"המשבר - כתם ענקי על מדע הכלכלה"

ניו יורק טיימס

>> 15 אלף כלכלנים מקצועיים בארה"ב כשלו בתפקידם - זו דעתו של ג'יימס גלבריית, אחד הכלכלנים הפרוגרסיוויים הבולטים בארה"ב. גלבריית, פרופסור לממשל באוניברסיטת טקסס באוסטין ובבית הספר על שם לינדון ג'ונסון למדיניות ציבורית, הוא גם בנו של הכלכלן הנודע ג'ון קנת גלבריית, אחד מהוגי הדעות הכלכליים הבולטים של אמצע המאה ה-20.



גלבריית האב שימש בתפקידים בכירים בממשלי רוזוולט, טרומן, קנדי וג'ונסון. בראיון נוקב ל"ניו יורק טיימס" טוען גלבריית כי לא שיטת השוק החופשי היא שכשלה, כי אם מדע הכלכלה ונשיא ארה"ב.



לא מוזר בעיניך שרק כלכלנים מעטים חזו את משבר האשראי?



"חלק דווקא הצליחו. הטוען הרציני ביותר לתואר 'הרואה את הנולד' הוא דין בייקר, הכלכלן מוואשינגטון. אני ראיתי את זה מגיע במונחים כלליים".



מה זה אומר על תחום הכלכלה, שמתיימר להיות מדע?



"זהו כתם ענקי על המוניטין של המקצוע. יש אלפי כלכלנים. רבים מהם מלמדים את העקרונות התיאורטיים שנחשפו כחסרי יעילות מיסודם".



אתה מתכוון לאסכולה השמרנית מוואשינגטון, שדוחה רגולציה ממשלתית לטובת סגידה לשוק החופשי?



"הכלכלנים של הנשיא רייגן סגדו לשוק החופשי, אך לא בוש. הוא פשוט העביר את הסמכות הרגולטורית לחברים שלו. זה איפשר לכל הפעולות 'האפורות' להתבצע, ולכל כרישי ההימורים לשלוט במערכת הפיננסית".



זה מה שאתה טוען בספרך האחרון, "מדינת הטורפים". אבל האם הנשיא בוש יעזוב את ואשינגטון עשיר יותר?



"נשיאים לא עושים כסף בזמן כהונתם, אלא לאחריה. במקרה שלו, אני מקווה שלא יצליח. אולי החברים שלו ינטשו אותו".



מה לדעתך צופן העתיד לסגן הנשיא ריצ'רד צ'ייני?



"אני משער שצ'ייני יבלה את חייו בהדיפת תביעות משפטיות, אבל זה עניין אחר. אני מניח שסוגיות של זכויות אדם ירדפו אותו עד יומו האחרון".



מה דעתך על שר האוצר הנרי פולסון ותוכנית החילוץ שלו?



"הוא בטח לא סופרמן. מדובר בבחור שיכול היה לטפל במשבר הפיננסי במשך שנה, וכשהמשבר התפשט עד שכבר לא ניתן היה לבצע טיפול נקודתי, הדבר הכי טוב שהוא הצליח לעשות היה לשלוח לקונגרס הצעת חוק באורך של שלושה עמודים".



מה רע בכך?



"זה מראה שהוא לא התכונן במידה מספקת. ההצעה לא כללה הגנה על הציבור, סעיף שהקונגרס נאלץ להוסיף".



נראה שאפילו אלן גרינספאן, בנאום ה"אני אשם" שלו בפני הקונגרס, התחרט שלא השתמש במלה רגולציה, יותר.



"הייתי אומר יום אחד, מאוחר מדי, ודולר אחד מעט מדי. גרינספאן הכתים לעד את ההיסטוריה המקצועית שלו כשתמך במערכת פיננסית לא מפוקחת. מדובר במעריץ של איין ראנד, אובייקטיוויסטית ידועה. אמונתו היא שאינך יכול לפקח ולהטיל משמעת על השוק, ואתה גם לא צריך לנסות. אני חושב שלגרינספאן יש אחריות גדולה, גדולה מאוד, למה שקרה".



כעת, כשהכלכלה שוקעת, האם אתה סבור שכלכלנים פרוגרסיוויים ייזכו ליהנות מתהילה?



"אני כשלעצמי מעולם לא סבלתי מחוסר בתשומת לב ציבורית".



זה נשמע קצת זחוח.



"נכון. הרבה כלכלנים פרוגרסיוויים סבלו ממחסור בתשומת לב ציבורית, והאירועים האחרונים צפויים להעלות את קרנם".