ישראל אינה עומדת ביעדים החברתיים של ה-OECD

>> בעוד ישראל עומדת ביעדים מאקרו-כלכליים מרכזיים של ארגון OECD (ארגון המדינות המפותחות), היא אינה זוכה למידת התאמה גבוהה במדדים הקשורים לשוק העבודה ותחולת העוני - כך עולה מנייר מידע שפירסם מרכז מאקרו לכלכלה מדינית.



בנייר העמדה, שנכתב בידי ד"ר רובי נתנזון וכנרת וייס בשיתוף עם קרן פרידריך אברט, נבדק בין היתר שיעור המועסקים, שנמוך באופן משמעותי מהשיעורים הנפוצים במדינות ה-OECD. בעוד שיעור התעסוקה מכוח העבודה האזרחי ב-OECD הוא 66%, בישראל שיעור זה הוא כ-51% בלבד.

שיעור הנשים המועסקות בישראל נמוך בכ-11% מה-OECD, ובקרב גברים מדובר בפער של כמעט 20%. שיעור המועסקים במשרות חלקיות גדול פי 1.5 בישראל לעומת מדינות ה-OECD. עם זאת, אפשר להתנחם בכך ששיעור המובטלים מעל לשנה מתוך סך המובטלים דומה לממוצע במדינות המפותחות, כ-32%.



היחס בין הצעירים השייכים לשוק העבודה לבין הקשישים שכבר אינם חלק ממנו, המכונה "יחס התלות", נותר נמוך בישראל לעומת מדינות ה-OECD בזכות קצב הילודה הגבוה.



שיעור הנוער שאינו לומד ועובד בישראל נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD, ומגיע ל-5.1% ו-6.1% בהתאמה לנערים ונערות. עם זאת, בישראל כרבע מן הנערים והנערות שאינם לומדים ועובדים הם חיילים, ולפיכך בנתונים הרשמיים מופיע שיעור גבוה יותר של נוער מנותק.



שיעור משקי הבית העניים בישראל מגיע ל-20.6%, לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי - פי שניים יותר מהממוצע במדינות ה-OECD. זאת, בין השאר, בשל קצב גידול האוכלוסייה הגבוה בישראל, בעיקר בקרב האוכלוסיות העניות ביותר: ערבים וחרדים.



קבוצות אלה מאופיינות בשיעור ילודה גבוה, והדבר משפיע מאוד על מדידת העוני. כאשר מחשבים את תחולת העוני לפי מבחן ההכנסה הכוללת (עם בעלות על דירה ומכונית), שיעור משקי הבית העניים בישראל יורד לכ-16.5% - אך עדיין מדובר בשיעור גבוה פי 1.5 ממדינות ה-OECD.



לדברי ד"ר רובי נתנזון, מנכ"ל מרכז מאקרו, "ישראל עומדת במדדים מאקרו-כלכליים של OECD, אך הפערים בינה לבין מדינות הארגון בתחום החברתי מעידים כי יש לישראל עוד כברת דרך לעבור על מנת להגביר את מידת השוויוניות והרווחה בקרב כלל האוכלוסייה. כדי להשיג התקדמות בתחומים אלה, מדינת ישראל צריכה לאמץ מדיניות כוללת וארוכת טווח שמגדירה מחדש את סדרי העדיפויות החברתיים".