"מחצית מהחברות שהנפיקו אג"ח קונצרניות יתקשו לפרוע אותן"

>> משתתפי פאנל צורכי המימון בוועידה השנתית למימון תאגידי של די.סי פייננס היו תמימי דעים אתמול כי המשבר בשווקים עדיין רחוק מסיומו, כי שוק האג"ח לא יפתח את שעריו בקרוב, וכי על החברות לבצע צעדי התייעלות כדי לצלוח את המשבר בשלום.

"אילו אפשר היה למלא טוטו במוצ"ש ולא ביום חמישי, כולנו היינו חכמים יותר, ולא הייתי יושב פה באולם ומסביר מה עשינו נכון ומה לא" - כך השיב איליק רוז'נסקי, מנכ"ל קבוצת דלק נדל"ן, לשאלה מה הן הטעויות שעשתה החברה בשנים האחרונות.



רוז'נסקי הודה כי בדיעבד טעתה דלק נדל"ן בכך שלקחה מבנק ההשקעות מריל לינץ' הלוואה בהיקף של 150 מיליון ליש"ט לתקופה של 18 חודשים בלבד, לצורך רכישת חברת MSA (הבעלים של רשת רואד שף, שמפעילה תחנות שירות בבריטניה).



"אמנם קיבלנו ריבית אטרקטיווית יותר, אך מריל לינץ' נקלע לקשיי נזילות קשים ונרכש בידי בנק אוף אמריקה, ולא יכול היה לממן לנו את ההלוואה מחדש. אילו לא הצטרכנו להתמודד עם גיוס של מיליארד שקל בתוך שבועיים, הדברים היו נראים אחרת. או אז היינו כיום עם קופת מזומנים של 800 מיליון שקל ולא עם כ-300 מיליון שקל. אז גם לא היינו זוכים לכותרות כאלה. "השווקים כיום השתנו לחלוטין, ואם פעם הסתכלנו כולנו איך ללחוץ על הגז כמה שיותר חזק, כיום צריך לדאוג ללחוץ יותר ויותר על הברקס", הוסיף רוז'נסקי.



"איננו אחראים על התשואות שבהן נסחרות האג"ח של דלק נדל"ן או של חברות דומות לה. אנחנו אחראים על הדירוגים שאנחנו נותנים. מאוד קשה לחזות אירועים מראש. איש לא חזה את קריסתו של ליהמן ברדרס, ומדובר באירוע מכונן שחילק את העולם לבין מה שהיה לפני האירוע הזה לבין מה שהיה אחריו", אמר גיל גזית, מנכ"ל חברת הדירוג מידרוג.



גזית טען כי קיים הרבה פופוליזם כלפי חברות הדירוג, ולא כל חברה שהאג"ח שלה נסחרת בתשואות של 40%-50% היא מועמדת ודאית לפשיטת רגל. עם זאת, הוא סבור כי האשמות האמיתיות לתשואות הגבוהות של האג"חים הן חברות הנדל"ן.



רוז'נסקי לא נשאר חייב ואמר: "גם שעון מקולקל צודק פעמיים ביממה, וכלל לא בטוח שצריך להאשים בהכל את הנדל"ן. מבחן ההוכחה האמיתי שלי לא יהיה בדיבורים אלא במעשים. כשאצטרך לפרוע את ההתחייבויות שלי נראה באמת אם דלק נדל"ן בדיפולט (חדלות פירעון), כמו שהשוק חושב, או לא. אני ממשיך להגיד לצוות שלי שאמנם דלק נדל"ן ירדה במעלית, אך היא תחזור חזרה. אולי במדרגות, אבל תחזור".



ארז מלצר, לשעבר מנכ"ל אפריקה ישראל וכיום מנכ"ל גדות מיכליות, אמר כי " כרגע האינדיקטורים של המיקרו והמקרו הכלכליים נראים לא טוב. אין הרבה חלופות בשוק האשראי, שכן שוק האג"ח לא יחזור חזרה. מתישהו השוק יחזור לפעילות, אולי לא באותו הקצב המסחרר כמו בעבר, אך זה יקרה". מלצר דחה את הטענות כי יש משבר אמון בין הגופים המוסדיים לחברות, וציין כי גם מי שטעה בעבר יכול לחזור ולגייס את הכסף שוב.



