ורד דר: התערבות משרד האוצר במסחר אינה מספקת

קרן המטבע העולמית, ה-IMF, מעדכנת את תחזיותיה מטה. על פי הקרן, הצמיחה העולמית הצפויה בשנת 2009 עומדת כרגע על שיעור של 2.2%. קרן המטבע צופה צמיחה שלילית במדינות המתועשות, לראשונה מאז מלחמת העולם השניה. השווקים המתעוררים צפויים לצמוח ב-5%, ובבית ההשקעות פסגות מעריכים שתחזית הקרן לשווקים אלו אופטימית מדי.

בארה"ב צפויה הריבית על הפקדונות שמעניק הפדרל ריזרב לבנקים להשתוות לריבית שקבע הבנק המרכזי למשק. בעבר היתה הריבית בפועל בארה"ב נמוכה בהרבה מריבית הפדרל ריזרב. העלאת הריבת של הבנק הפדרלי על פקדונות הבנקים היא השינוי השלישי שמבצע הממשל בארה"ב כדי לעודד את הריבית בפועל להגיע אל ריבית הפדרל ריזרב בשיעור של 1%. כל מהלך שכזה מאפשר לממשל בארה"ב להפחית את הריבית המוצהרת.

הקלישאה ששומעים וקוראים בכל מקום אומרת "שיקח זמן עד שמשקי העולם ייצאו מהמיתון, אבל שוקי המניות מקדימים את המשקים". אמפירית טוענים בפסגות, זה לא בדיוק כך, אבל גם לא לגמרי שגוי. שינוי שיטת השיערוך של אג"ח קונצנרניות או תוכנית ענתבי הוא לא הצעדים אליהם התכוונו בפסגות כשאמרנו שהאוצר ימצא את עצמו מתערב במסחר בצורה כזו או אחרת. טוב עשו עם התוכנית שלהם, אבל אנחנו עדיין מחכים לתוכנית האמיתית.

תחזיות קרן המטבע העולמית

קרן המטבע העולמית, ה-IMF, מעדכנת את תחזיותיה מטה. על פי הקרן, הצמיחה העולמית הצפויה בשנת 2009 עומדת כרגע על שיעור של 2.2%, לעומת תחזית בשיעור של 3% לפני חודש ולעומת שיעור של 3.9% ביולי. ב-2008 הם צופים צמיחה עולמית של 3.7%. עוצמת עדכון כלפי מטה ותדירותו הגבוהה אינה דבר שכיח או מקובל.

קרן המטבע צופה צמיחה שלילית במדינות המתועשות, לראשונה מאז מלחמת העולם השניה. על פי הקרן התוצר האמריקאי יתכווץ ב-2009 ב-0.7%, לעומת צפי לצמיחה של 0.1% שחזו לפני חודש, האירופאי יחתך ב-0.5%, לעומת צפי לגדילה של 0.2% לפני חודש, הבריטי ירזה ב-1.3%, לעומת הצפי להצרה בהיקף של 0.1% לפני חודש.

השווקים המתעוררים צפויים לצמוח ב-5% - רמת צמיחה שנחשבת נמוכה עבורם. בבית ההשקעות פסגות מעריכים שתחזית הקרן לשווקים אלו אופטימית מדי, והתחזית הצמיחה של סין בשיעור 8.5% תתברר כגבוהה מדי. קרן המטבע העולמית הציגה תמיד גישה ניצית בכל הקשור לנושא האינפלציה, אמרו שקיים חשש לדפלציה בעולם ב-2009, ועל כן צריך להפחית ריביות בעולם.

הבנק הפדרלי בארה"ב מעלה את הריבית שהוא נותן לבנקים על הפקדותיהם

הריבית על הפקדונות שמעניק הפדרל ריזרב לבנקים בארה"ב תהיה שווה לריבית הפדרל ריזרב. לפני השינוי היא היתה שווה ל-35 נקודות פחות מריבית הפדרל ריזרב. לפני השינוי הזה היא היתה שווה ל-75 נקודות מתחת לריבית הפד, קודם לא שילם הבנק הפדרלי ריבית כלל.

