הביקוש להשקעות ביורו גובר ולקרנות אין מה למכור

עם חדירתו של מטבע היורו לתודעה הציבורית, הגבירו בשנה האחרונה משקיעים רבים את התעניינותם במטבע האיחוד האירופי. ההתעניינות הלכה וגברה לאחר פיגועי 11 בספטמבר וחולשת הדולר בשוקי המט"ח בעולם. גם המעבר הקרוב ליורו במרבית מדינות אירופה מגביר את העניין אצל המשקיעים.

קרנות הנאמנות, שאמורות לתת פתרון נוח להשקעה צמודת יורו, מנועות מלהשקיע באיגרות חוב קונצרניות וממשלתיות אירופיות, ותשקיפיהן מעוכבים ברשות ניירות ערך בגלל תקנות החוק שאינן מתאימות לשווקים באירופה. ברשות מנסים לפתור את הבעיה באמצעות הוראות זמניות שימנעו נקיטת צעדים משמעותיים נגד הקרנות עד לתיקון החוק, שכנראה יארך זמן רב.

עם השקתו לפני שלוש שנים הניחו רבים כי הדרישה להשקעות צמודות יורו תלך ותגבר. אחת מאפשרויות ההשקעה המקובלות על המשקיעים בישראל היא באמצעות קרנות נאמנות המתמחות במט"ח.

בדומה לאחזקת חלק מתיק ההשקעות בקרנות נאמנות דולריות, מעוניינים רבים מהמשקיעים להצמיד חלק מתיק ההשקעות שלהם ליורו. הדרך הפשוטה לבצע זאת היא באמצעות קרן נאמנות, ולפיכך ניתן היה להניח כי חברות ניהול הקרנות, שהן בעלות אוריינטציה שיווקית גבוהה מאוד, יבקשו לרכוב על הגל.

חברות ניהול הקרנות, שהבינו את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בקרנות היורו, הכינו תשקיפים להשקת קרנות חדשות, אך התשקיפים נתקעו במשרדיה של רשות ניירות ערך. הסיבה לקושי באישור התשקיפים היא אי עמידה בחלק מהוראות חוק קרנות הנאמנות, המתייחס לניירות הערך שבהם חפצו מנהלי הקרנות להשקיע. עיקר המחלוקת נובע מאי בהירות משפטית בנוגע לעמידתן של האיגרות חוב הממשלתיות במדינות אירופה והאג"ח של חברות מסחריות בתנאי הסחירות שהחוק בישראל מחייב.

קרנות הנאמנות, המחויבות להשקיע לפחות 50% מנכסיהן בניירות ערך סחירים, צריכות לרכוש את האיגרות חוב בבורסה, או בשוק מוסדר באופן רשמי על ידי המדינה שבה הן נסחרות. מחירי האיגרות חייבים להיות מצוטטים לפחות על ידי שני עושי שוק. תנאי החוק המחמירים מבטאים את רעיון ההגנה על ציבור המשקיעים בקרן הנאמנות מפני רכישת ניירות ערך שאינם סחירים ושלא ניתן למכור אותם, וזאת אם יש צורך בנזילות, לדוגמה פדיונות גדולים. ואולם, אי התאמת החוק לשווקים האירופיים מובילה למצב אבסורדי, שבו הקרנות אינן יכולות להשקיע ברוב ניירות הערך המשמעותיים באירופה.

יו"ר איגוד קרנות הנאמנות, מיקי צבייר, אמר כי רוב המסחר באירופה נעשה מעבר לדלפק (OTC) ובשווקים לא מוסדרים רשמית. לדבריו, מרבית מנהלי הקרנות בישראל אינם יכולים להשיק קרנות נאמנות המשקיעות ביורו, וזאת עקב חששם מאי עמידה בכללים וחשיפה לתביעות. "השווקים באירופה השתנו מאז שחוקק החוק, ולכן יש להתאים את החוק לשווקים, ולא לכפות את החוק המיושן".

ברשות ניירות ערך אמרו בתגובה לטענות של מנהלי הקרנות "שלא הספיקו להשיק את קרנות היורו", כי מזה חודשיים עוסקים בניסיון לפתור את הבעיה. לדברי הרשות, הסיבות לכך שבדיקת העניין נמשכת זמן רב הן תקופת החגים הארוכה, קבלת מידע סותר מהקרנות וחוסר התמצאות בכללי המסחר האירופיים.