אהוד בן ש"ך אמר כי בשנים הקרובות לא יהיה אופק שבו ניתן יהיה לגייס כסף בשוק האג"ח, והוסיף שהוא צופה כי ברגע שהבעלים של החברות ישימו את האגו בצד, יתחילו עסקות שונות של מיזוגים, שותפויות, עסקות קומבינציה וכדומה. להערכתו, הסערה בשווקים רחוקה מסיומה ומצבן של החברות אינו הולך להשתפר בתקופה הקרובה. כחיזוק ציין בן ש"ך כי "בעוד ארבעה חודשים השוק עוד יתגעגע להצעה לפרישת החוב של דלק נדל"ן מהשבוע שעבר".



פנחס קימלמן, סמנכ"ל הכספים של אסם, הביע דאגה כי חברות התעשייתיות כיום בלומות בכל מה שקשור לגיוס האשראי. לדבריו, שחיקת המטבעות, בצד העובדה כי ארה"ב ואירופה בדרך למיתון, צפויות לפגוע קשות ביצוא.



"עדיין לא מורגש לחץ מהחברות, אך מי שלא ייערך נכון ולא יפעל במשנה זהירות, עלול להיפגע קשות מהמשבר", הוא אמר. קימלמן כי כדי שהמשבר ייגמר כמה שיותר מהר, בעלי השליטה צריכים לעמוד מאחורי החברות בכל צורה אפשרית (כולל הנזלה), וכי על הממשלה לדאוג למתן ערבות לאג"ח של אותן חברות שנסחרות בתשואות גבוהות.



ד"ר משה ברקת, מנהל מחלקת תאגידים ברשות לניירות ערך, ציין כי הוא לא מאמין שמערכת הבנקאות מעוניינת בקריסתו של שוק האשראי החוץ בנקאי, והוסיף כי ברשות ניירות ערך עובדים על התוכנית לשקלול תחום המוצרים המובנים.



"לשוק החוץ בנקאי אין יכולת להערכת סיכונים"



"כל זמן שהשוק החוץ בנקאי אינו מלווה ביכולת נכונה להערכת סיכונים ויכולת פירעון, וכסף מגויס לחברות שהכינוי קונצרני רחוק מהן מזרח ממערב, אין טיפול במשבר" - אמר מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, אלי יונס. לדבריו, החובה של מתווי המדיניות בישראל היא לטפל בכך. "זה טיפול לא יקר, שיביא לרגיעה ויבטיח את המשך הצמיחה", הוא ציין.



יונס התייחס לספקות שהוטלו בשווקים לגבי השיטה הקפיטליסטית: "לדעתי, כדאי להישאר עם מה שיודעים שהוא עובד ולא לאמץ שיטות שראינו שנפלו. התיאוריה הכלכלית צריכה להתמקד בהקטנת הפגיעה בפרט".



"מרבית החברות נמצאות בשלב ההכחשה שבו הן מסרבות להכיר בחדלות פירעונן", כך אמר עו"ד אברמי וול ממשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות'. לדבריו, "במצב משברי ההבדל בין היקלעות לחדלות פירעון לבין יציאה מהמשבר הוא כחוט השערה, ותיתכן לעתים תוצאה של החלטה אחת, ואף של עתוי קבלתה. נכון להיום מרבית החברות מחכות לרגע האחרון כדי להגיע להסדרי נושים, במקום להתחיל בהליך מוקדם יותר. הן חוששות שעצם התהליך ידלוף ויפגע בתדמיתן עוד יותר. זאת טעות, שכן ניתן לבצע את הבדיקות מול הנאמנים והגופים המוסדיים בצורה דיסקרטית ועדיף שעה אחת קודם".



הוא העריך גם כי מחצית מהחברות שהנפיקו אג"ח קונצרניות יתקשו לעמוד בהתחייבויותיהן. לדבריו, "הסיכוי למיחזור חובות אלה במלואם במערכת הבנקאות הוא קלוש, הן לנוכח ההיקפים חסרי התקדים של סכומי החוב, הן בשל האי נכונות של הבנקים לקחת על עצמם חובות בעייתיים בהגדרה, בוודאי במצב הנוכחי בשוק האשראי ועקב המגבלות הרגולטוריות. גם מהלך של מימוש נכסים לצורך פירעון חובות עלול להיות הרסני בשוק משברי, המתאפיין בצניחת מחירים".