כך תוציאו מהבנק את ההלוואה הזולה והמשתלמת ביותר

>> משק בית ממוצע נוטל הלוואות ("הלוואה לכל מטרה") בעיקר לשם שיפוץ, שכר לימוד לסטודנטים, טיפולי שיניים ורכישת רכב חדש. לא מעט אנשים נוהגים ללוות מדי חודש כסף מהבנק, שכן השכר החודשי פשוט אינו מספיק, או במטרה לגשר על תקופות שבהן מחפשים עבודה.



עד כמה השתנו ההלוואות שמעניקים הבנקים? משק בית שרצה ללוות כסף לפני כשנה, היה יכול לקבל גם 100 אלף שקל ללא ביטחונות רבים מדי ובריבית נמוכה יחסית. נכון להיום, מדובר בהלוואות בסדר גודל של 30 אלף שקל למשק בית בלבד, וגם בעבורן נדרשים ביטחונות גבוהים בהרבה. יותר מכך, למרות שהריבית במשק יורדת, הריבית שגובים הבנקים רק עולה: לפני שנה העניקו הבנקים הלוואות (במסלול פריים) בריבית של עד 8%. כיום הם כבר דורשים 11% ויותר. הלוואות צמודות מדד ניתנו לפני שנה בריבית של 4%-6%, וכיום הן מתחילות מריבית של 9%. יקר מאוד.



בניגוד למוצרים אחרים שבהם לאיכות יש תפקיד, הבנקים מציעים בסופו של דבר את אותו מוצר (הלוואה שפירושה מתן כסף), כך שהשאלה היחידה שעומדת בפני הלווה היא המחיר, כלומר התנאים שבהם תקבלו את ההלוואה. התנאים הללו הם היקף ההלוואה, הריבית שהבנק גובה עליה, אופן ההחזר והעמלות שהבנק גובה.



הריביות עלו



כדי להבין מדוע הבנק גובה ריבית גבוהה יותר כדאי להבין כיצד עובדת המערכת וכיצד נוכל לנצל אותה לטובתנו. בנק הוא מתווך פיננסי - הוא לווה כסף בריבית נמוכה ומלווה אותו בריבית גבוהה יותר. לדוגמה, הבנק ישלם לכם כ-2% בעבור הפיקדון, אבל ילווה את אותו כסף בדיוק בריבית גבוהה בהרבה למי שמעוניין בהלוואה לשיפוץ הבית. זהו המרווח הבנקאי ומכאן פרנסת הבנק.



עסקי מתן וקבלת כסף מאופיינים בלא מעט סיכון: מי שהפקיד כסף יכול לדרוש אותו לפני המועד והבנק יצטרך להמציא לו מזומן. מנגד, מי שקיבל הלוואה עשוי להיקלע למצב כלכלי לחוץ ולהתקשות בהחזר.



הפרדוקס הוא שלקוח אמיד מאוד יקבל הלוואה בריבית נמוכה, אך לקוח במצב כלכלי קשה ייאלץ לשלם ריבית גבוהה יותר. הסיבה לכך היא שהבנק מסתכן כשהוא מעניק כסף, והוא מפצה את עצמו באמצעות ריבית גבוהה יותר. בפשטות, כאשר הבנק מלווה כסף לאדם עשיר הסיכון שהבנק נוטל קטן יותר, ולכן הוא יגבה פרמיית סיכון נמוכה יותר או ריבית נמוכה יותר.



כאן המקום של הלווים לנצל את מבנה המערכת: עושר פיננסי הוא קלף מיקוח מעולה, ואם יש לכם בטוחה (כמו קרן השתלמות או חיסכון) תוכלו להציג אותה בפני הבנק, להוכיח את איתנותכם הכלכלית ולזכות בהלוואה בריבית נמוכה יותר. אגב, לרוב לא תצטרכו לשעבד את הנכסים, והבנק יסתפק בידיעה שהם שלכם. גם מטרת ההלוואה חשובה: מי שיבקש לקבל הלוואה לשם שיפוץ הדירה יקבל את הכסף בריבית גבוהה יותר מאשר אם היה לווה את הכסף כדי לרכוש רכב חדש. חד וחלק. הסיבה: רכב חדש אפשר לעקל במידת הצורך, אבל אי אפשר לעקל רק את הארונות החדשים שקניתם למטבח.



