המשבר ברוסיה מחריף: סכנה לקריסה כלכלית

הראלד טריביון



>> בתחילתו של המשבר הפיננסי העולמי, התעקשו הרשויות ברוסיה לומר כי יש ברשותן מאגר מזומנים גדול מספיק כדי לעמוד בכל סערה. אבל כשהצרות נערמו זו על גבי זו - צניחת מחירי הנפט, נפילה של 70% בשוק המניות המקומי, משבר אשראי גלובלי והתפוררות הבנקים הפרטיים במדינה - נאלצה רוסיה לבזבז את הרזרבות שלה מהר יותר מכפי שמישהו יכול היה לדמיין.

ב-8 באוגוסט עמדו יתרות ההון ברוסיה על 600 מיליארד דולר, ההיקף השלישי בגודלו בעולם. השבוע הן צנחו ל-484 מיליארד דולר, לאחר שהממשלה הזרימה כסף כדי לתמוך ברובל, לאושש את מערכת הבנקאות ולחלץ את העסקים של אותם רוסים עשירים המכונים אוליגרכים.



הירידה של השבוע - 31 מיליארד דולר - היתה החדה ביותר עד כה. סופן של הבעיות הכלכליות לא נראה באופק, וכשנדמה שמיתון כלכלי עולמי, שיביא לירידה נוספת במחירי הנפט, הוא בלתי נמנע, השאלה היא כמה זמן תוכל מוסקווה להחזיק מעמד לפני שהיקף היתרות יגיע לרמות מסוכנות.



קל לצייר תמונה קודרת. אם מחירי הנפט ימשיכו ליפול, התקוות שפיתחו הרוסים בשנים האחרונות - תקופת שגשוג שלא נודעה כמותה זה דורות - יתפוגגו. צמיחה של 0% תערער את האמונה שמיליוני רוסים עתידים להצטרף למעמד הביניים, ותחזיר אותם אומללים אל משכנות העוני. סוכני הנסיעות ברוסיה כבר מתקשים לשלם לחברות התעופה, ומבטלים בשם רוסים רבים נסיעות חלומיות אל מחוץ לגבולות המדינה. "דברים שנראו אפשריים עד לא מזמן נעלמו מהמפה, אולי לתמיד", אומר ולדיסלב סרגייב בן ה-28, מנהל עיצוב בסוכנות פרסום.



הממשלה מנסה להרגיע



למרות ההתעקשות כי יתרות המטבע מספיקות, הרשויות הרוסיות יודעות כי הציבור מתחיל לגלות סימני עצבנות. "הכל בראש של האנשים", אומר איגור שובאלוב, סגן ראש ממשלת רוסיה. "לפי שעה, יש לנו נתונים מדויקים המראים שאין קריסה, המצב אינו דרמטי, אבל כולנו מפחדים יחד", הוא מוסיף.



הרשויות, המודעות לסיכונים, הולכות על קצות האצבעות לנוכח סימנים להידרדרות במערכת הבנקאות המקומית. מאז תחילת המשבר התמוטטו 12 בנקים רוסיים, ו-12 נוספים נזקקו לסיוע ממשלתי. הבנקים לא קיבלו רק זריקה של נזילות לעצמם, אלא גם מספיק כסף כדי למלא את מכשירי הכספומטים.



בתוך המערבולת הגלובלית, יש דבר אחד שמבדיל את רוסיה משאר המדינות: המשבר של 2008 הוא בסך הכל חוליה נוספת בשרשרת התמוטטויות בנקים, תהפוכות פיננסיות וקריסות כלכליות בשנים שאחרי העידן הסובייטי.



מכיוון שרוסים כה מעטים מחזיקים במניות, התרסקות השוק לא פגעה בציבור הרחב באופן ישיר. במקום זאת, אנשי עסקים שהסתמכו על אשראי של בנקים מערביים רשמו הפסדים כבדים, ומשקיעים זרים החלו לחפש מקלט במקומות אחרים. הדאגה של העם היא אם הממשלה תוכל להמשיך ולפזר המחאות לאור העמקת המצוקה של הבנקים הפרטיים.



בספטמבר משך הציבור הרוסי 4% מהיקף פיקדונותיו בבנקים הפרטיים. חלק מהכסף הזה נדד אל הבנקים הממשלתיים, שנתפשים כאמינים יותר, אבל כחצי מהסכום נשאר במזומן. באוקטובר הגיעו חדשות רעות יותר: בבנקים פרטיים מסוימים כמות הכסף בפיקדונות הצטמצמה ב-30%, לפי נתוני סניף בנק סיטי במוסקווה. הציבור הרוסי המיר 3.5 מיליארד דולר בחשבונות רובליים לפיקדונות דולריים.



לפי כמה אומדנים, הכלכלה הרוסית עדיין במצב טוב, למרות ההאטה הצפויה בצמיחה בשל הירידה בהכנסות מנפט. המכירות הקמעוניות בספטמבר היו גבוהות ב-14% מבתקופה המקבילה בשנה הקודמת. שוק המניות הגוסס הראה סימני חיים ביום חמישי האחרון כשעלה ב-19% - השוק נפל לתהומות כאלו שהרשויות נאלצו להפסיק את המסחר כמה פעמים למשך ימים. בורסת Micex, הגדולה ברוסיה, סבלה מ-15 הפסקות מסחר בספטמבר ואוקטובר.



בשבוע שעבר הורידה הממשלה את תחזית הצמיחה לשנה הנוכחית מ-7.8% ל-7.3%, אך כלכלנים עצמאים טוענים כי זו תחזית אופטימית מדי. למרות זאת, ההשפעה הממשית על האזרח הרוסי הממוצע היתה עד כה מוגבלת בהיקפה: יצרנית משאיות ומפעל פלדה צימצמו את שעות העבודה, חברת סלולר אחת הודיעה על פיטורי עובדים ונרשמת ירידה במספר ההלוואות לרכישת בתים ומכוניות. חלק מבתי הקפה במוסקווה גילו ספקנות לגבי אמינותה של המערכת הפיננסית והפסיקו לכבד כרטיסי אשראי. עם זאת, הסיכון העיקרי לכלכלה הרוסית הוא אובדן אמון הלקוחות במערכת, ולא קשיי הנזילות של הבנקים.



מכיוון שאין ביכולתם של רוב הרוסים לשלוח את כספם מחוץ למדינה בהעברה בנקאית, הם נאלצים למשוך אותו. אנה פוקובה, שחקנית בתיאטרון קטן במוסקווה, משכה לפני שבועיים את חסכונותיה מסניף סוסייטה ז'נרל. "החלטתי לא לחכות עד שהסניף ייסגר", היא אומרת, "אני מעדיפה להלוות את הכסף לחבר שעליו אני סומכת מאשר להשאיר אותו בבנק. אני חוששת שבעוד כמה חודשים יהיה תור ארוך של אנשים שינסו למשוך את כספם, כמו שקרה ב-1998".