גם הרקורד הזה לא מונע מאג"ח ב-0.5 מיליארד שקל של חברת דרבן, שבשליטת פישמן, להיסחר בתשואה של 41%.
מכונת הקניונים לא אמינה
פישמן אינו היחיד שהיה שם. גם מוטי זיסר שקע בעבר - והתרומם בחזרה. מכונת הקניונים שלו, אלביט הדמיה, היתה סמל הצלחה בשנות הגיאות. אבל גם במקרה זה הציבור אינו מאמין כי הצלחה המזרח-אירופית תימשך, והתשואה על האג"ח היא 21%.
14%, למרות לאס וגאס
נכסים ובניין שבשליטת נוחי דנקנר נסחרת בתשואה של 17% "בלבד". מדובר בתשואת זבל - אבל מחברה המסובכת בפרויקט גרנדיוזי בלאס וגאס, בהשקעה של 600 מיליון דולר, היינו מצפים לתשואה גרועה בהרבה. בנסיבות אלה התשואה הזו אף מגלמת סוג של הבעת אמון בדנקנר ובנכונותו לשלם חובותיו.
והרשימה עוד ארוכה
פישמן, זיסר, תשובה, לבייב ודנקנר אמנם מושכים את מרב תשומת הלב בכל הקשור לחובות לציבור. אבל ברשימה מסתתרים שמות רבים מפורסמים פחות.
אביחי סטולרו, אריה פרשקובסקי, בועז משעולי, אביב איתני, שלמה נס ורבים אחרים גייסו כסף מהציבור בימי הגיאות, על סמך תשקיפים ששיקפו פעילות עסקית עתידית. כיום אין באפשרות הציבור אפילו להעריך את הסיכוי שהחברות שבשליטתם יחזירו את חובותיהן.
החוב של הטייקונים מוצע בחצי מחיר - ואין קונה
מאת חגי עמית
6.11.2008 / 7:14