רבים רואים באינטרנט כלי שתרם רבות לניצחון ברק אובמה בבחירות לנשיאות בארה"ב, בזכות השימוש ברשתות חברתיות שאיפשר לגייס תמיכה ותרומות מאזרחים רבים, ובזכות מערכת הסרטונים הוויראלית.
לצד המאבק המקוון הזה צצו בשולי מערכת הבחירות גם שירותים חדשים שמנסים לצמצם את המניפולציות של פוליטיקאים בתקשורת בעזרת טכנולוגיה מתוחכמת ובסיוע הגולשים. אתר Realscoop.com, למשל, משמש מעין פוליגרף המזהה שינויים בלתי מורגשים בקולו של הדובר. באחד הסרטונים שמופיעים באתר מיישירה שרה פיילין מבט לאומה ומסבירה את עמדתה כלפי הומואים: "אני רוצה להבהיר שאהיה סובלנית אל המבוגרים באמריקה הבוחרים בבני הזוג שהם מאמינים שהם הטובים ביותר בעבורם". מד האמינות המוצב בתחתית המסך מחליף לפתע את צבעו מירוק לאדום בוהק, ובכך מעיד על הצהרה בעלת אמינות "מפוקפקת מאוד".
גם הנשיא הנבחר, ברק אובמה, לא הצליח לחמוק מגלאי האמת של Realscop: זה קרה כשדיבר על מדיניותו ביחס לאיראן. אותו גלאי חזר וחשף את אחד השקרים המפורסמים בתולדות הנשיאות: "לא קיימתי יחסי מין עם האשה הזאת" של ביל קלינטון. "ריל-סקופ מאפשר למשתמשים להיות בטוחים שהם בוחרים במועמד האמין ביותר", מבטיח שון בלייר, אחד המייסדים.
למדו מהישראלים
שורשי הטכנולוגיה של האתר נעוצים הרחק בשנות ה-60, אז ניסה המודיעין האמריקאי להשתמש בה בחקירות. ואולם הבסיס לפעולתו של ריל-סקופ הוא טכנולוגיה חדשה פרי פיתוחה של החברה הישראלית נמסיסקו. אמיר ליברמן, מנכ"ל החברה, מסביר במה מדובר: "הטכנולוגיה שלנו בודקת כמה מדדים בקול המעידים על תופעות רגשיות שונות ומשונות. החל ברמות ריגוש ולחץ וחוסר ביטחון ועד לרמות של ציפייה, ריכוז, מבוכה וכיוצא באלה. יש גם אפיליקציות שיודעות לזהות ריגוש מיני".
ברק אובמה. לא הצליח לחמוק מגלאי האמת
שרה פיילין. מה היא באמת חושבת על הומואים
לטכנולוגיה של נמסיסקו המכונה Layer Voice Analysis יש שימושים ביטחוניים ואזרחיים כאחד. הטכנולוגיה בודקת כמה ערוצים אמוציונליים: התרגשות, לחץ קוגניטיווי והדחף לברוח או להילחם (Fight or Flight). "פוליגרף לא מסוגל להבדיל בין שלושת הערוצים האלה ולכן הוא בנוי יותר לשאלות של כן ולא", אומר ליברמן. אך הוא נשמע נלהב פחות כשהוא מדבר על מידת הדיוק של ריל-סקופ. "אני לא יודע איך הם משתמשים בזה היום. אנחנו סיפקנו את הטכנולוגיה אבל הניתוח הוא שלהם, ולדעתי לפעמים הוא מינימליסטי מדי".
זהירות, הטיה
בעוד ש-Realscoop מבטיח לנפות את האמת מהשקר רק באמצעים טכנולוגיים, ל-Spinspotter, המבוסס על תוסף לדפדפן (כרגע רק לפיירפוקס), יש מטרה צנועה יותר - לזהות את הספינים ואת ההטיות של התקשורת וכך לאפשר לגולשים לצרוך את המידע בצורה חכמה יותר. טוד הרמן, מקים החברה, סיפר בראיון שהאתר משתמש בשילוב של עיני הגולשים וטכנולוגיה כדי לזהות מתי אמינות הדיווח מוטלת בספק. "האמון בעיתונות בשפל המדרגה", אומר הרמן ומדגים זאת בעזרת כמה נתונים: 66% מהאמריקאים טוענים שהתקשורת לא אובייקטיווית, ולעומת 55% שסומכים על דיווחי הצבא רק 42% סומכים על המדיה.
השירות מתבסס על הגולשים, שפועלים לפי הנחיות ספין-ספוטר. הגולשים מזהים ספינים בסיפורי חדשות ומסמנים אותם באמצעות התוסף המאפשר להוסיף הערות לעמודי אינטרנט, בדומה לשירותים אחרים כ-shiftspace.org.
הרמן מסביר כי הדיווחים הללו נטענים למערכת שלהם ומנותחים באמצעות אלגוריתם שפיתחה החברה. בנוסף, הגולשים יכולים לערוך גרסה אמינה משלהם לידיעות. "המטרה שלנו היא לשפר את הטכנולוגיה, אבל גם למשוך אנשים. בכל פעם שהם מוציאים את הספין מהחדשות לפי החוקים שלנו, זה נטען למאגר המידע של הספין-ספוטר. אחד התפקידים החשובים של האלגוריתם שלנו הוא למצוא אנשים שטובים בזיהוי ספין וללמוד מהם, ובמקביל לאתר את אלה שלא כל כך טובים בכך או מנסים לעבוד עלינו וללמוד גם מהם".
הרמן לא מתיימר להתמודד בהצלחה עם מפלצת המדיה ועם שיטפון המידע החדשותי. הוא כלל לא חושב על המדיה כעל מפלצת. "אתה מדבר עם מישהו שנשימתו נעתקה כשנכנס למטה של סוכנות אי-פי, בגלל משמעותה של העיתונות לדמוקרטיה חופשית", הוא אומר. אבל בעולם שבו הקוראים מופצצים במידע, "צריך לעזור להם להבין את ההבדל בין חדשות מזינות לחדשות מזינות פחות".
איך מצמצמים מניפולציות של פוליטיקאים? טכנולוגיות חדשות דמויות פוליגרף עוזרות לחשוף את השקרים
עודד ירון
11.11.2008 / 9:08