וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אם זה לא שוחד בחירות, מה כן?

נחמיה שטרסלר

11.11.2008 / 7:14

ושלא יעבדו עליכם



>> ווינסטון צ'רצ'יל אמר פעם שהמשטר הדמוקרטי הוא משטר רע, אבל הוא טוב יותר משאר האלטרנטיבות. ואמנם, כאשר רואים את ההבטחות חסרות הבסיס והמוסר שמחלקים מועמדים שונים שרצים היום בבחירות העירוניות - מבינים היטב למה צ'רצ'יל התכוון.

אז יש הבטחות לרוב, אך על כולם עולה אורן שחור שרץ בתל אביב. מה הוא לא הבטיח: שייתן חנייה חינם לכל התושבים בכל רחבי העיר, שיבטל את הקנסות לאלה שלא שילמו, שיקטין את הארנונה, שיפתור את בעיית הדיור, שיעמיק את הרווחה והתרבות - וגם יוריד את מספר התלמידים בכיתות ל-25 בלבד.



מדובר באובדן הכנסה של מאות מיליונים ובתוספת הוצאה של מיליארדים. כלומר, בפשיטת רגל טוטאלית של העירייה. אבל שחור בטוח שתושבי תל אביב הם עד כדי כך מטומטמים, עד שיאמינו להבטחותיו. אבל אפילו אם זה יקרה (ואין לכך סיכוי), שחור לא יישאר זמן רב בתפקידו, כי לאחר הגירעונות האדירים שייצור, הוא יוחלף במהירות על ידי ועדה קרואה מטעם משרד הפנים - ואנחנו, התושבים, נישאר כאן כדי לשלם את החשבון.



אבל אם בכל זאת יימצא יותר ממצביע אחד שיצביע עבור שחור לראשות העיר, אני אישית ארגיש עלבון, כי לא נעים לחיות בעיר שיש בה אפילו תושב אחד שמסוגל להאמין לערימת השטויות שהפריח.



יש גם בעיה עם ההבטחות שמפזר מועמד אחר לראשות תל אביב, דב חנין. הצעירים אוהבים את זה. הם בטוחים שהקוסם חנין יגיע ויכפה על הקבלנים לבנות דירות להשכרה, כאשר הוא יקבע להם את שכר הדירה, וגם ימנע פינוי דיירים מבתיהם אם לא יעמדו בתשלום.



כאן מתבטאת במלואה תפישת עולמו הקומוניסטית של חנין. הוא בטוח שהעירייה יודעת לנהל טוב יותר את הכלכלה. הוא בטוח שניתן לבנות במחירי הפסד, כי חנין אמר. כך בדיוק התנהגה בריה"מ - המודל האהוב על חנין - עד שהתמוטטה.



גם אצלנו היתה תקופה שבה השלטון קבע את שכר הדירה. קראו לזה "חוק הגנת הדייר", והוא כפה על בעלי הבתים שכר דירה נמוך. התוצאה היא מאות בתים שעומדים הרוסים, לא משופצים ולא מוחזקים, והופכים את מרכז ודרום העיר לעזובים ועלובים - כי לבעלי הבית לא כדאי להשקיע בהם. הם מקבלים רק גרושים כשכר דירה.



גם בפאריס ניסו לנקוט פעם בשיטה של חנין. אך בעלי הבתים העדיפו לשמור על הדירות ריקות, ולא להשכירן, כי עלות התיקונים וההחזקה היתה גבוהה משכר הדירה. התוצאה היתה שהיצע הדירות ירד באופן חד ומצב הצעירים דווקא הורע - עד שהחוק שונה.



ראשות עיר היא גם תפקיד חינוכי. לכן אי אפשר שבראשות העיר יעמוד מי שמטיף לא לשרת בצה"ל ואף לא עומד דום בעת שירת התקווה. איש עם כל כך הרבה שנאה למולדתו, לא יכול לעמוד בראש מערכת החינוך של תל אביב.



כמה שפחות ללמוד וללמד



שלשום, במאמר המערכת של "הארץ", נכתב שעלינו לקנא בארה"ב שקיימה בחירות כלליות תוך כדי יום עבודה רגיל ויום לימודים רגיל, בעוד שאצלנו חוגגים את יום הבחירות ביום שבתון.



אבל עכשיו מתברר שהציניות שלנו שוברת את כל השיאים. כי גם היום, יום הבחירות ברשויות המקומיות, מאות אלפי תלמידים יושבתו מלימודים, משום שחלק ניכר מבתי הספר ייהפכו לנקודות הצבעה. הרי ניתן היה למצוא בקלות מבני ציבור אלטרנטיוויים. ניתן גם להצביע באולם הספורט של בית הספר בלי להפריע למהלך הלימודים התקין, הרי הלימודים נמשכים בין כה וכה עד הצהריים בלבד.



היכן שרת החינוך יולי תמיר, שמוכנה כך בקלות להשבית לימודים? היכן ארגוני המורים? האם יום לימודים לא שווה כלום? האם כך ניתן לרומם את מעמד המורה?



הצדיק היחיד בסדום



ביום רביעי שעבר אישרה הכנסת את פירוק עיר הכרמל, שהיא איחוד בין עוספייה לדליית אל כרמל. האיחוד נעשה לפני כמה שנים, כאשר אברהם פורז היה שר הפנים ובנימין נתניהו היה שר האוצר.



מדובר בשתי רשויות שנוהלו באופן מחפיר, תוך כדי גירעונות כרוניים. מאז האיחוד העבירה להן הממשלה כ-100 מיליון שקל ומצב עיר הכרמל השתפר. הרי זה בלתי הגיוני שיישובים סמוכים וקטנים יבזבזו את כספי הציבור על מנגנונים כפולים, על ביורוקרטיה כפולה, על העסקה כפולה של בני החמולה - במקום שהכסף יילך לטובת התושבים.



אבל בכנסת הפופוליזם מדבר. הבחירות הקרבות לכנסת משגעות את הח"כים. לא אכפת להם אינטרס המדינה, לא לימין ולא לשמאל. הלחץ של העסקנים הדרוזים שרוצים להחזיר את מקורביהם למקומות העבודה שקוצצו, הוא שקבע את מהלך ההצבעה. כי לעסקנים ברשויות המקומיות יש כוח. הם מכירים את השטח. הם קבלני הקולות הגדולים, והחכ"ים מוכנים לעשות עבורם הכל. רק שיצביעו עבורם בפריימריס ובבחירות.



ואמנם, ח"כ שלי יחימוביץ', שהפופוליזם הוא שמה האמצעי, הרימה יד בעד ההצעה הבזויה. גם נתניהו הצביע בעד פירוק עיר הכרמל. הוא מוכן למכור כיום את כל עקרונותיו הנשגבים, תמורת עוד כמה קולות בקלפי.



ומי נלחם נגד? רק שר הפנים מאיר שטרית, שלא חשש מנציגי הדרוזים שגדשו את היציע. הוא היחיד שאמר את האמת ישר בפנים. הוא היחיד שלא חשש ללכת נגד הזרם. האם יש לנו תקווה עקב מציאת הצדיק היחיד בסדום?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully