>> בימים שבהם הישרדות היא שם המשחק, מנהלים נוטים להתייעץ רק עם הגורמים הקרובים להם ביותר ואינם מקבלים בהכרח פרספקטיווה רחבה יותר.
לשם כך, כינסנו חמישה מומחי ניהול ממגוון תחומים: פרופ' משה צבירן, סגן דיקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב; ד"ר אורלי יחזקאל, ראש בית הספר לכלכלה וניהול באקדמיית תל אביב; פרופ' רוני עופר, מומחה לניהול פיננסי באוניברסיטת תל אביב; פרופ' דן גלאי, מומחה לניהול סיכונים מהאוניברסיטה העברית ובעליו של בית השקעות; ואודי אהרוני, מנכ"ל פורום להב של הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ומתמחה באסטרטגיה ארגונית, שנפגשו כדי לנתח את המצב ולייעץ למנהל הנבוך.
איך הייתם מתארים את מצבו של המנהל הישראלי בימים אלה?
צבירן: "מנהלים נמצאים כיום בתוך מערכת שניתן לתאר כסופת אבק. בחלק מהחברות מתקבלות החלטות קריטיות בלי לראות ממטר".
גלאי: "הבעיה היא שמה שחברות לא עושות - קודם כל הן נכנסות לפאניקה. הישראלים הם אנשים אמוציונלים מאוד בכלל, ובתקופות אי ודאות בפרט, אבל זה בדיוק הזמן שבו חייבים לשים בצד את האמוציות ולחשוב רציונלית".
בהלה זו התנהגות אנושית מאוד, ומנהל הוא גם בן אדם.
גלאי: "התנהגות אנושית? לא יודע. חשוב שכל מנהל יזכור שמדובר פה בכסף בלבד, לא בחיי אדם, וצריך להסתכל על הנושא בצורה קרה וחד משמעית. רק ככה אפשר לצאת מזה נכון".
יחזקאל: "מודל מפורסם של התנהגות מנהלים בעת משבר קובע שלושה שלבים: בשלב הראשון לא רואים - מנהלים מגלים עיוורון מוחלט לבעיה. השלב השני הוא שלב ההכחשה - המנהל מפחית מערך הבעיה ושם אותה בצד.
"השלב השלישי הוא שלב הפעולה, אבל בדיעבד מתברר שחלק גדול מהפעולות לא נעשו מתוך שיקול דעת, אלא מתוך לחץ גדול, והן פעולות שגויות. אמנם פיטרת 200 עובדים וקיצצת הוצאות, אבל בדיעבד אתה מגלה שטיפלת בסימפטום ולא בבעיה. חברות שישרדו את המשבר הן חברות שיש להן מנכ"ל שהוא מנהיג.
"שם המשחק הוא ניהול המשבר, ולכן מנהיגות אמיתית, רגועה ובעיקר אמפטית חשובה כאן. כיום אומרים שמזומן הוא המלך, אבל לדעתי המלך האמיתי הוא הגמישות.
"חברות שהצליחו להחדיר גמישות לתרבות הארגונית ייהנו מיתרון גדול: גמישות בתהליכי קבלת החלטות, תהליכי פיתוח, יכולת להכניס שינויים מהירים - כל אלה יעזרו להסתגל מהר יותר למצב החדש. אני מציעה למנהלים לשמור על הטאלנטים לידם, ולא להסס לקחת טאלנטים מבחוץ לסיוע".
לא מיתון, התמתנות
מה דבר הראשון שצריך מנהל לעשות היום בבוקר?
גלאי: "קודם כל להגיד אשריי שאני בישראל ולא בארה"ב. המשבר בארה"ב ריאלי, אמיתי ומתמשך. אך בניגוד לדעה הרווחת אני חושב שאנחנו, בישראל, לא ניכנס למיתון אלא להתמתנות".
