המצטיינות בניהול פיננסי: רעננה והרצליה; החלשות: רחובות וירושלים

>> 15 הרשויות הגדולות והעצמאיות בישראל מגלגלות הרבה מאוד כסף - הן הכניסו 16.8 מיליארד שקל לקופתן בשנת 2006. סך ההוצאות שלהן באותה תקופה דומה: 16.7 מיליארד שקל. חלק מהרשויות ניהלו את כספן טוב, אחרות הרבה פחות. אמנם הערים שנבדקו הן הרשויות העצמאיות בישראל (פרט לירושלים, המקבלת מענקים מהממשלה) ומצבן הפיננסי טוב יותר משל רוב הערים בארץ, אשר חלקן נקלעו לקשיים רבים בעשור האחרון, אך בכל זאת המצב לא מושלם וחלקן מתקשות לתת דוגמה ראויה לשאר הערים במדינה.



מבדיקת TheMarker ורשת "העיר" על רמת הניהול הכספי והיעילות הפיננסית ב-15 הערים הגדולות והעצמאיות בקדנציה האחרונה שהחלה בסוף 2003 ותסתיים מחר, עולה כי רעננה היא העיר היעילה ביותר והמנוהלת באופן הטוב ביותר מבחינה פיננסית. זאת בזכות הצלחתה שלא לצבור גירעונות ולסיים את שנות התקציב בעודפים תקציביים באופן קבוע, וכן בזכות השקעה כספית גדולה בתושבים, מנגנון שכר ופנסיה יעיל ושיעור גבוה של גביית ארנונה. גם הרצליה ותל אביב נמצאות במצב פיננסי מצוין.

עיר הבירה ירושלים - היחידה מבין הערים שמקבלת כאמור מענקים מהממשלה - דורגה במקום האחרון והמדאיג במדד הפיננסי.

איפה משקיעים בכם יותר?

הרשויות משקיעות סכומים שונים בתושביהן: תל אביב מובילה עם הוצאות בסך 7,044 שקל לתושב בכל שנה בממוצע בין השנים 2004-2006 - הרבה מעל הממוצע בכל הערים (4,761 שקל לתושב). ירושלים הוציאה הכי פחות - 3,642 שקל לתושב.

אחד ההסברים לכך היא העובדה שבחלק מהרשויות המקומיות פועלות חברות בנות שתקציבן מופנה לשירות התושבים בתחומים שונים, אך מכיוון שאינן מבוקרות או מדווחות בצורה אחידה - ולעתים הן גם משקיעות כספים בפעילויות וערים אחרות - הוצאותיהן לא חושבו בבדיקה.

קיים גם הסבר נוסף. ככל שברשות מתגוררת אוכלוסייה מבוססת יותר, כך הכנסותיה גבוהות יותר ובהתאם - גם הוצאותיה. תושבי תל אביב, בהם משקיעה העירייה כספים רבים, שייכים לאשכול 8 בסולם הכלכלי-חברתי של הלמ"ס, בעוד שבירושלים מתגוררת אוכלוסייה שהוגדרה באשכול 4. ככל שהיישוב נמצא באשכול כלכלי-חברתי גבוה יותר, כך גם מקורות ההכנסה של העירייה רבים יותר.

מבדיקת TheMarker בתחום החינוך עולה עוד כי רשויות חזקות יותר מצליחות לקבל ממשרד החינוך תקציבים גבוהים יותר לתלמיד, בזכות העסקת מורים ותיקים יותר ותוכניות לימוד ייחודיות.



חדרה: הגירעון המצטבר הגדול ביותר

כמו בניהול חברה או משק בית, הגורם המשמעותי ביותר ברשויות המקומיות הוא היכולת לשמור על איזון בין ההכנסות להוצאות. רוב הרשויות הצליחו לעשות זאת בשנים שנבדקו - 2004-2006. ארבע מהן לא עמדו במשימה - באר שבע, חדרה ורחובות סיימו את שנת הכספים 2006 בגירעון של 1-5.8 מיליון שקל - אך במגמה של צמצום הגירעונות השוטפים לעומת שנים קודמות. ראשון לציון, שדווקא לא נקלעת בדרך כלל לגירעונות שוטפים, סיימה גם היא את 2006 עם גירעון של כמיליון שקל.

בנוסף, 8 מתוך 15 הערים עדיין סוחבות על גבן גירעונות מצטברים שנוצרו במהלך השנים. הגירעון המצטבר בכל הרשויות שנבדקו, בניכוי או בתוספת עודפים שנוצרו אצל הרשויות בתקציבי הפיתוח שלהן הוא כ-458 מיליון שקל, ולחדרה הגירעון המצטבר היחסי הגדול ביותר: 128.6 מיליון שקל - כשליש מהכנסות העירייה - יותר מ-1,500 שקל גירעון לתושב.

