שופרסל - המיתון מאיץ את צמיחת המותג הפרטי

העמקת המיתון במשק מאיצה את המגמות ארוכות הטווח בשוק הקמעוני: גידול בחלקן של רשתות השיווק הגדולות על חשבון הקמעונאים הקטנים. הגידול ברווח התפעולי של חברת שופרסל נמשך גם ברבעון השלישי של 2001, הודות לעלייה חדה במכירות המותג הפרטי, צמיחה נמשכת בהפצה העצמית והתקדמות נוספת בניהול הקטגוריות.

הכנסותיה של שופרסל צמחו ב-7.6% ברבעון השלישי של 2001 בהשוואה לרבעון המקביל ב-2000, כתוצאה מתוספת של 12 חנויות ל-159, וגידול של 15% בשטחי המכירה.

שורת ההכנסות צמחה גם כתוצאה מההסבה הנמשכת של חנויות לפורמט של חנויות דיסקאונט - שמתאפיינות במחזורים גדולים יותר ובשיעורי רווחיות נמוכים יותר - והגידול בחלקן של חנויות אלו מהמחזור.

שופרסל מפעילה כיום 159 חנויות, שרק 39 מהן בתת הרשת שופרסל, והיתרה ברשתות היפרנטו, ברכת רחל, יוניברס קלאב וקוסמוס.

הגידול בשטחי המכירה של הרשתות הגדולות, שמתרחש בעקבות ההאטה במשק, כרוך בפגיעה ברמת המכירות של חנויות קיימות.

המכירות של חנויות זהות, כלומר בחנויות שפעלו גם ברבעון המקביל ב-2000, ירדו ב-4.3% ברבעון, והמכירות למ"ר ירדו ב-6.4% והסתכמו ב-4,840 שקל ברבעון.

הרווח הגולמי של החברה צמח ברבעון ב-9.5% לעומת הרבעון המקביל ל-450 מיליון שקל, שהם 26.9% מהמחזור, בהשוואה ל-26.5% מהמחזור ברבעון המקביל. העלייה בשיעור הרווחיות הגולמית נבעה מגידול חד בשיעור המכירות במותג פרטי, ל-6.9% מהמחזור בסוף הרבעון השלישי של 2001, בהשוואה ל-4.5% מהמחזור בסוף הרבעון המקביל ו-6.3% מהמחזור בסוף הרבעון השני של 2001.

שיעור הרווחיות הגולמית של המותג הפרטי גבוה ב-20%-15% משיעור הרווחיות הגולמית הממוצעת בחברה, כך שגידול במכירות המותג הפרטי, שהסתייע בחברת דיימון, המתמחה בפיתוח והחדרה של מותגים פרטיים, מפצה את החברה על הרווחיות הגולמית הנמוכה למדי בחנויות הדיסקאונט.

מנכ"ל שופרסל, עמי סגיס, מציין שהחברה קבעה כיעד להגיע בסוף 2002 לנתח של 7.5%-7.0% של מכירות במותג פרטי. גורם אחר לשיפור ברווחיות היה הגידול בהיקף ההפצה העצמית באמצעות המרכז הלוגיסטי, שצמח ל-56% מהמחזור בסוף הרבעון השלישי, בהשוואה ל-54% מהמחזור בסוף הרבעון השני של 2001 ו-46% מהמחזור ברבעון המקביל. סגיס אמר ששופרסל עברה את היעד של מכירות בהפצה עצמית ל-2001, שהיה 55% מהמחזור.

גורם אחר לצמיחת הרווחיות הגולמית היה ההתרחבות של ניהול קטגוריות שמאיצות את מחזור המלאי של החברה, באמצעות פיקוח ובקרה על מוצרים דלי מכירות וסילוקם מהמדף.

שופרסל פתחה ברבעון השלישי שתי חנויות בפורמט קוסמוס בעפולה ובחדרה, בשטח של 4,500 מ"ר כל אחת, וחנות נוספת בפורמט היפרנטו, בשטח של 550 מ"ר, באשקלון, וכן שידרגה 4 חנויות, והסבה חנות אחת מרשת שופרסל לרשת היפרנטו וחנות אחת מרשת היפרנטו לרשת קוסמוס.

עמי סגיס ויצחק ציון, סמנכ"ל הכספים של שופרסל, אמרו כי עד סוף 2001 ייפתחו עוד 3 סניפים וב-2002 מתכוונת החברה לפתוח 12-11 סניפים בשטח של 35-30 אלף מ"ר, בדומה להתרחבות ב-2001.

הרווח התפעולי של שופרסל צמח ב-15% ברבעון השלישי, בהשוואה לרבעון המקביל ב-2000, והסתכם ב-85 מיליון שקל, שהם 5% מהמחזור, בהשוואה ל-4.8% מהמחזור ברבעון המקביל ב-2000.

הרווח הנקי של שופרסל צמח לא רק בגלל הגידול ברווח התפעולי, אלא גם בשל הירידה החדה בהוצאות המימון ל-2 מיליון שקל, בהשוואה ל-14 מיליון שקל ברבעון המקביל, כתוצאה מעליית מדד של 0.9% ברבעון, ששחקה את עודף ההתחייבויות על נכסים לא צמודים, לעומת ירידת מדד של 0.47% שנרשמה ברבעון המקביל וכן ירידת הריבית בעולם.

הצמיחה המהירה של שופרסל והריבוע הכחול נשענה על חולשת המתחרה השלישי בענף, חברת קלאב מרקט, שסבלה מנחיתות פיננסית שהגבילה את יכולתה להשקיע בפתיחת סניפים חדשים, בהעלאת רמת המחשוב, השליטה והבקרה על המדף ובתחומים כמו הפצה עצמית.

רמת המכירות הממוצעת של קלאב מרקט צפויה לצמוח כשתושלם העברת השליטה בחברה לקבוצת דנקנר-בורוביץ-רוזן, כך שייתכן שהתחרות על נתח השוק שמאבדות החנויות הקטנות תהיה קשה יותר בעתיד.

לדברי סגיס, קלאב מרקט היתה עד עתה מתחרה אגרסיווי, והוא אינו צופה הרעה במצבה התחרותי של שופרסל, משום שיש לה יתרון משמעותי בתחום מערכות המחשוב, ההפצה, ניהול הקטגוריות והמותג הפרטי ומועדון הלקוחות. לדבריו, מספר החברים במועדון הלקוחות של החברה צמח מ-760 אלף ב-2000 ל-870 אלף בסוף הרבעון השלישי של 2001, ומספר החברים ביוניברס קלאב עלה ל-74 אלף, לעומת 60 אלף ברבעון המקביל ב-2000.

ציון מעריך כי מועדוני הלקוחות של החברה מגלמים פוטנציאל שיווקי רב שטרם מומש.

שופרסל תחלק לבעלי מניותיה דיווידנד של 96 מיליון שקל. הדיווידנד עשוי לסייע לבעלי השליטה החדשים בקבוצת אי.די.בי אחזקות לפרוע את ההלוואות שלקחו כדי לממן את רכישת המניות מאודי רקנאטי.

עופר לבני, אנליסט באילנות בטוחה, העריך שהחברה נהנתה מחולשת קלאב מרקט ומהעלייה ברגישות הצרכן למחיר כתוצאה מהמיתון, שאיפשרה לה להחדיר את המותג הפרטי בקצב מואץ.