שיעור המועסקים בישראל - נמוך ב-15% מבמדינות המפותחות

בעוד ישראל עומדת ביעדים מאקרו-כלכליים מרכזיים של ארגון ה-OECD (ארגון המדינות המפותחות), היא אינה זוכה למידת התאמה גבוהה במדדים הקשורים לשוק העבודה ותחולת העוני. כך עולה מנייר מידע שמפרסם מרכז מאקרו לכלכלה מדינית.

בין האינדיקטורים שנבדקו היה שיעור המועסקים. הן בקרב גברים והן בקרב נשים, מדובר על שיעור נמוך באופן משמעותי מן השיעורים הנפוצים במדינות ה-OECD. בעוד שיעור התעסוקה מכוח העבודה האזרחי ב-OECD עומד על 66%, בישראל עומד שיעור זה על כ-51% בלבד.

שיעור הנשים המועסקות בישראל נמוך בכ-11% לעומת ה-OECD, ובקרב גברים מדובר על פער של כמעט 20%, לעומת מדינות ה-OECD. שיעור המועסקים במשרות חלקיות גדול פי 1.5 בישראל לעומת מדינות ה-OECD, אך שיעור המובטלים לאורך תקופה של למעלה משנה מתוך סך המובטלים עומד על שיעור דומה של כ-32%.

היחס בין הצעירים השייכים לשוק העבודה לבין קשישים שכבר אינם חלק ממנו - או כפי שהוא מכונה: יחס התלות - נותר נמוך בישראל לעומת מדינות ה-OECD. זאת בזכות קצב הילודה הגבוה ולמרות תוחלת החיים הגבוהה. השיעור הגבוה של נוער בגילאי העשרה שכביכול אינו מועסק ואינו לומד, נובע מכך שבישראל כרבע מן הנערים והנערות שאינם לומדים ועובדים הם חיילים. שיעור הנוער שאינו לומד ועובד בפועל בישראל נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD ועומד על כ-5.1% ו-6.1%, בהתאמה, לנערים ונערות.

בכל הנוגע לשיעור משקי הבית העניים בישראל, הרי שהוא עומד על 20.6% על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, והינו גבוה פי שניים משיעור העוני הממוצע במדינות ה-OECD. זאת, בין השאר, בשל הבדלים בקצב גידול האוכלוסייה בישראל, שהינו גבוה יחסית לממוצע ב-OECD, בעיקר בקרב האוכלוסיות שהינן העניות ביותר - ערבים וחרדים. מכיוון ששתי קבוצות אלה מאופיינות בשיעור ילודה גבוה, הבדלי המדידה משמעותיים מאוד למדידת העוני. כאשר מחשבים זאת לפי מבחן ההכנסה הכוללת (לרבות בעלות על דירה ומכונית), שיעור משקי הבית העניים בישראל יורד לכ-16.5%, אך עדיין מדובר בשיעור גבוה פי 1.5 משיעור זה ב-OECD.

ד"ר רובי נתנזון, מנכ"ל מרכז מאקרו: "על אף שישראל עומדת במדדים מאקרו כלכליים משמעותיים של ארגון ה-OECD, הפערים בין ישראל למדינות ה-OECD בתחום החברתי מעידים כי על ישראל לעבור עוד כברת דרך על מנת להגביר את מידת השוויוניות והרווחה בקרב כלל האוכלוסייה. על מנת להשיג התקדמות משמעותית בתחומים אלו, על ישראל לאמץ מדיניות כוללת וארוכת טווח המגדירה מחדש את סדרי העדיפויות החברתיים".