לגלוש כל הדרך אל הקלפי

>> אחד הדברים הבולטים בקמפיין הבחירות שסחף את ארה"ב ב-21 החודשים האחרונים, היה האינטרנט. הרשת השוצפת הוכיחה את עצמה ככלי יעיל מאוד בכל הקשור לקידום מערכת בחירות. אובמה ומקיין קידמו קמפיינים מרשימים ברשת שכללו הקמה דה-פקטו של רשתות חברתיות עצמאיות וקידום אינספור סרטונים ותכנים באתרי האינטרנט - הכל כדי להשפיע על המצביע הפוטנציאלי המתנדנד. האם גם בישראל הקטנה - אך רוויית המפלגות - נוכל לקוות לקמפיינים מבוססי רשת ופעילות ענפה ברשתות החברתיות לקראת פברואר?



כשסוקרים את אתרי האינטרנט של המפלגות הישראליות, נראה כי האתר של מפלגת קדימה הוא הסביר ביותר. הוא כולל סקרים, קישורים שונים וקטעי וידיאו. אתר הבית של מפלגת העבודה עוסק בימים אלה ביום הזיכרון ליצחק רבין, ופרט לכך האתר לא מביא כל ערך לבוחר המתנדנד. אתר הבית של הליכוד אינו שונה בהרבה - אין שם כל התייחסות לבחירות הקרובות. דוברי קדימה, הליכוד והעבודה אמרו בתגובה כי המפלגות צפויות להשיק בקרוב אתרי בית חדשים ועשירים בתוכן.

מלבד אתרי הבית של המפלגות, ראשי המפלגות ציפי לבני, בנימין נתניהו ואהוד ברק מנהלים אתרי בית משלהם - מעין בלוגים. הבלוג של נתניהו הוא המוצלח מבין כולם: הוא מציג קטעי וידיאו, עיתונות, הורדות, ניוזלטר וחדשות. אתר הבית של אהוד ברק דל מאוד. פרט לארבעה סרטים וקצת תמונות, האתר לא מציע כל תוכן. הבלוג של ציפי לבני, בדומה לבלוג של אהוד ברק, לא מציע דברים חדשים במיוחד.



למרות השאננות באתרי האינטרנט של המפלגות ושל המועמדים, ליאור רוטברט, דובר מפלגת העבודה, אומר כי במערכת הבחירות הקרובה האינטרנט ישחק תפקיד חשוב מתמיד. "בזמן הקרוב יעלה אתר חדש למפלגת העבודה שיכיל תוכן עשיר, וידיאו ובלוגים. פרט לאתר האינטרנט נעשה פעילות גם ברשתות חברתיות כמו פייסבוק, יעלה תוכן חדש בפורומים וסרטוני וידיאו. לאור ההצלחה של הקמפיין של אובמה בארה"ב, מפלגות אף שוקלות לפתוח ערוץ דרכו יוכלו לגייס תרומות מהציבור. אסטרטגיית הבחירות של כל מפלגה והשימוש בכלים של האינטרנט שונה בין מפלגה למפלגה, בהתאם לקהל היעד שלה.



"אילו המפלגות היו יכולות לוותר על פרסום בטלוויזיה ולעבור לפרסום באינטרנט בלבד, הן כבר מזמן היו עושות כך, שכן העלויות גבוהות, והרייטינג והיעילות יורדים. אולם מספיק שמפלגה אחת תמשיך לפרסם בטלוויזיה, אז כל המפלגות חייבות לעשות כך. במערכת הבחירות הקרובה בהחלט נראה שהיקף התקציבים שיופנה לטובת פרסום באינטרנט או ארגון פעילויות שונות דרך האינטרנט יגדל באופן ניכר ביחס למערכות בחירות קודמות".



אורי לברון, שותף במשרד הפרסום אדלר חומסקי ומנכ"ל משותף בגריי אינטראקטיב, מסביר כי קמפיין פוליטי באינטרנט מורכב מהרבה חלקים הכוללים חשיפות למסרים ומועמדים שונים בקהלי היעד השונים: "המפלגות עושות שימוש החל בכלים הכי פשוטים כמו באנרים ומיני-סייטים ועד לכלים מורכבים יותר כמו רשתות חברתיות. היתרון הגדול של השימוש באינטרנט הוא היכולת של הבוחר לעשות פעולות פרואקטיוויות, כמו איסוף תרומות. אתרים כמו יוטיוב וכלים לשיתוף וידיאו וקבצים מאפשרים לבוחרים לקבל את התכנים שהם רוצים לראות ובזמן שנוח להם, שלא כמו בטלוויזיה".



הסיבה לעליית הכוח של הרשתות החברתיות, אומר לברון, היא שהצרכן או המצביע החדש מוצף במידע, אבל הוא גם פעיל ובעל המון ידע. לפיכך, המצביעים מעדיפים להאמין לאנשים דומים להם ולא לארגונים גדולים. "במלים פשוטות, כיום, במקום לספר לבוחר את סיפורו של המועמד, אנחנו מאפשרים למצביע להיות חלק מאותו הסיפור ולהרגיש שהשפיע בעצמו".



