יעקב ויינשטיין מצטרף לממליצים על אג"ח קונצרניות: "הזמדנות של פעם ב-100 שנה"

"החשש הגדול לקריסת המערכת הפיננסית ומחנק האשראי ששורר בשוק נמצא בחלקו הגדול מאחורינו, מן הטעם הפשוט שהבנקים המרכזיים באירופה ובארה"ב פעלו בצורה מהירה ואגרסיבית", כך אומר יעקב ויינשטיין, מנהל השקעות ראשי במגדל שוקי הון. "הבנקים המרכזיים הזרימו הון חסר תקדים בהיקפו למערכת הפיננסית שנועד להקל על מחנק האשראי והביאו לחידוש פעילותה של המערכת הפיננסית שלמעשה קפאה", הוסיף.

לדבריו, "הסיוע הגדול ביותר בא כצפוי מארה"ב. הממשל בארה"ב יסייע למערכת הפיננסית עם סכום של כ-700 מיליארד דולר. סכום זה אמור לשמש לקניית סחורה "מורעלת" שמוחזקת על ידי המוסדות הפיננסיים. סיוע זה של הממשל בארה"ב והסיוע של מדינות אירופה מוריד מכלל אפשרות מקרה של קריסת בנקים וזאת בניגוד למשבר בשנות ה-30 בו המערכת הפיננסית קרסה מכיוון שהבנקים המרכזיים לא פעלו לייצובה. לכן, על אף המפולת בשווקים הפיננסיים אין להשוותה למפולת שהתרחשה במאה הקודמת. הנחישות והפעילות המהירה של כל הבנקים המרכזיים, במיוחד של זה האמריקאי, גרמו לכך שהמשבר הפיננסי לא התפשט למפולת פיננסית רבתי".

ויינשטיין הוסיף כי "הבעיה היא שלפנינו עכשיו משבר מסוג אחר, וזה המשבר הכלכלי. במשבר זה יהיה הרבה יותר קשה לטפל משום שהוא הרבה יותר מסובך, ולו מטבעה של הכלכלה, אשר פועלים בה הרבה יותר גורמים. אנו נמצאים בתחילתו של תהליך ואי אפשר יהיה לפתור אותו על ידי הזרמת כספים בלבד.

"צפו כי אף מדינה לא תתחמק מהמיתון הזה, מי יותר, מי פחות: ארה"ב ואירופה יסבלו מהאטה חריפה בצמיחה, ואם לא האטה אז מיתון. במזרח אירופה כבר יש שיתוק כלכלי מוחלט. גם ישראל תפגע, שכן חלק גדול מהצמיחה של מדינת ישראל מקורה היה באותה התלהבות של משקיעים זרים להשקיע בחברות היי-טק ישראליות", אמר.

"הצרכן העולמי צפוי להוריד את צריכתו, וזאת בשל מחירי נדל"ן שיורדים ותחושת העושר שנפגעה אנושות. התופעה של פיטורים ושל שיעור אבטלה עולה יגביר את ההרגשה שלפנינו תקופה לא קצרה ולא קלה של מיתון עולמי אולם קשה להעריך מה תהיה עוצמת ההאטה.

"הסימנים שיאותתו על סיומו של המשבר הכלכלי רבים, אך העיקרי בהם יהיה ההתייצבות במחירי הנדל"ן האמריקאי וזאת מכיוון ששורש הבעיה טמון בשוק זה. סביר להניח, כשמחירי הנדל"ן בארה"ב יגיעו לתחתית נוכל לראות סימנים נוספים חיוביים בכלכלה. תהליך ירידת המחירים נובע מירידה מתמדת במלאי, במובן שיש יותר קונים לאותם נכסים שנמכרים כעת במחירים זולים משמעותית מהמחירים שלהם קודם לכן. כמו כן, חברות הבנייה מקטינות בצורה משמעותית את התחלות הבנייה, והביקוש הטבעי לדיור עושה את שלו.

"תמונת המצב של עולם ההשקעות הפיננסיות שונה לגמרי מהמצב של המשק הריאלי. המצב שונה לגמרי, מכיוון שהשווקים הפיננסיים יכולים להגיב בזמן אמת להתרחשויות, והם נוהגים לצפות פני עתיד בעוד שהתפתחויות כלכליות אמיתיות מתרחשות הרבה יותר לאט. לפיכך, כפי שראינו ירידות בשנה האחרונה - על אף שהצמיחה הייתה עדיין חיובית - כך גם להיפך. השווקים הפיננסיים יתחילו להגיב עוד לפני שתחל התאוששות אמיתית בכלכלה הריאלית. השוק השורי (שוק שמאופיין בעליות לאורך זמן) יתחיל תוך התייצבות בשוקי המניות ותחילתה של מגמה חיובית, שהפעם תהיה הרבה יותר אמיתית והרבה יותר משמעותית.

