אבו ג'יהאד נולד ב-1935 ברמלה בשם חליל אל ווזיר. ב-1948 הוא גורש עם משפחתו אל מחנה פליטים בעזה. מאוחר יותר הוא נסע ללמוד במצרים, ושם הקים ב-1957 את ארגון פתח יחד עם יאסר ערפאת. משנות ה-60 שימש אבו ג'יהאד הקצין הצבאי של התנועה. הוא עבד בין השאר באלג'יריה ובטוניס, נסע להשתלמויות בסין ובווייטנאם והיה דמות מרכזית במגעים עם מדינות ערביות רבות, ובהן ירדן, סוריה וערב הסעודית.
באפריל 1973 התנקשה ישראל בחייו של מוחמד נאג'ר (אבו יוסוף), ראש הזרוע הצבאית של אש"ף, במבצע "אביב נעורים" בביירות. אבו ג'יהאד נבחר להחליפו, ובמסגרת תפקידו היה אחראי בין השאר לפיגוע במלון סבוי ב-1975 ולרציחתם של 37 נוסעי אוטובוס הדמים ב-1978.
בכינוס הפתח שהתקיים ב-1980 מונה אבו ג'יהאד לסגנו של ערפאת, ונהפך עם השנים לבן בריתו הקרוב ביותר. ישראל סימנה את אבו ג'יהאד כיעד לחיסול כבר ב-1985. עם זאת, שלושה ניסיונות להתנקש בחייו עלו בתוהו, ורק ב-16 באפריל 1988 הוא חוסל בביתו בטוניס.
אף שישראל מעולם לא הודתה באחריותה להתנקשות, העיתונות הזרה ייחסה לה את הפעולה. לפי הדיווחים, אבו ג'יהאד חוסל בידי לוחמי סיירת מטכ"ל ושייטת 13 בעזרת מידע שסיפקו סוכני מוסד. עוד סייעו במבצע שני מטוסי בואינג 707 של חיל האוויר. הכוח הגיע לביתו של אבו ג'יהאד ב-1:00 בלילה, וכעבור שעה וחצי נכנס וביצע את משימתו. החיילים לא פגעו באשתו של אבו ג'יהאד ובבתו שנכחו במקום, אך נטען כי גופתו נוקבה ביותר מ-50 כדורים וכי בוצעו בה כמה וידואי הריגה.
סיפורה של אשתו של אבו ג'יהאד, אינתיסאר אל ווזיר המכונה "אום ג'יהאד", מעניין בפני עצמו. אום ג'יהאד, האשה הראשונה שהצטרפה לפתח ב-1959, היא אחת הנשים הבולטות בפוליטיקה הפלשתינית. במשך השנים היא מילאה שורה של תפקידים בארגון, ובהם יו"ר מחלקת הרווחה וראש הקרן למען משפחות השאהידים, והיתה שותפה להקמת גופים רבים לרווחתם של נשים, ילדים וקשישים. אום ג'יהאד נבחרה למועצה המחוקקת הפלשתינית כנציגת עזה מטעם הפתח, ושימשה שרת רווחה ברשות.
אבו ג'יהאד האב: בן בריתו הקרוב של ערפאת
אפרת נחושתאי
6.11.2008 / 7:29