"אם היו לי 100 שקל והייתי צריך לחשוב במה להשקיע - הייתי מעדיף חדשות על פני תרבות בטלוויזיה"

"אם היו נשארים לי 100 השקלים האחרונים והייתי צריך לחשוב במה להשקיע אותם – תרבות בטלוויזיה או חדשות הייתי הולך על חדשות". כך אמר היום צבי האוזר בהרצאתו "הסדרים רגולטורים בסביבה טכנולוגית משתנה" במסגרת פסטיבל ראש פינה. האוזר סקר את שוק התקשורת העומד בפני מהפכה ושינויים מבניים מאז ראשית הטלוויזיה ב-1964.



לדבריו, בשנת 1989 הוצעו לציבור 5 ערוצי כבלים אמיתיים בלבד תמורת כ-40 דולר: "דמי המנוי ל-5 ערוצים הללו היו כמו חבילת זהב בבוורלי הילס והגיעו מכל העולם כדי לראות איך עושים את הפלא הזה".



האוזר ציין כי ישראל היא המדינה היחידה בעולם שערוץ מסחרי הגיע לאחר הטלוויזיה בכבלים: "אז נולדה התזה 'הרנטה המונופוליסטית' והתשלום תמורתה בדמות הפקות מקור. כך נולד קשר לוגי שקשה לפצח: יש לנו בלעדיות על מקורות מימון שבזכותם אנחנו יכולים לעשות הפקות מקור".



האוזר אמר כי בשנת 1997 החל המפץ הגדול השני - מהפכת דו"ח פלד שדיברה על פתיחת השוק לתחרות מוגבלת בשלב ראשון, ובשלב ב' שמיים פתוחים. הנחת העבודה הסמויה שעבדה בבסיס דו"ח פלד היא שהתחרות טובה מכל רגולטור: "ואכן חברות הכבלים מאז שנת 2000 החלו להתמודד בתחרות: שירות הכבלים השתפר והחל מציע טלוויזיה רב ערוצית אמיתית שכוללת יותר מ-5 ערוצים בעברית, מעבר משידור אנלוגי לדיגיטלי, שדרוג התשתית השפיעה גם על שירותי טלקום. מה שעשתה התחרות הייתה טובה יותר מכל רגולטור".



לדבריו, תחילת השידור של ערוץ 10 הציעה אלטרנטיווה שנראית כיום אחרית הימים וחברת החדשות של הערוץ יצרה חלופה אמיתית לחדשות ערוץ 2. לטענתו, לנושא החדשות יש חשיבות עליונה שכן מאוד חיוני השיח החדשותי הציבורי לחברה הישראלית: "יש האדרה של היצירה המקומית אבל אם היו נשארים לי 100 השקלים האחרונים והייתי צריך לחשוב במה להשקיע אותם - תרבות בטלוויזיה או חדשות הייתי הולך על חדשות".



על הערוץ הראשון אמר כי אזרחי מדינת ישראל השקיעו 8 מיליארד שקל במכונת ההנשמה של הערוץ הראשון: "מדובר באחת השערוריות הכי גדולות - תחשבו מה אפשר היה לעשות ביצירה התרבותית בסכום זה? כשאני אומר לבן שלי תשים ערוץ 1, הוא חושב שאני מתכוון ל-VOD. הערוץ הראשון הפך לערוץ 11 ולא רלוונטי. הוועדות השונות בחינת מצב הערוץ והמלצותיהן הן תרופות האתמול למחלות המחר. ובעקבותיהן הערוץ הראשון יהיה יותר חכם וקטן ובלתי רלוונטי.



האוזר טוען כי ישראל לפני המפץ הגדול השלישי: "הוא נובע משידורים טכנולוגיים שלא ניתנים לעצירה. חלק נכבד מהטכנולוגיה בעולם מפותחת בישראל. אבל חוות הניסוי הישראלית סגורה כאן כי אנחנו הראשונים שיודעים לייצר והאחרונים שיודעים לאמץ. בעתיד, השינוי יהיה מדואופול לשוק רב שחקנים. בעתיד הלא רחוק נראה טלוויזיה באמצעות הסלולרי, ותשתיות נוספות דוגמת דיגיטלי טריסטריאלי, Wimax במהירות 2.5 ג'יגה-בייט ושדרת האינטרנט שמעבירה יותר טלוויזיה".



לגבי אתגרי העשור הבא ציין האוזר כי נראה רגולציה מבוססת זכיונות לרשיונות, נחזה באובדן הרנטה המונופוליסטית ותידרש חשיבה מחדש על מקורות המימון הציבוריים שעומדים לרשות הענף ולהסתכל בצורה כוללת על מימון הענף בכל הקשור לדמי מנוי, פרסום ומימון ציבורי. הוא ממליץ להפנות מימון ציבורי לתכנים ציבורים ולא לערוץ שידור, ולהקים ערוץ חדשות במימון ציבורי ולהעביר אותם לערוצים השונים, ולהבחין בין חובת שידור חדשות לחובת הפקת חדשות.