תוצאות בדיקת city, לפי תחומים

חשיבות גבוהה הוענקה במדד הערים לניהול הפיננסי של העירייה - תחום המשפיע באופן ישיר על טיב השירות שמקבלים התושבים. מדובר אמנם בסעיף שקשה לשווק במערכת בחירות, אך הוא בעל חשיבות מכרעת ומשפיע על מידת היעילות בניהול העיר.

מהבדיקה עולה כי ברעננה, הרצליה ותל אביב המצב טוב מאוד: הכנסות העירייה גבוהות, אין בקופתה הפסדים או גירעונות והתושבים נהנים מהשקעה כספית גבוהה של העירייה. הערים שדורגו אחרונות במדד זה - ירושלים רחובות וחדרה - הגיעו למקומות האחרונים גם בדירוג הכללי. ערים אלה סובלות עדיין מגירעונות שנוצרו בעבר, ואת השנים האחרונות סיימו בהפסדים כספיים, אם כי מצבן נמצא במגמת שיפור.



-



מערכת חינוך איכותית היא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בבחירת מקום מגורים. ולראיה, לעתים די במערכת חינוך טובה כדי להקפיץ את מחירי הנדל"ן בעיר או בשכונת מגורים מסוימת.



רעננה הובילה בדירוג הערים גם בתחום החינוך, במידה רבה בזכות תלמידיה - ששיעור הזכאות שלהם לבגרות הוא הגבוה מבין הערים שנבדקו, ושיעור הנשירה שלהם מבתי הספר התיכוניים נמוך במיוחד. גם הורי התלמידים ברמת גן, כפר סבא והרצליה יכולים להיות רגועים.



בפער גדול ניצבות ירושלים, חולון ובאר שבע, ששקלול נתוני הזכאות לבגרות והנשירה מבתי הספר עם ההשקעה הכספית של העירייה בחינוך, לא הטיבה עמן.



-



שביעות הרצון של התושבים הגרים בעיר היא אחד המשתנים החשובים לבחינת ההצלחה של העירייה. בסקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה בעבור TheMarker ו"העיר", נשאלו 4,600 תושבי הערים לגבי שביעות רצונם מעירם.



התוצאות העלו כי תושבי רעננה הם המרוצים ביותר: 71% מהם שבעי רצון בממוצע מכל תשעת התחומים שלגביהם נשאלו: מראה העיר, רמת החינוך, היצע מקומות החנייה, תחושת הביטחון האישי והיצע מקומות הבילוי והמסחר. גם תושבי כפר סבא (60%) וחולון (58%) מרוצים.



שביעות הרצון הנמוכה ביותר היא בחדרה - רק 30% מתושביה היו מרוצים מכל התחומים בעיר, ורוב התושבים (51%) היו רוצים לעזוב אותה. בעיר הבירה, ירושלים, ובפתח תקוה היה השיעור הממוצע של שביעות הרצון 39% - פחות מהממוצע בערים שנבדקו (48%).



-



מחירי הנדל"ן בערים מגלמים פרדוקס - מצד אחד, ככל שהם גבוהים יותר, לתושבים קשה יותר לרכוש דירה בעירם; מצד שני, זינוק במחירי הדירות מעיד בדרך כלל על מצבה הטוב של העיר בתחומים נוספים ומטיב עם בעלי הדירות, שערך נכסיהם עולה.



העלייה במחירי הנדל"ן בשנים האחרונות היתה חדה כמעט בכל הערים שנבדקו, אך הזינוק החד ביותר (87%) התרחש בנתניה. בזכות עובדה זו, בשילוב עם תנופת הבנייה בעיר, היא הגיעה למקום הראשון במדד המגורים. העובדה שמחירי הדירות בה עדיין בני השגה סייעה אף היא.



הערים חיפה ובאר שבע דורגו במקומות האחרונים במדד הדיור, שהתחשב גם בתשואה שתתקבל על דירה להשכרה בעיר ובשיעור ההגירה אליה. הערים היקרות ביותר למגורים, לפי המדד, הן תל אביב וירושלים; הזולות ביותר - חיפה וחדרה.