פעילים בפייסבוק התאחדו



כל המפלגות והמועמדים דאגו להקים מבעוד מועד - כנראה עוד בתקופת הפריימריז - קבוצות תמיכה בפייסבוק ולהעלות סרטונים לאתרי תוכן. כאשר גולש מחו"ל ירצה ללמוד משהו מסרטונים על המנהיגים בישראל הוא יקבל את התמונה הבאה, מתוך עמוד התוצאות הראשון לכל חיפוש: אהוד ברק ביטחוניסט, שכן פרט לסרטון או שניים, כל הסרטונים עליו הם בתחום ביטחון המדינה. גם בנימין נתניהו נראה כביטחוניסט, אולם בשונה מברק, אצלו האיום האיראני הוא הקו המוביל. ציפי לבני דווקא מצטיירת כמועמדת המתונה ביותר המושיטה יד לשלום. ייתכן שתמונת מצב זו נובעת עקב התפקידים השונים שכל האישים מילאו בקריירה שלהם. בכל מקרה, לאור מספר הסרטונים של כל מועמד, המסקנה ברורה: ביטחון מוכר יותר סרטים ביוטיוב, אבל שלום ומתינות פופולריים יותר.



המפלגות והמועמדים פעילים גם ברשתות החברתיות, כאשר פייסבוק היא הגדולה מכולם. ואולם כאשר מסתכלים על התוצאות עצמן, נראה כי השחקן העומד בראש מושך יותר תשומת לב מכלל הקבוצה. עמודי התמיכה בראשי המפלגות מכילים הרבה יותר תומכים מאשר למפלגות עצמן. כך לדוגמה, למפלגת הליכוד יש 459 תומכים בעוד שלנתניהו יש 2,127 תומכים (בשתי הקבוצות), ותמונה דומה מצטיירת גם במפלגת קדימה. המצב של מפלגת העבודה ברשת החברתית לא מעודד. למפלגה יש רק 145 תומכים, כאשר לאהוד ברק יש 83 תומכים. כנראה שבקרוב נתחיל לראות את מספר החברים ואת מפלס הבאזז הכללי עולה בכל המפלגות, ככל שהבחירות יתקרבו.



הטוקבקיסטים לא תמימים



>> הטוקבקים נולדו ככלי המאפשר דיון באמצעות מתן תגובות למאמרים וכתבות וכלי המאפשר לציבור להביע את דעותיו על תוכן הידיעה. אולם יש כאלה הרואים בטוקבקים כלי מינוף המאפשר להעלות דברים ועובדות שלא הופיעו בגוף הכתבה לשיחה בין הקוראים.



אייל נאמן, מנכ"ל חברת המדיה כהן נאמן (CNA), המפעילה חברה בת בשם CNA Talk, אומר כי שימוש בטוקבקים, פורומים וברשתות חברתיות אינו כה תמים, וכן גם אלה הם כלים לקידום חברות מסחריות ומועמדים פוליטיים.



אחת הסיבות לכך שהאינטרנט הוא מנוע צמיחה חשוב עבור מפלגות ומועמדים הוא שאין פיקוח של ועדת הבחירות על הנעשה. לכן מפלגות ומועמדים יכולים להשיג יתרון משמעותי בעזרת האינטרנט, בעלות נמוכה.



"בבחירות הקודמות השותף שלי היה בין האנשים שעשו את הפעילות המסיווית עבור מפלגת קדימה ברשת", אומר נאמן. "קדימה בהחלט עשתה פעילות נרחבת והצליחה לבנות מותג של מפלגה, שלא היה קיים קודם לכן, דרך האינטרנט. באותה מערכת בחירות הצליחו ליצור דיון ציבורי סביב המפלגה. אנשים חושבים שדברים כאלה נעשים בתמימות, אבל הם לא. כיום מועמד הוא סוג של סחורה בדיוק כמו מסכי מחשב. אני יודע לבוא למכור מוצר פוליטי וככה אנחנו מתייחסים לזה, כאילו פוליטיקה היא מוצר".



נאמן מספק דוגמה נוספת לשימוש בכלי אינטרנט תמים כדי לקדם פוליטית מועמדים: "חברת כנסת מסוימת, שאני מנוע מלציין את שמה, רצתה להדגיש את נושא איכות הסביבה. אנחנו העלנו את שמה והתייחסות להצעות חוק שלה או לוועדות שבהן היא מכהנת באתרים או בפורומים הקשורים לתחום זה. אנחנו לא נותנים הצעה מסוימת על חבר כנסת באופן מפורש, אבל כן מעבירים מסר אינפורמטיווי על פעילות אותה חברת כנסת".