זהו, נשברתם. לאחר המפולת בשווקים בשנה אחרונה, ולאחר ההפסדים שספגתם בכל אפיקי החיסכון שלכם, ונוכח התחזיות השחורות על המיתון שצפוי להגיע גם אלינו - אתם לא רוצים לשמוע יותר על סיכונים. אתם רוצים ללכת רק על בטוח.
אתם לא רוצים יותר לפתוח עיתון ולראות בכמה נפלו ניירות הערך שלכם. אתם לא רוצים לראות יותר סימן מינוס בדפי החשבון שאתם מקבלים מהבנק. אתם רוצים לראות רק רווחים. האם יש דבר כזה?
החדשות הטובות הן שכן - אפשר לבנות תיק השקעה שלא יפסיד לעולם אם לא תעשו בו שטויות. החדשות הרעות הן שהתשואה שתזכו לראות בו לא תהיה גבוהה, וגם לא תדעו לכמה בדיוק היא תגיע כשתזדקקו לכסף. ואולם עוד לפני שאתם שוקלים ללכת במסלול הבטוח, אתם חייבים לקבל החלטה לא פשוטה: לוותר על השקעה במניות, לוותר על אג"ח קונצרניות, לוותר על קרנות נאמנות, על הדולר ועל שאר המטבעות.
אתם צריכים להפנים את העובדה שלא תזכו להחזיר את הפסדי 2008. אתם תיאלצו להתמודד עם גלי עליות בבורסה ובאג"ח הקונצרניות - תמיד יש כאלה, גם בתקופות של ירידות. פסיכולוגית, זו החלטה קשה ביותר. כשהמסכים יהיו ירוקים וכלי התקשורת ידווחו על עליות חזקות בבורסה, כשהחבר או בן המשפחה יספר לכם שהוא החזיר חלק מההפסדים, כשהיועץ בבנק יגיד "אמרתי לכם" - אתם תרגישו רע, רע מאוד. ולמרות זאת, אסור יהיה לכם להתחרט - אחרת אתם עלולים שוב לחטוף הפסדים.
הפתרון: אג"ח ממשלתיות
אג"ח ממשלתיות הן הלוואה שאתם נותנים למדינה. בתמורה מתחייבת המדינה לשלם את הכסף בחזרה, בתוספת ריבית שמשולמת מדי שנה. ואולם למשקיע בהן לא מובטח רווח, מכיוון שהאג"ח האלה נסחרות בבורסה ומחירן עולה או יורד מדי יום בהתאם להיצע ולביקוש. אם תקנו כיום אג"ח ממשלתיות ארוכות, למשל, יש סיכוי גדול שתרשמו הפסד בשנה הקרובה, פשוט כי המחיר שלהן בבורסה יירד. להערכת רבים, זהו אפילו התסריט הסביר ביותר. סימן מינוס עשוי בהחלט להופיע בדפי החשבון שלכם.
זה לא סוף הסיפור. בהחלט ייתכן גם מצב שבו תקבלו מהאג"ח תשואה חיובית, אבל לאחר חישוב עליית האינפלציה יתברר שהתשואה הריאלית במונחים של כוח קנייה היא שלילית. שוב סימן מינוס בחשבון.
אז היכן הביטחון הממשלתי? כמו בכל אג"ח, בהנחה שאין אירוע של פשיטת רגל או של "תספורת", הכסף משולם בסוף חיי האיגרת. מי שירכוש הבוקר אג"ח ממשלתית ויחזיק אותה עד למועד הפדיון, יזכה לקבל בדיוק את התשואה לפדיון המובטחת - אותה תשואה שמופיעה בעיתון, באתרי האינטרנט ובדפים של יועץ ההשקעות בבנק. אבל אם הקונה יישבר באמצע התקופה ויחליט למכור את האג"ח - הרווח יהיה תלוי בתהפוכות בשוק ההון.
לכן שתי ההחלטות המרכזיות שיש לקבל בעת השקעה באיגרות חוב הן: 1. מהו סוג האג"ח - צמודה למדד או שקלית. 2. לאיזה טווח - קצר או ארוך.
ההחלטה הראשונה קלה יחסית: אם אתם חושבים שהאינפלציה תהיה בשנים הקרובות נמוכה מהתחזיות הנוכחיות, האג"ח השקליות מציעות עסקה מעניינת - עד 6.6%, לא צמוד, עבור אג"ח לעשר שנים. אלא שלרוב הציבור (ובינינו - גם למומחים) אין מושג מה תהיה האינפלציה בעוד כמה שנים. עליית מחירים היא גורם מרכזי של סיכון, ולחוסך שבוחר במסלול הבטוח ביותר שבנמצא ולא רוצה לשאת בסיכון של שחיקה בעקבות האינפלציה אין ברירה: הוא צריך לבחור באג"ח צמודות, המעניקות הגנה ופיצוי מלא על עליית מדד המחירים לצרכן.
ההחלטה השנייה מורכבת יותר. הבוקר מציעות האג"ח הארוכות תשואה גבוהה משמעותית מאג"ח קצרות. אג"ח צמודה ל-15 שנה מעניקה תשואה לפדיון של 4.22%, בעוד שאג"ח לחמש שנים תניב 3.67%. אלה תשואות מובטחות, אבל הבעיה היא שבחודש האחרון התשואות נמצאות בעלייה, ובשוק מעריכים כי הן ימשיכו לעלות. הסיבה: המדינה תזדקק לכסף כדי לממן את הגירעון שייווצר לה ב-2009, ולכן היא תציע תשואה גבוהה יותר כדי לשכנע את הציבור להלוות לה כסף.
מה עושים? פתרון אחד הוא להשקיע באג"ח צמודות קצרות (אג"ח ממשלתית צמודה לשנה מניבה תשואה של 3.45%), ולהמתין עד שהאג"ח הארוכות יציעו תשואה גבוהה יותר. תשואה צמודה של יותר מ-5%, אם תהיה כזו ב-2009, תהיה הזדמנות השקעה מעולה לטווח ארוך, גם בהשוואה לתשואות של שוק המניות ובלי הסיכון שמגיע איתו.
החיסרון היחיד בגישה הזאת הוא סיכון המכונה "סיכון ההשקעה מחדש" - החשש שבעוד שנה התשואות יהיו נמוכות יותר. זהו תסריט שאינו בלתי אפשרי. מהסיכון הזה אי אפשר לברוח: גם חוסך שמבקש "אפס סיכון" צריך להחליט מראש מהו טווח ההשקעה שלו.
אבל האם ההשקעה באג"ח ממשלתיות היא באמת חסרת סיכון? מאז קום המדינה, ישראל מעולם לא כשלה בהתחייבויות שלה. אבל היו מדינות שכן: בעשור האחרון פשטו את הרגל ארגנטינה ורוסיה, ויש כיום רואי שחורות שלא פוסלים תסריטים כאלה במדינות נוספות (ישראל אינה אחת מהן).
בשונה מחברות עסקיות שנופלות ונמחקות, מדינות לא באמת פושטות את הרגל, אך הן בהחלט יכולות לעשות "תספורת" לאזרחים ולהחזיר להם רק חלק מהחוב, להדפיס כסף ללא הכרה או להטיל מסים חדשים על נכסים פיננסיים. אלא שגם אז אג"ח ממשלתיות הן נכס עדיף, פשוט כי במקרים כאלה שוק המניות ושוק אג"ח החברות ייפגעו הרבה יותר.