לעצור את יבוא העובדים

>> בשבוע שעבר תבע שר החקלאות שלום שמחון כי הממשלה תבטל את ההתניה שהוצבה על העסקת עובדים זרים נוספים. למרות התנגדות האוצר, אישרה הממשלה את ההצעה שחייבה עד כה את החקלאים להעסיק עובד ישראלי אחד מול כל עובד זר נוסף שיקבלו. הקלה זו משתלבת היטב במגמה שעולה מנוסח הצעת חוק ההסדרים ל-2009 בנושא עובדים זרים.

התמונה שמצטיירת מנוסח החוק היא של שאננות ותחושה של "עסקים כרגיל". לפי ההערכה, תתיר הממשלה להעסיק כ-100 אלף עובדים זרים בחקלאות, בסיעוד ובבניין. משבר עולמי? חשש לעלייה באבטלה של עובדים בפריפריה ובמגזר הערבי? כנראה שבממשלה לא שמעו על זה. אלא שהאשליה שאותה משדר שר האוצר, לפיה הצונאמי הכלכלי שמטלטל את העולם יפסח על ישראל, אין לה על מה לסמוך. התחזית הוודאית של מיתון קשה וגידול בשיעורי האבטלה מחייבת קיצוץ דרסטי במכסות העובדים הזרים.



האבסורד הוא שכבר בספטמבר 2007, קודם למשבר הנוכחי, קבעה ועדת אקשטיין לעניין עובדים לא ישראלים במשק, כי יש לצמצם את מספר העובדים הזרים. דו"ח אקשטיין קבע שיש צורך להפחית את מספר העובדים הזרים בבניין, חקלאות וסיעוד. עתה, כאשר באים לתת תרגום קונקרטי לדו"ח בחוק ההסדרים ל-2009, נעלמות כליל המטרות שהוגדרו בדו"ח. התחושה הברורה היא שכמו בתחומים אחרים, יש מטרות נכונות וראויות, אך כל אלה נעלמות מול הלחץ של לובי אדיר כוח של חברות כוח אדם, חקלאים וקבלנים שמרוויחים מיליוני דולרים מהמשך הסחר בעובדים.



החולשה של הממשלה בולטת במיוחד בחקלאות. למרות שקבעה את הצורך במסלול של ירידה מ-29 אלף עובדים זרים כיום ל-5,000 תוך כמה שנים, אין בחוק ההסדרים החדש מספר כלשהו. במקום זאת קובע החוק כי ועדת משנה תגיש המלצות רק בסוף השנה. גם אם ועדה זו תמליץ לקצץ מכסות, הרי ביצוע ההחלטה יוכל לצאת לפועל רק שנה מאוחר יותר, שעה שמה שנדרש הוא היערכות מיידית לנוכח המשבר כיום.



החקלאים טוענים, במידה רבה של צדק, כי הממשלה פגעה בהם שעה שצימצמה את מכסות המים ואת הקרן לפיצוי נזקי טבע, ואינה מקדישה משאבים מספיקים לעידוד טכנולוגיות מתקדמות. במקום כל אלה ממשיכה הממשלה לסבסד את החקלאים באמצעות אספקת כוח עבודה זול בתנאי עבדות מתאילנד, סין והפיליפינים, ואף גוזרת קופון שמן באמצעות הטלת אגרות שמכניסות מאות מיליוני שקלים לקופת האוצר. בשורה התחתונה, יש כאן פגיעה אנושה בכבודם ובזכויותיהם של עשרות אלפי עובדים זרים, וגם מכת מוות לצורך ליצור מקומות עבודה בעבור מובטלים.



אם היתה הממשלה מודיעה על תוכנית חירום ליצירת מקומות עבודה לעובדים מקומיים, מצמצמת באופן חד את מספר העובדים הזרים ונוקטת צעדים נחוצים לעידוד ענף החקלאות, היא היתה מגלה שיש תחליף לתאילנדים. מאות עובדים מהיישובים הערביים שגויסו בסיוע עמותת מען לעשרות משקים חקלאיים הם ההוכחה שיש אלטרנטיווה שיכולה לשרת גם את החקלאים, ובעיקר את העובדים ואת החברה כולה.



במיתון בסוף שנות ה-90 הביא יבוא בלתי מוגבל של עובדי בניין לפגיעה אנושה בעובדים השייכים לשכבות הפחות משכילות. ב-96'-2000 פוטרו 35 אלף עובדי בניין ערבים אזרחי ישראל, שעה שמספר העובדים הזרים בענף גדל ל-45 אלף. התוצאות הקשות של מדיניות קצרת רואי זו היכו כבומרנג באירועי אוקטובר 2000, שסחפו את המגזר הערבי ויצרו תהום בין יהודים וערבים. במקום גמגומים והצהרות ריקות - נדרש כיום צעד חד וברור של הממשלה שייתן עדיפות ליצירת מקומות עבודה וישים קץ לסחר בעובדים זרים.



הכותב הוא מנכ"ל עמותת מען