הבנק הפדרלי מתנגד לדרישת הקונגרס לשקיפות: מסרב לציין לאילו בנקים סייע וכמה הלווה להם

הבנק הפדרלי אינו מציית לדרישת הקונגרס כי ינהג בשקיפות בנוגע לתוכנית החירום הכלכלית, ומסרב לפרט לאילו בנקים הזרים קרוב ל-2 טריליון דולר מכספי משלמי המסים, כמה הלווה לכל אחד מהם ואילו בטחונות הוענקו לו בתמורה - כך דיווחה היום סוכנות הידיעות בלומברג.

כאשר אישר הקונגרס את תוכנית החירום הכלכלית בסך 700 מיליארד דולר שיזם הממשל, הבטיחו שר האוצר האמריקאי הנרי פולסון ויו"ר הבנק הפדרלי, בן ברננקי, כי ינהגו בשקיפות בכל הנוגע לכספים שיוזרמו למגזר הפיננסי ולנכסי המשכנתאות המסוכנים שיירכשו על ידי הממשלה במסגרת התוכנית. מאז הזרים הבנק הפדרלי מאות מיליארדי דולרים נוספים למגזר הבנקאי באמצעות תוכניות חירום נפרדות, שאינן תלויות באישור הקונגרס.

בלומברג דיווחה כי הסוכנות ביקשה מהבנק הפדרלי פרטים בנוגע להלוואות שסיפק לבנקים והנכסים שהעמידו כערבון לאותן הלוואות, במסגרת חוק חופש המידע (FOIA), ואף הגישה תביעה פדרלית ביום שבת, במטרה לאלץ את הבנק הפדרלי לחשוף את זהות הבנקים להם הלווה כספים ואת הסכומים שהועברו אליהם.

את הסיוע לבנקים העניק הבנק הפדרלי באמצעות 11 תוכניות חירום, כאשר 8 מהן נוצרו ב-15 החודשים האחרונים בעקבות המשבר הפיננסי העולמי. התוכניות מתווספות לתוכנית הסיוע לנכסים בעייתיים (TARP), בסך 700 מיליארד דולר, אותה אישר הקונגרס בחודש שעבר.

"מדובר בכסף של משלמי המסים, לא של הבנק הפדרלי. כמובן שיש צורך בשקיפות", אמר המיליארדר טד פורסטמן, שותף בכיר בחברת פורסטמן ליטל, לבלומברג. דן פוס, סגן היו"ר בחברת ניהול ההשקעות לומיס סיילס, אמר כי "הבנק הפדרלי לא מפרט אילו בטחונות הוענקו לו בתמורה להלוואות, וזאת בעיה גדולה. בשוק נזיל זה לא היה משנה, אך השוק לא נזיל, הוא מאד דליל, ומאד עצבני".

הסיוע שהעניק הבנק הפדרלי לבנקים ולחברות הפיננסים עלה לראשונה על 2 טריליון דולר בשבוע שעבר, לאחר שרשם עלייה של 140% - או 1.17 מיליארד דולר - בשבעה השבועות שעברו מאז שהבנק הפדרלי הפחית את הערבויות הדרושות בעקבות המשבר המחריף בשווקים. העלייה בפעילות ההלוואות של הבנק הפדרלי כוללת גם את הלאמתן של ענקיות המשכנתאות פאני מיי ופרדי מאק והלוואה בסך 85 מיליארד דולר לענקית הביטוח AIG.

לפני ה-14 בספטמבר, קיבל הבנק הפדרלי בעיקר אג"ח ממשלתיות וניירות מגובי נכסים עם דירוג AAA כבטחונות להלוואות שהעניק. אולם בעקבות המשבר הפיננסי הרחיב הבנק המרכזי את הערבויות האפשרויות והחל לקבל כבטחונות גם ניירות ערך בעלי דירוג נמוך יותר. הבנק הפדרלי הלווה מזומנים ואג"ח ממשלתיות לבנקים, שהעניקו לו בתמורה ביטחונות בצורת אג"ח מגובות משכנתאות, כולל אג"ח מגובות סאבפריים ו-CDO. הלווים כללו, בין היתר, את בנק ההשקעות הקורס ליהמן ברדרס ואת ג'יי.פי מורגן צ'ייס.

בשימוע שנערך בועדת הבנקאות של הסנאט בנוגע לתוכנית החירום הכלכלית ב-23 בספטמבר, קרא פולסון עצמו לשקיפות בכל הנוגע לרכישת נכסים בעייתיים מהבנקים. "אנו זקוקים לפיקוח, להגנה ולשקיפות", אמר פולסון. ברננקי עצמו הדגיש את חשיבותה של השקיפות בשימוע דומה שנערך בקונגרס יום לאחר מכן, ואמר כי הגדלת השקיפות היא אחת מהנקודות המרכזיות בתוכנית החירום.

הבנקים עצמם מתנגדים לחשיפת ההלוואות שקיבלו מהבנק הפדרלי והבטחונות שהעניקו, משום שהדבר עלול להעיד על חולשה ולהצית מכירה בחסר (שורטים) של מניותיהם או משיכת פדיונות על ידי לקוחות ומשקיעים. תשעה הבנקים הגדולים בארה"ב, בהם בנק אוף אמריקה וגולדמן סאקס, קיבלו הזרמת הון בסך 120 מיליארד דולר במסגרת תוכנית החירום הכלכלית.