אלמנט נוסף שיכול לשחק לטובתכם הוא ההיסטוריה הכלכלית שלכם: כדי לעקוב אחר הסיכונים, מפעילים הבנקים מערכות מחשב בעלות גבוהה: הבנק עוקב אחר היסטוריית האשראי שלכם ויודע אם אתם נוטים לצרוך הרבה אשראי ואם אתם נכנסים למינוס בצורה תדירה.



באופן כללי, ינסו בבנקים לבדוק אם אתם לקוח סולידי (כזה שמכניס משכורת ומצליח לחסוך כסף) או שאתם לקוח תנודתי יותר, שמסתמך על אשראי, הלוואות ומשיכות יתר. ללקוח מהסוג הראשון כדאי ומומלץ לנופף בהיסטוריה הטובה שלו כדי לקבל ריבית נמוכה יותר.



גם שאלת השכר חשובה: מי שייקח הלוואה מהבנק שאליו מועברת המשכורת החודשית ייהנה מתנאים טובים יותר לעומת מי שייקח הלוואה בבנק אחר. גם שאלת השכר מעניינת: למרות שהמו"מ מול הבוס עוסק בדרך כלל בשכר הברוטו, הבנק רוצה לדעת כמה כסף מגיע אליו, ולכן יבדוק דווקא את שכר הנטו.



אם לא די בכל זאת, בעתיד הקרוב צפוי הבנק לעבור לשיטת ניהול סיכונים חדשה בשם "באזל 2". נכון להיום, הבנק מפריש מדי חודש סכום כסף לטובת "חובות מסופקים", כלומר חובות שהבנק מטיל ספק ביכולתו לגבות. בשוק ההון מייחסים חשיבות רבה לפרמטר זה, ולכן הבנק מעוניין בהפרשה נמוכה ככל האפשר, כלומר להעניק הלוואות שהוא בטוח ביכולתו לגבות.



התקנה החדשה תחייב את הבנקים לבצע הערכת סיכון והפרשה בעבור כל לקוח באופן אישי (ולא בעבור קבוצות כמו עד כה). המשמעות היא שפיקוח האשראי נהפך להיות הדוק יותר ויותר, ובבנקים נערכים כבר כיום ובוררים את הלווים ביתר קפידה.



מסלולי ההלוואה



כשהבנק נותן לכם כסף מזומן זה נהדר, אך הצרה היא שבסופו של דבר יש להחזירו ואפילו בתוספת ריבית. בבנקים מציעים כמה מסלולי החזר תחת שמות שונים, אבל בסופו של דבר כולם וריאציה של אחד מהבאים:



הלוואה צמודת ריבית פריים: זהו מסלול ההלוואה הנפוץ ביותר שהריבית עליו היא ריבית הפריים, כלומר הריבית במשק (הנקבעת על ידי בנק ישראל) בתוספת 1.5%. כיום הריבית במשק היא 3.5%, ומכאן שריבית הפריים היא 5%. הריבית על הלוואה שכזו תהיה ריבית הפריים בתוספת מרווח שכיום הוא כ-6%. זוהי דוגמה להקשחת התנאים על ידי הבנקים, שרק לפני שנה הציעו הלוואה בריבית של פריים פלוס 2%-3%.



המרווח הוא הנקודה שעליה יש להתמקח: אם הבנק מציע הלוואה בריבית של פריים + 6%, עליכם לדאוג שה-6% הללו יורדו, כלומר שהריבית תהיה נמוכה יותר.



הריבית במסלול זה אינה צמודה למדד המחירים לצרכן, אך מן הצד השני היא צמודה לשינויי הריבית במשק. בנק ישראל קובע את הריבית בכל סוף חודש ותיאורטית, החזר ההלוואה יכול להשתנות מדי חודש. הסכנה בהלוואה שכזו היא עליית ריבית שמגדילה את תשלום החודשי. במסלול זה אין קנס בעבור פירעון מוקדם של ההלוואה, אך הבנק יחייב אתכם בעמלה של כמה עשרות שקלים.



