המדינה מסרבת לעזור למובטלים

>> באחרונה נחשף המשק לזעזוע בכלכלה העולמית. הנכסים הפיננסיים של הציבור מתכווצים וגלי ההדף מאיימים לפגוע בפעילות הריאלית של המשק. הקיטון בתקבולי הממשלה ממסים הוא הסנונית הראשונה לבוא ה"חורף" הכלכלי, ובד בבד מתגברות ההודעות של הפירמות על פיטורי עובדים.

מאפייני שוק העבודה מלמדים על תופעה שעליה יש לתת את הדעת - תעסוקתם של העובדים הבלתי מיומנים נוטה להיות מושפעת יותר מהמחזוריות הכלכלית בהשוואה לתעסוקה של העובדים המיומנים. כלומר, רבים ממפוטרי ההיי-טק לא יתקשו להתקבל לעבודה חלופית, אך רבים מעובדי התעשיות המסורתיות וענפי השירותים ייאלצו לפנות אל רשת הביטחון הסוציאלית.



תופעה זו מחייבת קיום דיון רציני בקרב מקבלי ההחלטות בנוגע ליכולתה של הממשלה להקל על החזרה של מקבלי הקצבאות החדשים והישנים לשוק העבודה. נדבך הכרחי הוא מחקר אודות הגורמים לגידול בקרב מקבלי הבטחת הכנסה בשני העשורים האחרונים. מחקר מעין זה מלמד על הקשרים הסבוכים בין הסביבה המאקרו- כלכלית, שוק העבודה ו"שוק הרווחה". ההסבר המקובל לתופעת הגידול ממעיט בחשיבות המחזוריות הכלכלית ושם דגש רב על מבנה מערכת הרווחה - זו נדיבה מדי, ולכן מקטינה את התמריץ לעבוד ומגדילה את התמריץ להתבטל.



הסבר זה היווה את הבסיס התיאורטי לשינוי הדרסטי במדיניות הרווחה ב-2003 בתקופת כהונתו של בנימין נתניהו כשר האוצר. ביוזמתו החליטה הממשלה להקטין את תשלומי הקצבאות כדי לעודד את השתלבותם של מקבלי הבטחת הכנסה בשוק העבודה. המשבר הנוכחי מהווה קרקע פורייה לבחון הלכה למעשה אם האדם אכן בוחר להפסיק לעבוד ולקבל גמלה או שמא הוא נאלץ להזדקק, שלא מתוך בחירה חופשית, לרשת הביטחון הסוציאלית.



במחקר משותף עם הכלכלן ליאון זולוטוי, בחנו באמצעות כלים אמפיריים מתקדמים את הקשרים, הן ארוכי הטווח והן קצרי הטווח, בין הסביבה המאקרו-כלכלית, שינויים דמוגרפיים והתמריצים לעבודה, לבין הדינמיקה של מקבלי הבטחת הכנסה ותיקים בשני העשורים שקדמו לרפורמה ברווחה של 2003. הממצאים מעידים כי הנדיבות היחסית של הגמלה להבטחת הכנסה ביחס לשכר האלטרנטיווי בשוק העבודה הוא פרמטר התורם להבנת הגורמים לגידול במספר מקבלי הקצבאות, אך אין זה ההסבר הבלעדי. מחזוריות כלכלית הבאה לידי ביטוי בשיעור האבטלה ושינויים דמוגרפיים בדמות גל העלייה המסיווי של שנות ה-90 הם פרמטרים שלא ניתן להתעלם ממידת השפעתם על הנתיב המוביל אנשים משוק העבודה, דרך לשכת התעסוקה ואל פקיד הביטוח הלאומי המאשר את זכאותם לגמלת הבטחת הכנסה.



על המבקשים את תמיכתנו בבחירות הקרובות לכנסת להתחייב לבצע שינויים רבים, ובהם האופן שבו המדינה בוחרת לטפל במקבלי קצבאות. חלקם עצלנים וחלקם בטלנים, אך רובם הם אנשים הרוצים לעבוד ומבקשים לפרנס את משפחתם בכבוד. עוד בטרם יכו נחשולי המשבר העולמי במלוא עוצמתם בכלכלה הישראלית, עלינו לדרוש כי על סדר היום הציבורי יועלו השאלות הכלכליות, ובהן סוגיית היקף מדינת הרווחה הישראלית.



הכותב הוא חוקר בתוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר