ערעור על פסק בוררות

>> בשבוע שעבר התקבל בכנסת תיקון מספר 2 לחוק הבוררות, שבו שני תיקוני חקיקה חשובים המאפשרים לצדדים להגיש ערעור על פסק בורר - בין אם בפני בורר אחר ובין אם ערעור לבית המשפט. סבורני כי תיקון חשוב זה יחזק את מוסד הבוררות ויגביר את פניות המתדיינים שעד כה חששו מפני סופיות פסיקתו של הבורר היחיד להליכי בוררות.

האפשרות להגיש ערעור על פסק בוררות בפני בורר או הרכב של בוררים אינה מהווה, למעשה, חידוש והיא קיימת כבר, בין השאר, במסגרת כללי המוסד הישראלי לבוררות עסקית.



יתרונה הגדול של הדרך הראשונה - הגשת ערעור בפני בורר - שהיא אינה מוגבלת בעילות כלשהן, שעה שלבורר בערעור יש שיקול דעת נרחב בבחינת פסק הבוררות לגופו, והליכי הבוררות שהתקיימו בפני הבורר הראשון. הלכה למעשה, סמכויותיו מקבילות לאלה של ערכאת ערעור בבית משפט רגיל. אם הצדדים יבחרו להגיש ערעור במסגרת הליכי הבוררות, הם יהיו מנועים מלהגיש ערעור לבית המשפט.



המסלול השני שנקבע בתיקון לחוק מאפשר לצדדים, בהסכמה ביניהם מראש, לערער לבית המשפט על פסק בוררות, וזאת "ברשות בית המשפט, אם נפלה בו טעות יסודית ביישום הדין שעלולה לגרום לעיוות דין". הלכה למעשה, יהיה בית המשפט רשאי להתערב מעתה בפסק בוררות מהטעם שבפסק הבוררות נפלה טעות יסודית שגרמה לעיוות דין.



בצד החשש כי תיקון זה יגביר את העומס על בתי המשפט כתוצאה מריבוי ערעורים על פסקי בוררות, קיימת גם האפשרות שיהיו יותר פניות של הצדדים להליכי בוררות, שכן הם לא יהיו נתונים עוד לפסיקתו הבלעדית של הבורר היחיד, אלא יתאפשר להם לערער לבית המשפט.



עם זאת נראה, כי בתי המשפט ייטו לתת להוראת החוק החדשה פרשנות מצמצת, וכי לא צפוי גל של ערעורים לבתי המשפט על פסיקת הבוררים. ראשית, משום התנאים המוקדמים המכבידים להגשת הבקשה לרשות ערעור שהם: הסכמה מוקדמת של הצדדים; פסיקת הבורר על פי הדין; טעות יסודית ביישום הדין וגרימת עיוות דין.



שנית, משום נטייתם המובהקת של בתי המשפט עד כה שלא להתערב בפסקי בוררות, גם לא בדרך של בקשות לביטול הפסק על פי המצב המשפטי שקדם לתיקון החוק.



כאמור, יש לקוות כי התיקון החדש יגביר את הפניות להליכי בוררות, ובכך אף יקטין את העומס על בתי המשפט. קשה להעריך באיזה מסלול להגשת ערעור יבחר הציבור: הפנים בוררותי - הקצר והיעיל יותר, המאפשר את בחינת פסק הבוררות כולו, ללא מגבלות, או זה של הפנייה בבקשת ערעור לבית המשפט, שיינתן במשורה ובנסיבות מצומצמות למדי. סבורני כי האפשרות הראשונה עדיפה מיסודה.



-



הכותב הוא שופט בדימוס ונשיא המוסד הישראלי לבוררות עסקית