בעבר לא נתן הפד ריבית על הכספים שהבנקים הפקידו אצלו. לפני חודש הודיע שיתחיל לשלם 75 נקודות פחות מהריבית המוצהרת, מתוך שתי מטרות. הראשונה לתמרץ את הבנקים להפקיד אצלו כסף, כדי שיוכל לעשות בו שימוש לרכישת נכסים אחרים (MBS, CP, אג"ח קונצרני), הסיבה השניה היא לשלוט בריבית במשק.

הריבית המוצהרת של הבנקים המרכזיים היא לא תמיד הריבית בפועל. בעבר היתה הריבית בפועל בארה"ב נמוכה בהרבה מריבית הפדקל ריזרב. כשריבית הפדרל ריזרב היתה 1%, הריבית בפועל במשק היתה 0.25%. ריבית בשיעור כזה פרושו שיש יותר מדי כסף בשוק. כסף, אותו מעוניים הבנק הפדרלי לספוג בחזרה. הוא עושה זאת באמצעות העלאת הכדאיות של ההפקדה בחשבונותיו. ברגע שהריבית שהבנקים מקבלים עולה, אין להם אינטרס להלוות לאחרים בריבית נמוכה יותר.

העלאת הריבת של הבנק הפדרלי על פקדונות הבנקים היא השינוי השלישי שמבצע הממשל בארה"ב כדי לעודד את הריבית בפועל להגיע אל ריבית הפדרל ריזרב בשיעור של 1%. כל מהלך שכזה מאפשר לממשל בארה"ב להפחית את הריבית המוצהרת. סך הרזרבות של הפדרל ריזרב עלה בזכות הפחתת הריבית משיעור של 25 ביליון דולר בספטמבר ל-420 ביליון דולר לפני שבועיים. יכול להיות שלא הצליחו עד עכשיו להביא את הריבית בשוק לריבית הפד בגלל שלפרדי ולפאני יש רזרבות, אבל בגלל שהם לא בנקים, הם לא זכאים לקבל עליהן ריבית מהפד.

הפחתות מיסים והגדלת הוצאות בעולם

בסין עובדים עכשיו על תוכנית תמרוץ פיסקלית לארבע השנים הבאות, בהיקף של 10-15% מהתמ"ג. מדובר בתוכנית ענקית, שכמוה ישמו מדינות אסיה אחרות במשברים אסיאתים קודמים.

ארה"ב בדרך לתוכנית פיסקלית שניה. כנראה שהקונגרס יאשר מקדמה של 100 מיליארד דולר וכ-0.7%מהתוצר, שיוצאו עוד לפני שפרטי התוכנית יאושרו. אובמה, שהצהיר שצריך להעלות את מס רווחי ההון, לא יעשה זאת לפני 2010, אולי גם לא לפני 2011. הוא לא חזר בו רשמית, אבל אף אחד לא חושב שהוא יישם את זה בתנאי השוק הנוכחיים.

בישראל דנים באפשרות שמשרד האוצר יאפשר דחייה של תשלום מע"מ. במיתון של 2001 היו כל מיני שינויים קטנים שנועדו לעזור למגזר העסקי בישראל. בין השאר, אישרו אי תשלום ארנונה על משרדים ודירות ללא שימוש. סביר שכל מה שאושר אז יאושר גם הפעם.

נשקלת גם אפשרות של הפחתת מע"מ על מזון ועל תרופות. זו הצעה שימיה כימיו של המע"מ האחיד בישראל. בכל תקופת שפל עולה מן האוב ההצעה הזו, בדיוק כשם שבכל תקופת גאות, מעלים מאותו אוב את ההצעות לבטל את הפטור ממע"מ באילת ואת הפטור על פירות וירקות.

הפחתת מע"מ על מזון ועל תרופות היא הצעה גרועה. גם בגלל שחלק משמעותי מהאפקטיביות של המע"מ בישראל הוא בגלל אחידותו, אבל גם בגלל שברגע שמורידים מס על תרופות, נגלה שוויטמינים זה גם תרופות, וחלק מהיוגורטים עוזרים לעיכול ולכן גם הם תרופות ולכן אין לזה סוף.