מכיוון ששינוי החוק דורש זמן רב, מתכוונים ברשות לאפשר למנהלי הקרנות לצאת עם קרנות היורו באמצעות הגדרת כמה פרמטרים לתקופת ביניים. מעבר למילוי התנאים הזמניים, יוכלו הקרנות לרכוש את נכסי היורו, כשגם אם יהיה ספק בחוקיות פעילותן לא תנקוט הרשות צעדים נגדן.

ברשות הבינו את חשיבותה של מהירות אישור התנאים החדשים, והבטיחו כי בתוך כמה ימים הם ייקבעו ויובאו לאישור מליאת הרשות. ברשות מדגישים כי לא ייתנו הגנה לקרנות מפני תביעות. "מנהלי הקרנות יעשו את החשבון שלהם", אומרים ברשות.

המצב הנוכחי בענף קרנות הנאמנות יוצר אי שוויון, כששתי קרנות בלבד - להק מקבוצת בנק הפועלים ואילנות דיסקונט - הספיקו להשיק קרנות יורו לפני בלימת התשקיפים על ידי מחלקת קרנות הנאמנות של רשות ניירות ערך. ואולם, נראה שלמרות עצימת העין של הרשות, עדיין מסתכנות שתי החברות בתביעה ייצוגית נגדן על ידי המשקיעים בקרנות (אם הם ייפגעו), וזאת בטענה שאינן עומדות בהוראות החוק.

קרנות היורו נהנו עד כה מגיוסי כספים גדולים, שחלקם מועברים אליהן גם מבנקים אחרים. כך למשל, היקף הגיוס בלהק יורו הוא 300 מיליון שקל, שמתוכם 100 מיליון גויסו שלא דרך בנק פועלים.

להק יורו הושקה באמצע 2001, ותשקיפה היה הראשון והאחרון שאושר על ידי רשות ניירות ערך. מנכ"ל קרנות הנאמנות של הפועלים, דרור נגל, אמר כי הקרן משקיעה באיגרות חוב של מדינות, כגון גרמניה, אוסטריה וצרפת, וכן באיגרות חוב של קונצרנים גדולים. לדבריו, תשקיף הקרן קיבל את אישורה של הרשות, ועבר גם את משפטני הבנק. לטענתו, השווקים באירופה שונים מאלה שבארה"ב, והקרן פועלת על פי רוח החוק.

באילנות דיסקונט השיקו את קרן היורו באמצעות שינוי מדיניות של קרן קיימת, מה שלא מצריך הוצאת תשקיף חדש אלא רק דיווח על שינוי מדיניות לרשות ניירות ערך. לדברי מנכ"ל אילנות דיסקונט, שי ברק, הקמת הקרן לוותה בזיהוי הצורך הגובר בקרב הציבור להשקעות צמודות יורו. לדבריו, הקרן המנוהלת באמצעות כלכלני גיפט, נהנית מהצלחה ונרכשת גם על ידי לקוחות של בנקים אחרים.

בנוגע לתקנות, ציין ברק, כי יש כמה פרטים משפטיים לא ברורים, אך הקרן פועלת על פי החוק ואף קיבלה את אישור הרשות לכך. לדבריו, אפילו אנשי הרשות השתלמו אצלם בכל הנוגע למסחר בשוקי אירופה ולשיטת ציטוט המחירים.

עסקות גידור וספוקלציה - גם ביורו

דרור זקש, מנהל חדר עסקות בבנק הבינלאומי, אמר אתמול כי מאז השקת היורו, מציעים בבנקים מכשירים פיננסיים הנגזרים משערו לעומת השקל. אופציות וחוזים עתידיים על שער הדולר, המוצעים בדרך כלל למנהלי כספים בחברות יבוא ויצוא, החשופות לשינויי מטבע, מוצעים גם על שער היורו.

חדרי העסקות מציעים במסגרת זו עסקות גידור וספקולציה לשבוע עד שנה. "העסקה מתבצעת לפי דרישת הלקוח", אומר זקש.

לדוגמה, מנהל כספים מעוניין לבצע הגנה מפני התחזקות היורו מעל לשער של 3.95 שקלים, וזאת