עבודות שירות למנהלי תמנון על פיטורי עובדת הרה

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב גזר על מנהלי רשת האופנה תמנון 200 שעות עבודות שירות לתועלת הציבור, לאחר שפיטרו עובדת בשל מינה ובשל היותה בהריון בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.

השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ דחתה את בקשת הרשת ומנהליה גלעד יפת ולימור מריאן לבטל את הרשעתם על הפרת החוק. בנוסף לעבודות השירות, השופטת חייבה את שני המנהלים לפצות את העובדת ב-50 אלף שקל. החברה חויבה בקנס בסך 10 אלף שקל.

העובדת הועסקה כמוכרת בשני סניפי תמנון במשך 4 חודשים. הרשת טענה, באמצעות עו"ד זרי חזן, כי העובדת פוטרה בלי קשר להיותה בהריון, אלא בשל תוכנית צמצומים שהופעלה בסניפים, במסגרתם פוטרו אלה שנחשבו כ"חוליה החלשה". מנגד טען משרד התמ"ת, באמצעות עו"ד מיכל מרקוביץ, שגם אם היתה ירידה בתפקוד של העובדת, הוא נבע בשל היותה בהריון ולא מסיבות מקצועיות או חוסר משמעת.

השופטת גילצר-כץ קבעה כי מנהלי רשת תמנון ידעו כי העובדת בהריון ושהדבר הביא לירידה מסויימת בתפקודה היומיומי. ואולם, היא קבעה כי מנהלי תמנון ביקשו להקשות על חייה של המתלוננת במקום לנסות להתחשב במצבה. "אין זה מתקבל על הדעת כי כל אשה תעמוד בסכנת פיטורים בכל פעם שתהיה בהריון. הגנה על נשים בהריון מיועדת בראש ובראשונה למקרים בהם ההריון עלול להשפיע על איכות חייה של אותה אשה", נאמר בגזר הדין.

השופטת גילצר-כץ ציינה שאמנם אין מדובר בעבירות החמורות ביותר הקיימות בתחום זה, ואולם עבירות אלה מהוות חזון נפרץ בישראל וביטול ההרשעה או הסתפקות בעבודות שירות ללא הטלת קנס, ישדר מסר סלחני כלפי מבצעיהן. היא קבעה שיש חומרה מיוחדת לעובדה שפיטורי אשה בהריון נעשו ברשת המעסיקה בעיקר נשים, ואשר אמורה להיות מודעת מתוך ניסיון למצבן המיוחד של עובדות בהריון.

"מעמד הנשים העובדות בחברה הישראלית אינו מן המשופרים ושכרן נמוך לעומת שכרם של גברים". הוסיפה השופטת. "רק לעתים נדירות הן זוכות להגיע לתפקידי ניהול. פיטורי העובדת בזמן הריונה, היה בו כדי לגזור עליה אבטלה, לפחות עד אחרי תום חופשת הלידה".