תוכנית להצלת המשק: השקעה בתשתית וסיוע לעסקים

חבילת הצעדים של משרד האוצר להאצת הפעילות במשק, נוכח ההאטה הצפויה ב-2009, תכלול השקעה בתשתיות תחבורה ומים, הגדלת תקציב המדען הראשי, תמריצים למעסיקים בפריפריה וכן קרן סיוע באשראי לעסקים קטנים ובינוניים.

היקפה הכספי של התוכנית ל-2009 יהיה כנראה מוגבל, בשל רצונו של משרד האוצר לשמור על מסגרת ההוצאה בתקציב ולהימנע מהרחבת הגירעון התקציבי. ואולם, ההיקף הכספי של התוכנית יגדל ב-2010-2011.

התוכנית עדיין לא גובשה, אבל חלק מפרטיה כבר מתחילים להסתמן. בראש ובראשונה, התוכנית תתמקד בהשקעות בתשתיות פיסיות - כבישים, מסילות ברזל, מתקני התפלה, וייתכן כי גם בתשתית צנרת הגז הטבעי. הכוונה של משרד האוצר היא להקדים להקצות תקציבים לפרויקטים של תשתית שהאוצר מאמין בנחיצותם, ושיש הסתברות גבוהה לממשם. פרויקטים שמעוכבים בשל היעדר אישורים סטטוטוריים נחוצים לא ייכללו בתוכנית. כך גם פרויקטים שמשרד האוצר מתנגד להם כלכלית, כמו קו הרכבת לירושלים.

בנוסף מתכננים במשרד האוצר להגדיל את תקציב המדען הראשי, שהאוצר מחשיב כאחת ההשקעות הטובות במשק. מנגד, קיימים כנראה חילוקי דעות בתוך משרד האוצר בנוגע לחוק לעידוד השקעות הון - ולחוב שנצבר במסגרת החוק למפעלי תעשייה שעמדו בדרישות החוק, אבל לא קיבלו מענקים מהמדינה. משרד האוצר מתנגד לחוק עידוד השקעות הון ואינו רואה בו אמצעי יעיל לקידום הצמיחה, ולכן לא ברור אם בכוונת האוצר לפעול לפירעון החוב בגין החוק או לא.

אפשרות נוספת שנבחנת היא להגדיל מחדש את תקציב מסלול התעסוקה במסגרת משרד התמ"ת. תקציב זה מתמרץ מעסיקים להעסיק עובדים בפריפריה, בעיקר עובדים משני המגזרים שבהם שוררת בעיית התעסוקה הקשה ביותר: הערבי והחרדי.

תוכנית שכבר סוכמה במשרד האוצר היא התוכנית לסייע לעסקים קטנים ובינוניים לקבל אשראי. במסגרת התוכנית מתכוון משרד האוצר להעמיד בטחונות לבנקים, שישמשו למתן הלוואות לעסקים בינוניים וקטנים - ובכך להקל על מצוקת האשראי הפוגעת במגזרים אלה. בכוונת משרד האוצר להקצות סכום מסוים לביטחונות למערכת הבנקאות, ובמכרז שייערך ייבחר הבנק שיסכים, כנגד אותו סכום, להעמיד אשראי בהיקף הגדול ביותר לעסקים קטנים ובינוניים.

הנטייה במשרד האוצר היא לא להגביל את גובה הריבית שגובה הבנק, בהנחה שאין זה תפקידה של המדינה להתערב במחירי האשראי. הנחה נוספת היא שעיקר הבעיה של העסקים הקטנים והבינוניים היא עצם קבלת האשראי מהבנקים בגלל היעדר ביטחונות מספקים - ולא מחיר האשראי.

בשל הרצון להאיץ את פעילות המשק בהקדם האפשרי, חבילת הצעדים של האוצר לא תכלול כנראה שינויים מבניים השנויים במחלוקת, ואשר היכולת לממשם עלולה להיתקל בהתנגדויות.

במשרד האוצר מקפידים שלא לחרוג ממסגרת התקציב, משום שגם כך התקציב צפוי להיות לחוץ מאוד בשנה הבאה. ההערכה כעת היא כי ההכנסות ממסים יהיו נמוכות ב-15 מיליארד מהתחזית שבבסיס התקציב, כלומר, הגירעון יגדל מ-1% ל-3%. חריגה מיעד הגירעון לא רק תפגע בתדמיתה של ישראל, אלא גם תחייב את המדינה להגדיל את גיוסיה בשוק איגרות החוב, כאשר השוק נמצא בשפל ממילא.

האפשרות החלופית, להקפיא את הפחתת המסים המתוכננת ל-2009, זוכה גם היא להרבה מאוד ביקורת במשרד האוצר. בין השאר מעריכים במשרד כי מסיבות טכניות אי אפשר להקפיא את ההפחתה, שכן לא ניתן יהיה לכנס את הכנסת כדי לקבל את ההחלטה על כך לפני ינואר 2009.

בתגובה נמסר ממשרד האוצר: "משרד האוצר מגבש חבילת צעדים להתמודדות עם ההאטה הצפויה בקצב צמיחת המשק. עם הכיוונים שנבחנים נמנים האצת תהליכי מעודדי צמיחה שעוגנו בתקציב 2009; פעולות בתחום התשתיות, שוק העבודה ומצאי האשראי במשק; אצת שינויים מבניים והסרת חסמים ביורוקרטיים בתחומים חיוניים לצמיחת המשק. המטרה העומדת לנגד עינינו היא הפעלה זהירה, מדודה, רלוונטית ואחראית של צעדים שייקלו על התמודדות המשק עם האתגרים העומדים בפניו".