-



מספר הכבישים החדשים שנסללו, קווי החשמל שנמתחו, צינורות המים והביוב שהונחו והיקף התקציב שהופנה לפיתוח - כל אלה נבדקו כדי לגלות איזו עיר התחדשה בשנים האחרונות ואיזו הוזנחה.



למקום הראשון בתחום זה הגיעה תל אביב, ומיד אחריה דורגו חיפה ונתניה. תל אביב דורגה ראשונה למרות המספר הגבוה של תאונות הדרכים בעיר, ובזכות השקעה של תקציבים רבים בעבודות פיתוח ושיפוץ של התשתיות והמבנים בעיר. אשדוד ורחובות הקצו תקציבים נמוכים יותר לפיתוח, ולכן דורגו אחרונות בסעיף זה.



-



איפה תמצאו את השכנים האיכותיים ביותר? כנראה שברעננה. שם, למרות הקיטוב החברתי, מרוויחים משכורות גבוהות באופן יחסי ורמת האבטלה נמוכה. למקומות האחרונים במדד הדמוגרפי, כמו בדירוג הכללי, הגיעו ירושלים, חדרה ובאר שבע - שרמת האבטלה בהן גבוהה יותר, והמשכורות נמוכות לעתים מהממוצע הארצי.



החפיפה בין תוצאות הדירוג הכללי לתוצאות המדד הדמוגרפי מאששת את הטענה כי קשה מאוד להצליח בניהולה של עיר שאוכלוסייתה קשת יום.



עניין נוסף שנבדק הוא טיב הקשר של העירייה עם התושבים. בתחום זה דורגה כפר סבא במקום הראשון בזכות רמת המידע שהיא מספקת והזמינות שלו. רמת השקיפות בתל אביב היתה נמוכה יותר, וזמן ההמתנה הארוך למענה במוקד העירוני הביא אותה למקום האחרון במדד זה.



-



המודעות לחשיבות של איכות הסביבה תופסת תאוצה בשנים האחרונות, אך המצב עדיין רחוק מלהשביע רצון. בעוד שבעולם המערבי הרשויות המקומיות הן הכוח המניע בשמירה על איכות הסביבה, בישראל רבות מן הערים לא עומדות בחוקי המדינה, למשל בכל הנוגע למיחזור פסולת בשטחן.



כחלק ממדד איכות הסביבה, שבוצע בשיתוף עמותת אדם טבע ודין, נבדקו גורמים המשפיעים על איכות הסביבה, רמת החיים ובריאות התושבים: איכות האוויר והמים, שיעור המיחזור של פסולת, פיתוח המרחבים הירוקים והשקיפות הסביבתית. העיר הירוקה ביותר היא הרצליה, ואילו אשדוד הגיעה למקום האחרון. רעננה מדורגת בתחום זה במקום השלישי, ולא כפי שנכתב בעבר.



כך בדקנו



>> מדד הערים של TheMarker ורשת "העיר" מבוסס על בדיקה של שמונה תחומים, הכוללים כ-40 מדדי משנה ויותר מ-1,000 נתונים. כל אלה עובדו ושוקללו בציונים הסופיים שקיבלו הרשויות המקומיות בישראל.



המדד נערך בשיתוף משרד רואי החשבון אופיר בוכניק, המתמחה בניהול פיננסי ברשויות מקומיות. לצורך בניית המדד, נעשה שימוש במודל למדידה ולהערכה של רשויות מקומיות בחתך כלל ארצי. את המדד פיתח חן רון, לשעבר סמנכ"ל במרכז השלטון המקומי ומנהל היחידה הכלכלית בו. כדי להחיל את המודל רק על 15 ערים, נערכו בו כמה שינויים והתאמות.



בביצוע הבדיקה השתתפו גופים נוספים: מכון גיאוקרטוגרפיה, עמותת אדם טבע ודין, לוי יצחק ועמותת שבי"ל (שקיפות בינלאומית) ישראל. המדד חושב על סמך נתונים מבוקרים ואובייקטיוויים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות והדו"חות הכספיים של הרשויות המקומיות.



הערים שנבדקו נחשבות לעצמאיות ולחזקות ביותר בישראל, ולכן סביר להניח כי אם היו נבדקות כל הרשויות המקומיות, 15 הערים האלה היו מדורגות במקומות גבוהים.



-



סקירות הערים המלאות מופיעות באתר themarker.com/city