"לגבי השנה, שוק המניות צפוי להיות אטרקטיבי בחודשיים שנותרו אך זהו תיקון קצר הבא לתקן את הירידות העזות שהיו במהלך החודשים האחרונים, ובייחוד הירידות של חודש ספטמבר ואוקטובר. בתחילת השנה הבאה תמשיך המגמה השלילית ששררה בשווקים בשנה האחרונה, וזאת בשל ירידה חדה הצפויה ברווחיות החברות העובדות בתנאי מאקרו כלכליים קשים.

"בישראל כמו ביתר העולם, אבל במיוחד בישראל, ישנה תופעה שלא היתה כאן מעולם, לפיה הגופים הפיננסיים אינם מסוגלים לעכל את כמות אגרות החוב הקונצרניות שנמצאות היום בשוק. אף אחד לא רוצה אותן, והתשואות משקפות חברות לפני פשיטת רגל. הבעיה היא שהשוק בוחן את אגרות החוב הקונצרניות כמקשה אחת וזה לא נכון. חברה א' לא דומה לחברה ב', חברה עם הון עצמי של עשרה מיליון שונה מחברה עם הון עצמי של מיליארד שקל וחברה ממונפת שונה בתכלית מחברה לא ממונפת. התנאים שונים מחברה לחברה בהתאם לנכסים שיש לה, לכמות המזומנים שלה ולהיקף האשראי.

"מכיוון שהסנטימנט שלילי וכולם זורקים את אגרות החוב, ההזדמנויות שיש כיום בשוק אגרות החוב הן עצומות, אדירות ממש. משקיעי ערך חייבים לראות באג"חים מסוימות הזדמנות קנייה יוצאת מן הכלל. אגרות חוב לטווח קצר שנסחרות בתשואות של 30% לשנה כשההון העצמי הוא מיליארדים, גם אם אין בטוחות, הנכסים וההון העצמי מגבים את המשקיע לפחות לתקופה הקצרה.

"אלא מה? הסנטימנט שלילי. תוכנית האוצר מסייעת מעט והיא משנה במקצת את הסנטימנט אך כמות הפדיונות והנכונות של מנהלי קופות הגמל להגדיל אחזקה באג"ח קונצרני היא עדיין אפסית. מאחר ואין מי שיקנה אותן, ברור שהמחירים ממשיכים ליפול. אבל לא לשכוח, מדובר על אג"ח, לא מניות. צריך להמשיך ולקנות אותן, לאחוז בהן, להגדיל אותן, כי הזדמנות כזו היא פעם במאה שנה. לא תחזור הזדמנות דומה לזאת, משום שלא יחזור עוד מצב שבו הנכסים ירדו כתוצאה ממשבר פיננסי, והעדר יכולת של הגופים האחרים לקנות את אותם אג"חים שמעיבים ומעיקים עליהם, אפילו ברמות מחירים כל כך אטרקטיוויות כמו שיש היום.

"היום נוצר מצב שאין משמעות לאג"ח מדורג או לא מדורג. יש אג"חים רבות שנמצאות בתשואות גבוהות והן מדורגות. הדירוג, לפיכך, פחות מעניין אותנו ואנו יותר מסתמכים על הבדיקות העצמאיות שלנו כשהדירוג הוא כלי נוסף, מבחן נוסף להשקעה. חשוב להדגיש, אגרות החוב שבהן אנו משקיעים עוברות מיפוי, ניפוי ובדיקה מקפת ואלה שצולחות את הבדיקה אנחנו מרגישים איתן טוב מאוד. התשואה הפנימית בתיק אג"ח קונצרני יכולה להגיע היום מעל 20% באג"ח. אינני זוכר אם אי פעם היה בישראל מצב שבו למשקיע הייתה הזדמנות להגיע לאג"ח טובות עם תשואה כזו. זאת הזדמנות שאסור להחמיץ אותה, צריך להחזיק אותה אפילו אם בינתיים המחיר של האג"ח יורדות".