טיפ: סטודנטים נהנים מהלוואות זולות במיוחד (לעתים ברמה של פריים + 1%), ולכן כדאי לבדוק נטילת הלוואה באמצעות קרוב משפחה סטודנט.



הלוואה בריבית קבועה: זוהי הלוואה פשוטה במיוחד להבנה, שבה הריבית נקבעת מראש ונותרת קבועה לאורך כל חיי ההלוואה - ללא הצמדה למדד וללא תלות בריבית במשק. המסלול פשוט, אך הריבית שגובים הבנקים גבוהה במיוחד, 13%-14%, וחלק מהבנקים כלל אינם מציעים אותה. אין קנס בעבור פירעון מוקדם של ההלוואה.



הלוואה צמודת מדד: מסלול הלוואה שאינו נפוץ, בו החזר הכסף צמוד למדד המחירים לצרכן בתוספת מרווח שנקבע מראש ושכיום הוא סביב 9%. לשם השוואה, לפני שנה היה המרווח 4%-6%. מאז תחילת 2008 עלה מדד המחירים לצרכן ב-4.4%, כך שמי שנטל הלוואה במרווח של 9% מוצא עצמו משלם ריבית גבוהה למדי של 13.4%. זוהי ההלוואה היחידה שפירעון מוקדם שלה כרוך בקנס ששמו הרשמי הוא "עמלת היוון". חשוב לברר היטב עם נציג הבנק לגבי עמלות ההיוון, שעשויות להגיע לכמה אלפי שקלים.



הלוואת מטבע חוץ: הלוואה דולרית שקולה לקבלת דולרים לחשבון דולרי, שאותם יש להמיר לשקלים (תמורת עמלה) במידה שרוצים לעשות זאת. זוהי הלוואה המיועדת בעיקר למי שהכנסותיו מגיעות בדולרים. למי שמרוויח בשקלים אין סיבה אמיתית לקבל הלוואה צמודת דולר, אלא אם הוא מניח (וזוהי ספקולציה) כי הדולר צפוי להיחלש.



הריבית על הלוואה שכזו מבוססת על ריבית הליבור (ריבית על פיקדונות בין-בנקאיים, שנקבעת בלונדון בכל יום ב-11:00 לפי השעון המקומי) בתוספת מרווח.



כך מחזירים את ההלוואה



החזר ההלוואה מורכב מהסכום ההלוואה המקורי (שנקרא "קרן"), בתוספת הריבית. מרבית הלקוחות ייכנסו למסלול החזר "רגיל", כלומר תשלום חודשי קבוע פחות או יותר (בהתאם להצמדה הקיימת) שכבר כולל בתוכו את החזר הקרן ואת החזר הריבית.



מי שיתעקש יוכל לעתים לקבל כמה הטבות מהבנק, אך אלה כבר תלויות במצב הכספי האישי: סטודנט שצפוי לסיים לימודים בקרוב או לווה שיוכל להראות שצפוי להיכנס לחשבונו כסף (למשל, מקרן השתלמות, בונוס שמן מהעבודה) יוכלו לקבל דחיות בתשלומים.



הטבה ראשונה מוכרת בשם בולט (Bullet). במתכונת זו משלמים מדי חודש תשלום קטן שמכסה אך ורק את הריבית, ואילו קרן ההלוואה מוחזרת בבת אחת בתום התקופה. מי שקיבל מהבנק הלוואה של 100 אלף שקל לשנה בריבית שנתית של 5%, ישלם מדי חודש 416 שקל - ובחודש האחרון ישיב 100 אלף שקל.



מסלול דומה הוא "בלון". במסלול זה אין החזרים חודשיים, ובסוף תקופת ההלוואה מחזירים הן את הקרן והן את הריבית. מי שנטל הלוואה של 100 אלף שקל לשנה בריבית של 5% יקבל בתחילת השנה צ'ק של 100 אלף שקל ויידרש להחזיר כעבור 12 חודשים צ'ק על סך של 105 אלף שקל.



