בדרום קוריאה איבדו את האמון בממשלה

הראלד טריביון



>> רבים מאזרחי דרום קוריאה מאשימים את לי-מאן ברדרס בצרות הכלכליות שפוקדות את מדינתם. הם אינם מתכוונים לבנק ההשקעות האמריקאי שקרס ליהמן ברדרס. זהו פשוט משחק מלים על שמותיהם של הנשיא לי מיונג באק ושר האוצר קרנג מאן סו, שסופגים חצי האשמות על ניהול לא עקבי של המשבר.

לי מיונג-באק, המכונה "הנשיא המנכ"ל", נכנס בשעטה לתפקידו בפברואר כשהוא מבטיח להיעזר בניסיונו בעולם העסקים כמנכ"ל לשעבר של חברת בנייה כדי להחיות את כלכלת המדינה. אלא שמהרגע הראשון הוא רשם רק כישלונות, וכעת הוא נאבק כדי לשמר את שמו ומעמדו בדרום קוריאה, המדדה לאטה למיתון.



ביום חמישי האחרון, קיבלה ממשלתו של לי תנופה כאשר הבנק הפדרלי האמריקאי הסכים לפתוח קו אשראי של 30 מיליארד דולר לדרום קוריאה, כדי להזרים דולרים למערכת הבנקאות המקומית.



עם זאת, מבקרי השלטון טוענים כי לי וממשלתו הגיבו באיחור למשבר, שפגע קשות במדינה ובשווקים מתעוררים אחרים. שוק המניות בבורסת סיאול והמטבע המקומי, הוון, צללו ביותר מ-30% מתחילת השנה. המבקרים מוסיפים שהממשלה שלחה אותות מבלבלים, בזמן שתקשורת נכונה היתה הכרחית כדי להשיב את הביטחון לשווקים.



ואולם תומכיו טוענים כי הביקורת אינה הוגנת לנוכח העובדה שהמשבר החל בארה"ב. נאמר שפעולותיו הראשונות של לי היו קיצוץ מסים והגדלת ההוצאה הממשלתית.



תומכים ומתנגדים כאחד מסכימים כי הקרב על אמונו של הציבור הקוריאני ההפכפך טרם הוכרע, ומזכירים כי העם, שהעלה את לי לשלטון, מיהר לפנות נגדו זמן קצר לאחר שנכנס לתפקידו, בעקבות חידוש יבוא בשר בקר מארה"ב. "הוא עדיין מנסה להתגבר על עניין הבשר", אומר ג'ספר קים, פרופסור ליחסים בינלאומיים מאוניברסיטת אווהה בסיאול. "אובדן אמון הציבור ריחף מעליו לכל אורך המשבר הפיננסי".



יש עדיין דרך ארוכה בפני לי עד שיצליח לזכות מחדש באמון הציבור, סקר דעת קהל שנערך ב-20 באוקטובר מראה כי הנשיא זוכה לשיעור תמיכה של 24% ואילו 31% תומכים במדיניותו הכלכלית. ביוני רק 15% תמכו בו, בעת שרחובות סיאול מלאו המוני אדם עם נרות בידיהם בהפגנות נגד עסקת הבשר. "לאנשים היו ציפיות גדולות מלי בשל תדמיתו כנשיא כלכלי", אומר יון הי וונג, חוקר במכון העמדה החברתית של קוריאה, שערך את הסקרים. "הם התאכזבו משום שעדיין לא ראו את הממשלה פועלת".



לאחר שניסה להרגיע את הציבור, שינה הנשיא לי את הטון בשבוע שעבר כשאמר, כי המשבר הפיננסי הנוכחי חמור יותר מהמיתון של 1997, תקופה שבה נפל הוון בצניחה חופשית. הוא גם נקט צעדים להבטיח את יציבות מערכת הבנקאות ואת המערכת הכלכלית כולה, ובהם הורדת מסים ואישור הוצאה תקציבית של 4 מיליארד דולר לחיזוק התשתיות. לי גם התחייב לסייע לבנקים ב-130 מיליארד דולר כדי להקל על המחסור במטבע זר.



חוסר החלטיות ממשלתית



ביום שני שעבר נשא לי נאום בפני האסיפה הכללית של בית המחוקקים, ועודד את העם "לגייס מחדש את הכוח והתבונה", איזכור להתאוששות מהמשבר 1998. "לי היה אטי כדי להבין עד כמה המשבר רציני", אומר קים ג'ונג סיקף, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת יונסיי בסיאול. "אבל עכשיו הוא מבין היטב".



התפישה בציבור לפיה ממשלת דרום קוריאה לא פעלה בעקביות בסוגיות כלכליות חשובות נותרה בעינה, בעיקר בכל הקשור למדיניות המטבע. שר האוצר קאנג תמך בתחילה בוון חלש מתוך כוונה לסייע ליצואנים. אבל כשהמדיניות הובילה להעלאות מחירים לא פופולריות בדלק המיובא ובסחורות אחרות, התערבה הממשלה כדי לחזק את המטבע. כאשר השווקים הפיננסיים החלו להתנדנד באוקטובר, הממשלה נמלכה שוב בדעתה והפסיקה לתמוך בוון, ובכך איפשרה את המשך נפילתו.



המבקרים אומרים שממשלת לי גילתה חוסר עקביות בנושא מהותי נוסף - יתרות מטבע החוץ. הממשלה טענה כי לדרום קוריאה יש מספיק דולרים כדי לשלם את כל ההלוואות שלקחה מעבר לים, אבל במקביל עודדה חברות וגופים פרטיים לעזור למדינה באמצעות מכירת דולרים. "יום אחד הוא אומר שהכל בסדר, ולמחרת הוא טוען שאנחנו בצרות", מציין לי גואן, פרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה הלאומית של סיאול. "הזיגזוג שלו מאוד מבלבל", הוסיף.



אנליסטים אומרים שעל לי להפגין יעילות בניהול המשבר הנוכחי, בעקבות הכישלונות שספגו עד כה היוזמות הכלכליות שלו. ההאטה הכלכלית לא תאפשר לו לעמוד בהבטחותיו ולהגיע ל-7% צמיחה בשנה ולהכפלת ההכנסה השנתית הממוצעת ל-40 אלף דולר לנפש. לי, לשעבר מנכ"ל חברת יונדאי קונסטרקשן, חברת הבנייה הגדולה במדינה, הקפיא לפי שעה את הפרויקט הקרוב ביותר ללבו - חציבת תעלה באורך של 589 ק"מ לאורך המדינה. "לי מיונג-באק לא רשם עד כה אפילו הצלחה גדולה אחת", אומר לי גואן, "הוא חייב להראות משהו".