עופר: "בתוך סופת האבק הזו חשוב לזכור שמצבה של ישראל טוב יותר מרוב המדינות בעולם. יהיה משבר, וזה לא הולך להיות קל, אבל כשנצטרף למיתון העולמי נתחיל אותו במצב טוב יותר מרוב כלכלות העולם, ולכן גם ניפגע פחות".
אנשי אקדמיה טוענים ש-2009 עומדת להיות שנת מבחן. מי שיצלח אותה, ואת השנה שאחריה, יוכל, סביר להניח, לנשום לרווחה.
עופר: "מה ההשלכות של המשבר הזה? מחנק האשראי, מיתון, ירידה בביקושים למוצרים, תנודתיות גדולה של המט"ח ואי ודאות לגבי יציבות פיננסית של לקוחות וספקים. נראה חברות עם הון עצמי חיובי ועודף נכסים על התחייבות, שיגיעו לחדלות פירעון בגלל חוסר יכולת למחזר את החוב.
"המינוף שחברות ישראליות לקחו גבוה מאוד, וחלק מהחוב אמור היה להיות ממוחזר וכיום קשה למחזר אותו. באחרונה בחנתי יכולת החזר של חברות רבות שאתן אני עובד. לחלקן יש מזומן ולכן ישרדו ויגיעו לסוף 2010, וחלקן לא".
אז במה צריך מנהל להתרכז כיום?
"בנושא הנזילות, ניהול תזרים המזומנים וכמובן ניהול החשיפה לחוב ולפירעונות. חברות ללא מזומן צריכות ללכת לבנק. מנהל הכספים צריך להבין מה תזרים המזומנים שלו ומה עומד לפניו ברמת הפירעון, ולפעול מול מי שיכול לסייע".
ומי אומר שהבנק ייחלץ לעזרה?
"עמידה מול הבנק היא תהליך קשה, אבל אם מביאים תוכנית פעולה עם ביטחונות, הבנקים מוכנים לדבר. צריך לזכור שיש מחנק, אבל גם יש כסף, ולבנק יש אינטרס ברור לתמוך בחברות כדי לא להביא אותן למצב של כינוס או חדלות פירעון. אם בנק לא מוכן ללכת אתן, צריך ללכת לבעלי האג"ח הציבורי ולבקש פרישה. חשוב מאוד לזכור את הגנות המט"ח, מה שחברות ישראליות רבות לא עושות".
גלאי: "הבנקים ישחררו הרי את מחנק האשראי. יידרשו רק כמה סיפורי הצלחה והשוק יירגע וייפתח. הבנקים הישראלים יודעים למחזר הון. הם כבר עשו את זה עם הקיבוצים ועם קופת חולים, והם יצטרכו להתגייס למערכה. זה רק עניין של זמן. ב-2010-2011 מחיר ההון יירד ומי שעוד יהיה שם ויחזיק מעמד דרך התקופה הקשה יהנה ממנו".
מתי יגיע להערכתם שיא המשבר?
צבירן: "שיא המשבר עוד לפנינו, אבל אפשר לראות גם את הצד החיובי: 2009 תהיה שנה קשה, אבל גם שנת זיכוך למשק הישראלי, שנה במהלכה רק עסקים טובים בעלי אסטרטגיה עסקית נכונה ישרדו.
"שנות השגשוג יצרו פה אנומליה: בתקופות מסוימות פעלו בישראל לא פחות מ-84 בתי השקעות. ברור שחלקם ייעלמו, וטוב שכך. הדוגמאות רבות. מנכ"ל צריך למקד בימים אלה את הפעילות - למקד מודל עסקי, לסגור פעילויות פחות רווחיות, לפטר אנשים, לבדוק שוב את נושא התגמול ובאופן כללי לעשות סדר. חשוב להבין שרוב החברות ישארו, ומי שיצליח לשרוד ייצא מחוזק".
