"ישראל פרי והארגון למימוש האמנה על הביטחון הסוציאלי לא רק שלא פגעו בתובע ולא רק שלא עיוולו כלפיו בדבר כלשהו, אלא שהם היטיבו עמו, העניקו לו שירות מלא, דאגו לכל היבטי העסקה, ואיפשרו לתובע לזכות בתמורה כספית חיובית ובטוחה, מבלי שנדרש ממנו להשקיע ולסכן דבר", כך מסביר ישראל פרי בכתב ההגנה שהגיש היום לבית המשפט המחוזי בתל אביב בתשובה לתביעה ייצוגית שהוגשה נגדו לפני כחודשיים.
הבקשה לאישור התביעה הייצוגית בסך 2.5 מיליארד שקל התבססה על הכרעת דין לפיה הורשע פרי בגניבת 309 מיליון מרק גרמני, השווים כיום 2.5 מיליארד שקל.
באוקטובר 2007 הורשע פרי בעבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה ותיווך בביטוח שלא בהיתר. פרי נידון ל-12 שנות מאסר בפועל ותשלום קנס בסך 21.75 מיליון שקל. ערעורו נדון בבית המשפט העליון בימים אלה.
בתביעה הייצוגית טען התובע הייצוגי, ראובן כהן, כי שוכנע על ידי פרי והארגון לכסות את התשלום החד פעמי שנדרש מהביטוח הסוציאלי הגרמני לצורך הצטרפות לתוכנית, באמצעות הלוואות שהעניקו חברות הביטוח שהקים פרי. כהן מציין כי פרי והארגון יצרו מנגנוני הלוואה אמיתיים ופיקטיוויים. לגרסת כהן, שיוצג על ידי עו"ד אהרן פולק ודורון לוי, בעבור ההלוואה האמיתית גבו פרי והארגון פרמיות ביטוח של עד שישה פרומיל. ואולם ב-93' הפסיק פרי לבטח את הלקוחות, אך המשיך לגבות מהם פרמיות ביטוח, שאותן שילשל לכיסו.
בכתב ההגנתו טוען פרי, המיוצג על ידי עו"ד יעקב וינרוט ואלירם בקל, כי הוא הציע לכהן מספר פעמים לרכוש את הזכויות בביטוח הסוציאלי בגרמניה בכספו, אך כהן סירב לעשות כן, דרש לקבל אשראי, הסכים במפורש לכל עלויות האשראי וחתם בעניין זה על תצהיר בפני נוטריון.
"כעת לאחר שהתובע קיבל כספים רבים בזכות מאמצי הנתבעים והאשראי שהחברות המלוות העמידו לרשותו, הוא בחר להפר את ההסכמים עליהם הוא חתום, להימנע מפירעון ההלוואות שנטל ולהעלות טענות סרק נגד עלות האשראי וטענות מוטעות נגד הצורך של החברות המלוות לחייבו בפרמיות" נכתב בכתב ההגנה.
פרי, שהגיש כנספח להגנתו חוות דעת כלכלית של פרופ' אמיר ברנע, מציין כי גם לפי ניתוחו של ברנע, תנאי העסקה שבין התובע לבין החברות המלוות היו הוגנים וראויים בכל בחינה כלכלית. לדברי פרי, החברות המלוות העניקו לתובע הלוואות נון ריקורס, אשר הושבו מכספים שקיבל התובע מהביטוח בגרמניה. נטען כי החברות המלוות הבטיחו לתובע פטור מהחזרת ההלוואה במקרה של פטירתו ולכן נשאו בסיכון ביטוחי ממשי, בגינו היו זכאיות לחייב בדמי ביטוח, כפי שעשו.
לגבי התובע הייצוגי, מציין פרי כי מדובר באדם שהצטרף לתוכנית בגיל מבוגר (66), שסבל מבעיית בריאות, ופרמיות הביטוח שהיה על החברות המלוות להעביר בגינו לחברות הביטוח היו גבוהות מההתחלה מהפרמיות בהן חויב באורח שוטף. לדברי פרי, טיב ההסדר שהעניק לכהן היה חסר תקדים מאחר והובטח לכהן שבכל מקרה, בלי שישקיע דבר מכספו ומבלי חשיפה לסיכון כלשהו, הוא יזכה לכספים כאשר הנתבעים נושאים בכל הסיכונים ובכל העלויות.
"החל מחודש מרץ 2010, תום תקופת ההלוואה, עתיד כהן לקבל 1,234 יורו מדי חודש (כ-6,000 שקל), כאשר עיקרו נובע ממאמצי הנתבעים ומההלוואה שקיבל מהחברות המלוות" כותב פרי ומוסיף "ככל שיהיו לתובע שארים, הם יהיו זכאים למלוא קצבת השארים".
בחוות דעתו תומך פרופ' ברנע באופן כללי במבנה העסקה שיצר פרי בעבור לקוחות הארגון וטוען כי לא היה בכך כל סיכון כלפי הלקוחות. לדברי ברנע "העובדה שהפרמיות לא הועברו לחברת הביטוח לא גרמה נזק לשום לקוח. להפך, הלקוח קיבל שירות עדיף ובטוח יותר מכל שירות שחברת ביטוח יכלה לספק לו, ובתעריפים נמוכים יותר".
פרי מציין עוד בהגנתו כי אף שהציע לאחר הרשעתו החזר כספי למבוטחים שיעברו לביטוח אלטרנטיווי אף לקוח לא פנה אליו או לבורר שמינה בעניין. מכך מסיק פרי לא ניתן היה למצוא ביטוח בעלות נמוכה יותר מזו שהתחייב עליה כלפי לקוחותיו.
ישראל פרי בתשובה לייצוגית נגדו בסך 2.5 מיליארד שקל: הטבתי עם הלקוחות מבלי שנדרשו לסכן דבר
הילה רז
11.11.2008 / 12:37