חשוב לציין כי הגירעונות המצטברים של הרשויות לא נוצרו בחמש השנים האחרונות. מדובר בניהול כושל וטעויות שהתבצעו בעבר, חלקן עוד בעשור הקודם, או אפילו זה שלפניו.

בבדיקה התחשבנו גם בעודפים שמחזיקות כל הרשויות בתקציבי הפיתוח שלהן - שהם נפרדים מהתקציבים הרגילים. כך למשל, הגירעון המצטבר של עיריית תל אביב בתקציב הרגיל הוא גדול מאוד - כ-785 מיליון שקל - ואולם קיימים אצלה עודפים גבוהים של יותר מ-1.2 מיליארד שקל בתקציב הפיתוח, והיא סיימה את שנות התקציב האחרונות בעודפים משמעותיים. לכן מצבה בדירוג טוב הרבה יותר משל רוב הערים שנבדקו.

בנוסף, על מנת לממן את פיתוח העיר נוטלות העיריות הלוואות מהבנקים ובחלק מהמקרים הן מנפיקות איגרות חוב. עומס המלוות של עיריית חיפה גבוה במיוחד ועומד על יותר מ-1 מיליארד שקל. כ-10.5% מההוצאות של עיריית חיפה מיועדות לפרעון מלוות, שחלק מהן נטלה במהלך מלחמת לבנון השנייה. בהתחשב בכך שאחוז הפרעון השנתי הממוצע ברשויות הוא 6.3% בלבד, מדובר בתנאים לא נוחים משמעותית עבור חיפה, והמשמעות היא שיותר מ-10% מתקציב העירייה מוקדשים לתשלום ההלוואות ולא למתן שירותים לתושבים. גם בתל אביב שיעור הפרעון גבוה במיוחד (10%). בחולון ובאשדוד, לעומת זאת, הוא נמוך מ-3%.



ראשל"צ: הכי הרבה כסף לעובדי עיריה

חלק כבד מתקציבי העיריות מיועד לתשלומי שכר ופנסיה לעובדי העיריה - בממוצע כ-40% מהוצאות העיריות שנבדקו מיועדים לתשלומי משכורות לעובדים. ואולם בראשון לציון חלק משמעותי הרבה יותר - 58% - מופנה למשכורות ולפנסיה לעובדים ב-2006, בהם עובדי תברואה, פקחים עירוניים וסייעות בגנים. בנוסף, בראשל"צ כ-25% מהוצאות העיריה משמשות לתשלומי משכורת לעובדי המנהלה בעיריה בלבד (32.3% כולל תשלומי פנסיה), ולכן היא אחרונה במדד יעילות השכר והפנסיה. היעילה ביותר היא אשדוד שרק 11% מהוצאותיה משמשות לתשלומי שכר לעובדי המנהלה (15.2% כולל פנסיה).

הכי פחות עצמאית: באר שבע

למרות שהערים שנבדקו עצמאיות, כ-25% מהכנסותיהן הן ממשרדים ממשלתיים. העיר העצמאית ביותר היא תל אביב שמייצרת כ-88% מהכנסותיה בעצמה; באר שבע הרבה פחות (67% הכנסות עצמאיות).

יכולת הניהול של העיריות נבחנת גם על ידי הצלחתה לגבות ארנונה מתושביה. כאן בלטה רחובות, שגבתה 97% ממסי הארנונה בעיר. לעומתה, אשדוד גבתה רק 81% מהמסים. אגב, תשלומי הארנונה למגורים שהעיריה גובה הם כ-20% בממוצע מכלל ההכנסות בערים שנבדקו. מסי העסקים הם שמכניסים את מרבית הכסף לעיר, לצד הטלי השבחה, תקציבי ממשלה וכן דוחות פיקוח עסקים וחנייה.

העיריה מחזירה את הארנונה לתושבים על ידי מתן שירותים ושיפור התשתיות, אך מימונם תלוי פחות בתושבים. תושבי תל אביב, למשל, מממנים רק 14.7% מהכנסות העירייה על ידי תשלומי הארנונה. תושבי ראשון לציון, לשם השוואה, מממנים 28.7% מההכנסות העיריה ולכן מממנים בעצמם חלק משמעותי הרבה יותר מהשירותים.

תגובות העיריות

>> מעיריית ירושלים נמסר בתגובה כי "העיר ירושלים שהתפרסמה בעבר בגירעונות כבדים, סיימה את שנת 2007 בעודף תקציבי שנתי של 7 מיליון שקל, לפי הדוחות הכספיים העירוניים. בחמש השנים האחרונות עברה העיריה מגירעון שנתי של 112 מיליון שקל בשנת 2003 לעודף תקציבי בשנת 2007. בנוסף צומצם הגירעון המצטבר של העיריה בחמש השנים האחרונות בכ-40% בעקבות תוכנית ההבראה שאותה יזם ראש העיר, ובמסגרתה סיימו עבודתם יותר מ-1,000 עובדים. העיר משקיעה באופן יחסי אחוז גבוה יותר בשירותים לתושב ופחות במשכורות. אין ספק שהכנסות העיריה נמוכות באופן יחסי - ועקב כך גם ההוצאות אשר יכולה העיריה להוציא לתושב - זאת בשל העובדה כי רבים מתושבי העיר נמצאים במעמד סוציו-אקונומי נמוך".



