הריבית אינה מספיקה

בנק ישראל הפתיע אתמול את השווקים הפיננסיים: דקות בודדות לאחר סיום המסחר בבורסה הודיע הבנק המרכזי על הפחתה של מחצית האחוז בריבית הקצרה, שתעמוד מעתה על 3% - הריבית הנמוכה מעולם בישראל. הבורסה תגיב להפחתת הריבית רק הבוקר, אבל שוק המט"ח כבר הגיב אתמול עם קפיצה של יותר מ-2% בשער הדולר לרמה של 3.9 שקלים, לפני שהתייצב בשער מעט נמוך יותר של 3.88 שקלים.

ההפתעה של השוק לא נבעה מעצם הורדת הריבית אלא מהעיתוי שלה. הבנק המרכזי נוהג לפרסם את החלטת הריבית ביום השני האחרון של כל חודש קלנדרי, ובשוק כבר העריכו כי כיוון הריבית הוא כלפי מטה. אלא שבדיון שהתקיים בתחילת השבוע נוכחו כלכלני בנק ישראל לגלות שהחדשות הרעות זורמות מהשטח במהירות כה גבוהה, עד שאין מקום להמתין עוד שבועיים עד למועד הקבוע, ואולי להפסיד. הבנק החליט להקדים את תרופה למחלה שממנה סובל המשק - והודיע על הפחתת הריבית אתמול ועל הפעלתה כבר מיום שישי הקרוב.

המחלה של השווקים היא האטה חריפה מאוד בפעילות הכלכלית בכל מדינות העולם, וידיעה שחריקת הבלמים הכלכלית הגלובלית מגיעה גם לישראל. הראיות להאטה שזרמו בימים האחרונים רבות: קרן המטבע הבינלאומית הורידה את תחזית הצמיחה העולמית בשנה הבאה ב-0.8% ל-2.2%, ותחזית הצמיחה של הסחר העולמי קוצצה ב-2% - שני עדכונים חסרי תקדים בעוצמתם.

בישראל, פירסמו מספר כלכלנים עדכון חריף כלפי מטה של תחזית הצמיחה, חלקם לפחות מ-2%. תגובת בנק ישראל אינה יוצאת דופן, והיא אפילו בפיגור ביחס לשאר העולם. הבנק המרכזי של בריטניה הוריד לפני מספר ימים את הריבית ב-1.5%; בארה"ב ירדה הריבית ב-0.5%; באירופה ב-0.5%. כמעט ולא חולף הזמן וכבר עוד מדינה מודיעה על הפחתה משלה, תמיד בשיעור חריף ובדרך כלל במועדים לא שגרתיים. בארצות הברית ובמדינות אחרות חוזים כלכלנים כי הריבית תרד תוך זמן קצר קרוב מאוד לאפס.

ומה עם החששות מפני עלייה באינפלציה? בנק ישראל מבהיר בהודעתו מאמש שחששות אלו כבר אינם מטרידים אותו, ושהתחזיות לעליית מחירים הם בתחום היעד הממשלתי. במלים אחרות: אינפלציה כיום אינה מעניינת איש, והיעד היחידי שהבנקים המרכזיים רואים לנגד עיניהם הוא עצירת כלכלות העולם מלגלוש למיתון חריף ומשתק עוד יותר. אם קיים חשש בתחום, הוא הדאגה מפני דפלציה - ירידת מחירים. המשמעות של הקיצוץ בריבית היא עלויות אשראי נמוכות יותר לסקטור העסקי והפרטי, אבל גם תשואה נמוכה יותר למפקידים בבנקים ובקרנות הכספיות. על הריבית הארוכה, המשמשת בין השאר לקביעת הריבית למשכנתאות, ההפחתה לא תשפיע בחודשים הקרובים.

אלא שגם כלכלני בבנק ישראל מודים שכלי הריבית אינו מספיק, והיכולת של ריבית נמוכה לעצור את הידרדרות המשק בטווח הקצר מוגבלת מאוד. האחריות לקרב על המשק עוברת עתה לידי הממשלה, אשר כמו במדינות רבות אחרות בעולם צפויה להכריז על חבילת תמריצים כלכלית ועל הגדלת ההוצאה הממשלתית בניסיון להתניע שוב את גלגלי המשק. בתוכנית: השקעה בתשתיות תחבורה ומים, הגדלת תקציב המדען הראשי, תמריצים למעסיקים בפריפריה וסיוע באשראי לעסקים קטנים ובינוניים.