חמישה ימים של אופטימיות - ואחריהם התרסקות

>> מדדי האג"ח איבדו אתמול כ-1%, ואווירת האופטימיות שנסכו חמישה ימים של עליות בהם נשברה.

התשואה לפדיון של איגרות החוב הקונצרניות חזרה לעלות. התוכנית של הממונה על שוק ההון, ידין ענתבי, לחילוץ שוק האג"ח על ידי כך שיאפשר לקרנות הפנסיה להציג את שוויין של 3% מהאג"ח הקונצרניות שלהן לפי מחיר העלות ולא לפי השווי ההוגן, כבר לא נראית כמו זו שתשנה את המצב בשוק. גם התוכנית של רשות ניירות ערך למינוי קציני אשראי שיבטיחו את החזר החוב באג"ח הקונצרניות כבר לא נראתה כמי שתחזיר את שוק האג"ח לפסים.



הסיבה לכך היא שצעדים רגולטוריים אלו יכולים לשנות משהו בשוק רק בקצוות. מתן אפשרות לקופות הגמל להבטיח את תשואת 3% מהאג"ח הקונצרניות שלהן לא בהכרח גרם להן להעלות את הרכיב האג"חי בתיק שלהן. חלקן פשוט החליפו חלק מהאג"ח הקונצרניות שיש להן כרגע בתיק באג"ח חדשות שאת תשואתן הם הבטיחו.



חוסר האמון בשוק ממשיך להזין את עצמו. בשורה התחתונה, הציבור - המוסדי והפרטי - עדיין לא רואה איך ימחזרו החברות השונות שהנפיקו איגרות חוב את הלוואותיהן. בגלל חוסר האמון הזה הציבור מסרב לרכוש את איגרות החוב של חברות אלו, הנסחרות כיום בשוק.



דבר זה מביא לכך שהאג"ח הללו ממשיכות להיסחר בתשואות דו ספרתיות - תשואה שלא מאפשרת לחברות אלה לגייס חוב נוסף.



את מצב שוק האג"ח המקומי לא ניתן לשנות בדרכים רגולטוריות. לא מדובר פה בסתימה שצריך לשחרר. מאחר שלא סביר שמשרד האוצר יכריע מחר על רכישה של מאות מיליארדי אג"ח קונצרניות לפי שווי ההנפקה שלהן, שוק האג"ח ימשיך להתנהל כמפגש של ביקוש והיצע; לא ניתן לייצר ביקוש לשוק האשראי התאגידי באופן מלאכותי. את הסחרור הנוכחי יכולים לעצור רק שני גורמים. הראשון הוא בעלי השליטה שהנפיקו את האג"ח - שיכולים לבצע צעד חד וקיצוני המביע אמון ביכולת ההחזר של האג"ח שלהם.



הגורם השני הוא הציבור - ברגע שבו יגיע להכרה כי בחלק מהחברות ניתן לסמוך באופן ודאי על כושר הפירעון של המנפיקים, ובחלק אחר מהחברות - לא ניתן לסמוך. רק במקרה כזה אנו עשויים לראות את השוק מתאושש.