הבנק גם עשוי להעניק לכם "גרייס" (Grace), כלומר לדחות את תאריך התשלום הראשון (הקרן, הריבית או שניהם) בכמה חודשים. שימו לב: הגרייס ניתן רק על מועד התשלום ופירוש הדבר כי גם אם הבנק דחה את ההחזר הראשון בשלושה חודשים, התקופה הזו תחויב בריבית. גרייס שכזה ניתן למי שצפוי לקבל כסף תוך תקופה קצרה, למשל, אם התחייב למכור נכס.



לא לשכוח את העמלה



התחרות בין הבנקים נערכת בעיקר בתחום הריבית שהבנק גובה על הסכום שהלווה. ואולם בדרך כלל נוטים להתעלם מהעלויות הנלוות כמו עמלות.



הרפורמה בעמלות הבנקים אמנם זכתה ללא מעט ביקורות בשל העלות הגבוהה של ניהול חשבון העו"ש השוטף, אך לפחות בתחום ההלוואות ניכרת הטבה לצרכן. בעבר גבו הבנקים עמלות עתק שיכלו להגיע גם לכמה אלפי שקלים (ושכונו בשמות האקזוטיים "דמי הקמה", "דמי עריכת מסמך" ו"דמי טיפול").



כיום בוטלה העמלה הידועה לשמצה והבנקים גובים עמלות של כמה שקלים, אך רק במידה שמדובר בהלוואה עד לסכום של 50 אלף שקל. מדובר בחיסכון משמעותי ולכן כדאי לעמוד במסגרת הזו.



לפני שמקבלים הלוואה, כדאי לערוך סבב השוואות בין הבנקים. אם תחליטו לקבל הלוואה מהבנק שלכם, הבנק מכיר אתכם והתהליך יהיה מהיר יחסית. ואולם אם תחליטו לקבל הלוואה מבנק אחר, תידרשו להציג דפי חשבון קודמים ותלושי שכר, ולדווח היכן אתם עובדים. אם מדובר בהלוואה בסכום קטן יחסית, יש לבדוק אם ההפרשים בין הבנקים מתורגמים לסכום מהותי ששווה לפתוח חשבון חדש עבורו.



חשוב לבקש מהבנק שינקוב במספר אחד המשקלל את כל רכיבי ההלוואה ובכלל זה הריבית האפקטיווית וכל העמלות. זוהי הדרך הנכונה להשוואה.



אין הלוואות טובות



>> הבנקים מחוייבים להציג (ואף עושים זאת ביוזמתם) את העלות המלאה של ההלוואה, לרבות ריבית אפקטיווית ועמלות. ואולם יש דברים שפשוט אי אפשר לתמחר - האם אתם מעדיפים לקבל הלוואה בריבית של 12% ללא שיעבוד? או שאולי תרגישו בנוח עם הלוואה בריבית של 7%, אבל כזו שתצריך מכם לשעבד את הבית או הרכב. הבחירה קשה וזו הסיבה שקשה לקבוע מי הבנק שמציע את ההלוואה המשתלמת ביותר.



אגב, זו גם אחת הטענות כלפי העמלות שגובים הבנקים: ראשי הבנקים טוענים שוב ושוב כי אם יבוטלו העמלות, הם ייגבו את הכסף החסר באמצעות העלאת הריבית על הלוואות. אבל זה דווקא פתרון שישרת לא רע את הציבור: הכסף הרי ממילא משולם לבנק (בין אם הבנק מגדיר אותו כעמלה או כריבית), אבל ברגע שניתן לערוך השוואה בעבור נתון אחד בלבד - הריבית - התחרות תגדל והבנקים ייאלצו לפתוח את הכיסים.



העצה הטובה ביותר כשניגשים לקבל הלוואה היא להקפיד לקבל את הריבית הנמוכה ביותר המשולבת עם מתן הביטחונות או השעבודים הנמוכים ביותר. בשיחות הסלון שתערכו מאוחר יותר, לעולם לא תוכלו לצאת מפסידים.