ראש עיריית רחובות שוקי פורר אמר: "את הגירעון המצטבר קיבלתי בירושה. היו כאן כמה שנים קשות שבהן הוא נצבר, ואני גאה להגיד שהצלחנו לאזן את התקציב העירוני ב-2006 וב-2007, וכך גם יהיה ב-2008. הורדנו משמעותית את הגירעון המצטבר, וחיסלנו את הגירעון בתקציב הבלתי רגיל (תקציב הפיתוח - ל"ד). פרסנו מחדש את הלוואות העירייה, וכיום מצבת ההלוואות וסכומי ההחזר סבירים והעירייה מתפקדת בצורה בריאה".

ראש עיריית חדרה, חיים אביטן, הגיב לבדיקה ואמר: "נכנסתי לתפקיד באמצע שנת תקציב כשהמצב היה קשה מאוד. לא היה אמון של הבנקים ושל הציבור בעיריה והיא היתה לקראת קריסה. הובלתי את העיר ליציבות עם תקציב מאוזן לראשונה בתולדותיה. היינו בגירעון של יותר מ-200 מיליון שקל כשנכנסתי, וכיום הוא 130 מיליון שקל. זאת למרות ההשקעה האדירה בחינוך, בספורט ובתשתיות".

יעקב טרנר, ראש עיריית באר שבע, אמר בנוגע לגירעון המצטבר בעיריה: "כשהגעתי לתפקיד לפני עשר שנים מצאתי עיר עם גירעון שוטף של 113 מיליון שקל וגירעון מצטבר של 550 מיליון שקל, בתקציב של 720 מיליון שקל בלבד. כיום אני יכול לציין בגאווה שהעיר מאוזנת - ללא גירעון שוטף. הגירעון המצטבר ירד בשנה האחרונה ל-130 מיליון שקל, והתקציב השנתי גדל ל-900 מיליון שקל".

בתגובה להוצאות השכר הגבוהות בעיריית ראשון לציון אמר ראש העיר מאיר ניצן: "אני חושב שהתערבות הממשלה והממונה על השכר באוצר בעיר היא מיותרת. כל עוד אני שומר על איזון תקציבי מלא ולא מבקש סיוע מהממשלה, אין להם מה להתערב. הגיע הזמן שיפסיקו לקנא בעובדים שמקבלים שכר אחרי עבודה קשה. שיבואו בטענות לערים שנכנסות לגירעונות. שייתנו לחיות במדינה הזאת". ניצן ציין גם כי ב-2004 הוריד את שכר העובדים בהסכמה ב-2%. "בכל מקום צריך אנשים טובים וצריך לשלם להם בהתאם. אני אפעל תמיד כדי להיות מאוזן תקציבית ולאו דווקא כדי להוריד את הוצאות השכר".



יונה יהב, ראש עיריית חיפה, הגיב בנוגע לעומס ההלוואות שנטלה העיריה: "חלק גדול מהמלוות הוא כתוצאה ממלחמת לבנון השנייה. אנחנו מקפידים מאוד על החזר מלוות ועמידה בלוחות זמנים. זו הסיבה שמערכת הבנקאות הסכימה להעניק לי טלפונית, ביום השני של המלחמה, הלוואה בסך 50 מיליון שקל כדי שנוכל לנהל את העיר. יכולנו לשקם את הבתים והתשתיות, וזה הפיח ביטחון בתושבים".

כך בדקנו

>> הבדיקה נסמכת על הדו"חות הכספיים המבוקרים של הרשויות ונתוני משרד הפנים, ונערכה בשיתוף משרד רו"ח אופיר בוכניק המתמחה ברשויות מקומיות, על סמך מודל שפיתח הכלכלן חן רון, לשעבר סמנכ"ל ומנהל היחידה הכלכלית במרכז השלטון המקומי. מדובר במודל למדידת והערכת רשויות מקומיות בחתך כלל-ארצי. במודל זה נערכו שינויים והתאמות - בין השאר לשם החלתו על 15 ערים בלבד.

במסגרת הבדיקה, נבדקו ברשויות המקומיות גם מידת התלות של העיר בתקציבים ממשלתיים המעידה על עצמאות כלכלית, עומס המלוות שנטלה העירייה וגם עד כמה התושבים שבה מממנים בעצמם, באמצעות מסי האנונה למגורים, את השירותים שהעירייה מספקת להם.

הבדיקה התייחסה לשנות התקציב 2004 ועד לסוף שנת 2006 ולמגמות השינוי שחלו בשנים ההן, כדי לספק תמונה על תפקוד העירייה וראש העיר בקדנציה האחרונה.