אהרוני: "חברות חייבות לבחון כיום את המודל העסקי שלהן ולבחור במודל של הישרדות. כלומר, בוא תנתח איפה אתה נמצא יחסית לסביבה העסקית שלך, ומהי העליונות שלך בזמן תחרות. במודל של הישרדות חייבים לחזור לערכי הליבה ולפעול מתוך מקום חד וממוקד. צריך אומץ ויכולת מנהיגות כדי להגיד 'בזה אנחנו טובים ובזה לא', 'הולכים לשם ולא לשם'.
"אם אתה לא נהנה מעליונות ואין גמישות, יש ליצור גיוון בפעילות או שיתופי פעולה ומכירה עצמית. חברות רבות ישרדו רק דרך מיזוגים. מי שיש לו כסף יקנה מתחרים, מי שאין לו יתמזג או יעלם. גם כאן - גמישות מחשבתית היא הדרך הנכונה".
גלאי: "התכנון הכלכלי והאסטרטגי צריך להיות הרבה יותר מוקפד. מי שעשה תוכניות חייב לעדכן לאור מחיר ההון הגבוה. חשוב להדגיש את נושא ניהול הסיכונים. חברות בישראל לא שמות אותו בראש סדר העדיפויות וכיום הוא נהפך קריטי.
"מנהל צריך לקחת את אי הוודאות בחשבון על כל עוצמתו, לעשות את התכנון הריאלי שפוגש את המציאות, להגן על הקצוות ולא להפסיק לחפש את ההזדמנויות הטובות שיש בשוק כל הזמן".
ואיפה ההזדמנויות כיום?
עופר: "באג"ח הקונצרני, אבל גם כאן חשוב ללמוד את השוק לפני שנכנסים לתוכו".
לקצץ או לפטר?
על הדילמה המעסיקה מנהלים רבים בימים אלה לא הגיעו המומחים להסכמה.
יחזקאל: "התשובה תלויה בתרבות הארגונית. חשוב לזכור שאם אתה מפטר, אולי הזזת את החלשים, אבל העובדים מפחדים ולא מאמינים בך".
צבירן: "כולם מדברים על פיטורים אבל בודקים גם אופציות אחרות. במשבר הקודם, למשל, גם קיצצו וגם פיטרו. בארה"ב, לעומת זאת, מפטרים וזהו. זה חלק מהתרבות שנובעת מפילוסופיה שאומרת ששכר יכול רק לעלות - כל מצב אחר יגרור פיטורים.
"כשמנהל מפטר הוא בעצם מתוודה שסייע לחברה לצבור 'שומנים' ושהחברה הלכה לכיוונים שאולי רצוי שלא היתה הולכת. בתקופת צמיחה מנכ"לים נוטים לרוץ קדימה ולגייס בלי הבחנה ובלי לחשוב על ימים גשומים. לטעמי, ניתן לקצץ ולפטר במקביל, כששני הצעדים תומכים זה בזה".
אחת ההצעות החשובות שנותנים אנשי האקדמיה למנהל הוא "אל תישאר לבד". אחת הבעיות שעומדות לרועץ בפני מנכ"לים צעירים היא חוסר הניסיון שנובע מגיל צעיר יחסית.
"מי שלא עבר משברים קודמים נבהל יותר מזה שהצטלק ושרד", אומר גלאי. "הניסיון עוזר לשמור על פרופורציה. למנכ"ל צעיר הייתי מציע לקחת יועצים מבוגרים ומנוסים יותר, כאלה שיפתחו בפניו זוויות שהוא לא מסוגל לראות. אל תתביישו להתייעץ".
nihul@themarker.com
חמש עצות למנכ"ל במשבר
1. בדוק אפשרויות תזרים ופרעון חובות - צא לביקור בבנק
2. הגמש מודל עסקי ברמת המוצר והשוק
3. זהה הזדמנויות - קניית מתחרים, התמזגות
4. קצץ כל תחום לא הכרחי. אם אין ברירה - פטר
5. שמור על מנהיגות שקטה ואמפטית
הישרדות בע"מ
מאת טלי חרותי-סובר
10.11.2008 / 8:12