ניו יורק טיימס
>> שיטת המסחר במניות על פי תזמון זוכה תמיד לביקורת עזה. המבקרים טוענים שקשה מאוד, אם לא בלתי אפשרי, לתזמן את השוק ולדלג מדי פעם בין מזומן למניות. זו שיטת השקעות יקרה בעמלות מסחר, והתוצאות שלה מפוקפקות. לדידם, השיטה הנכונה והעדיפה היא שיטת "קנה והחזק".
אבל מחקר חדש מלמד על חלופה מפתה, המאפשרת להשיג ביצועים דומים לשוק תוך נטילת סיכון נמוך הרבה יותר, שעיקרה בהתרחקות מהשוק בתקופות תנודתיות מאוד כמו זו הנוכחית.
חוקרי שיטת התזמון לא תירגמו עדיין את המחקר החדש למערכת של חוקי מסחר ספציפיים, אבל הרעיון הכללי הוא לצאת מהשוק בתקופות בהן התנודתיות עולה באורח ניכר, ולחנות במזומן עד שהשוק יירגע. כמובן, אסטרטגיית ההימנעות מתנודתיות היא ארוכת טווח.
המבקרים של שיטת "תזמון השוק" מצביעים לא פעם על העובדה ששוק המניות נוטה לצבור את מרבית הרווחים בתקופות מסחר קצרות וסוערות. אם תפספס כמה ימים בודדים של עליות חדות, תפסיד את מרבית התשואה העודפת שניתן להשיג בשוק המניות.
ניקח לדוגמה מישהו שהיה מושקע עד צוואר במניות במשך העשור האחרון, חוץ מאשר ב-20 ימי המסחר הטובים ביותר, שבהם הוא החזיק במזומן. על אף שב-99% מהזמן היו ברשותו מניות, אותו משקיע היה מפסיד עד סוף אוקטובר האחרון 57% מכספו. כך לפי הביצועים של מדד דאו ג'ונס ווילשייר 5,000, המבטא את הערך המשולב של כל שוקי המניות בארה"ב. לעומת זאת, אילו היה מחזיק במניות לכל אורך התקופה היה משיג רווח של 13%.
התומכים בשיטת תזמון השוק אומרים כי הצגת הדברים כך אינה הוגנת. היא מתמקדת רק בהחמצת הימים הטובים ביותר, אבל מתעלמת מהיכולת להחמיץ גם את הימים הגרועים ביותר.
כך לדוגמה, השקעה במניות בלבד בעשור האחרון, לבד מאותם "ימים נוראים", היתה מספקת למשקיע רווח של 215%.
אסטרטגיית ההימנעות מתנודתיות אמורה להוביל את המשקיע ל"שביל הזהב" בין אותן עמדות קיצוניות. היא פוסחת על הימים הרעים ביותר, תוך נכונות לוותר גם על הימים הטובים ביותר. מכיוון שהימים המוצלחים והגרועים נוטים להתאזן ביניהם, המעבר למזומן בתקופות של תנודתיות קיצונית מצליח להשיג בתיק המניות תשואה דומה לזו שמשיג השוק כולו, תוך תנודתיות נמוכה יותר.
בשנים האחרונות שיטה כזו היתה יכולה להיות די מוצלחת. בעשור האחרון, משקיע במניות שהיה מחוץ לשוק ב-20 הימים הטובים ביותר וגם ב-20 הימים הרעים ביותר רשם תשואה מצטברת של 18%. זו תוצאה טובה מעט יותר מזו שהשיגה אסטרטגיית "קנה והחזק".
אבל איך ניתן לזהות אפילו חלק מאותם ימים שבהם הבורסה מתרסקת כדי לברוח ממנה? יותר ויותר מחקרים מדעיים מוצאים שתקופות של תנודתיות גדולה ניתנות לחיזוי מראש. המסחר התנודתי, שבו מושגות תשואות טובות או רעות במיוחד, לא קורה באופן אקראי, אלא מתרחש כמקבץ. החוקר המפורסם ביותר שזכה להכרה על תיעוד התופעה הוא רוברט אנגל, פרופסור למימון באוניברסיטת ניו יורק, שזכה בפרס נובל לכלכלה ב-2003 על מחקרו בעניין.
התנהגות השוק בחודשיים האחרונים מדגימה את תופעת המקבץ: ב-18 בספטמבר טיפס מדד התנודתיות VIX לשיא של חמש שנים, והגדיל באופן משמעותי את הסיכויים כי התקופה הבאה תהיה תנודתית מעבר לממוצע. צריך לזכור ש-9 מתוך 20 הימים הגרועים ביותר של שוק המניות בעשור האחרון אירעו בתוך תקופה של שישה שבועות - וכך גם 6 מתוך 20 הימים שבהם נרשמו העליות המרשימות ביותר.
אבל אפילו אם מדובר בשיטה מוצלחת, אסטרטגיית ההימנעות מתנודתיות אינה מתאימה לכולם. למשקיעים לטווח ארוך לא אכפת מתשואות מיידיות, ולכן אינם מעוניינים בשיטות תזמון שמצמצמות תנודתיות במקום להגדיל רווחים. אסטרטגיות כאלה דורשות מעקב צמוד אחר השווקים. נוח הרבה יותר להחזיק במניות ולא להתערב.
אסטרטגיה כזו עשויה לקסום, אם בכלל, רק למשקיעים מקצועיים שמתקשים לסבול תנודתיות יוצאת דופן כמו זו שעברה על השוק בשבועות האחרונים.
-
הכותב עורך את אסופת המאמרים הפיננסיים באתר החדשות הכלכליות מרקטווץ'
-
"תזמון שוק"
דילוג תכוף בין מזומן למניות תוך ניסיון להימנע מתקופות של ירידות ורכיבה על שוק המניות בתקופות של עליות
-
"קנה והחזק"
אסטרטגיית השקעה לטווח ארוך שבה המשקיע קונה תיק מניות פעם אחת ומחזיק בו במשך שנים ארוכות, בלי למכור מניות כלל לאורך התקופה
"תזמון שוק" או "קנה והחזק"?
מאת מארק האלברט
9.11.2008 / 7:18