עוד נבחנת בישראל האפשרות של השעית התוכנית הרב שנתית להפחתת המיסים עליה הוכרז ב-2004, ושלוחות הזמנים שלה הואצו מאז כמה פעמים. חלק מראשי האוצר הביעו התנגדות לנוכח אובדן האמון המסוים שייווצר לנוכח עצירת תוכנית עליה הוצהר מראש. להערכת כלכלני פסגות השהיית התוכנית עדיפה על פני גרעון תקציבי שצפוי לעלות על שלושה אחוזי תוצר.

מה לגבי תוכנית להגדלת ההוצאות? ש"ס בעד, וגם מפלגת העבודה. נראה מה יקרה אחרי הבחירות. בינתיים, אם לא יכריזו פה על מצב חירום, אנחנו מסודרים עם תקציב קומפקטי יחסית עוד חצי שנה. וטוב שכך.

"שוק המניות ייצא מהדיכאון לפני המשק"

קלישאה ששומעים וקוראים בכל מקום: "ייקח זמן עד שמשקי העולם ייצאו מהמיתון, אבל שוקי המניות מקדימים את המשקים". אמפירית, זה לא בדיוק כך, אבל גם לא לגמרי שגוי. בארה"ב התרחשו בארבעים השנים האחרונות היו חמש האטות או מיתונים חריפים. הם נמשכו בדרך כלל שנה אחת. המיתון של ראשית שנות השמונים נמשך שלוש שנים.

בארבעה מתוך חמישה מהם, שוק המניות שם אכן התחיל לעלות לפני שהמשקים יתאוששו. בערך רבעון-שניים לפני. במיתון של ראשית שנות השמונים, המניות בכלל עלו בשנה הראשונה, ירדו בשניה ועלו בערך רבעון לפני שהמיתון הסתיים. במיתון האחרון של 2001, שוק המניות המשיך לצלול הרבה אחרי שכבר הורגשו סימני התאוששות.

גם מי שחושב ששוק המניות מנבא היטב יציאה ממיתון, לא יכול שלא להתרשם מהפיגור הרב בתגובת שוק המניות לכניסה למיתון. לפי זה, אם אנחנו מתעקשים לנקוט בגישה של "מה שהיה הוא שיהיה", הרי שיש סיכוי של 80% ששוק המניות יקדים את המציאות הריאלית גם הפעם; אם המיתון יימשך עוד שנה מהיום, הרי ששוק המניות יירד עוד 2-3 רבעונים ואז יעלה.

ישראל

הסטורית שוק המניות של ישראל קצרה הרבה יותר. בקושי אפשר להתחיל אותה מ-1990. ב-19 השנים האחרונות היה בישראל תקופה של האטה ב-1997-1999 ומיתון 2001-2003. שוק המניות המקומי התעלם לחלוטין מההאטה של סוף שנות התשעים, ועלה בעקביות במהלכו. העובדה שכל העולם פרח אז היתה השפעה, כמו גם למדיניות פיסקלית מרשימה שנוהלה אז, כמו גם לעובדה שרק גמרנו אז תקופה של שנתיים וחצי של קריסת שוק המניות בישראל (מניות הבנקים), והגיע הזמן להתחיל לעלות. או במילים אחרות – המניות לא היו מתואמות עם המקרו. מהמיתון של 2001, החל השוק לעלות ביחד עם התאוששות המשק, לא לפניו.

השורה התחתונה בשני המקרים, ארה"ב וישראל, היא ששוק המניות יכול לעלות מנקודה זו די בקלות עוד 10-15%, אבל גם אם יעלה אותם, בפסגות ממשיכים להאמין באסטרטגיה של מכירת הראלי. לא לשינוי שיטת השיערוך של אג"ח קונצנרניות התכוונו כשאמרנו שהאוצר ימצא את עצמו מתערב במסחר בצורה כזו או אחרת. טוב עשו עם התוכנית שלהם, אבל אנחנו עדיין מחכים לתוכנית האמיתית.