>> "כשנכנסנו לפני כמעט 20 שנה למוסקווה, כלי הרכב היחידים שהיית רואה היו לאדות. הייתי נוסעת נגד כיוון התנועה, שהיתה דלילה ביותר. כיום אני עומדת בפקקים במוסקווה לצידם של יגוארים", מספרת אילנה קפיטולניק, העומדת בראש החברה שארגנה את אירוע סחר החוץ של ישראל אתמול במלון דן פנורמה בתל אביב, במסגרת ועידת ראש הממשלה. היא עוסקת בארגון התערוכות והקשרים לעידוד סחר החוץ של ישראל יותר מ-20 שנה.
מ-2000 גדל מאזן הסחר עם מדינות מזרח אירופה ב-154%, מ-958 מיליון דולר ל-2.43 מיליארד דולר, שעה שמאזן הסחר העולמי של ישראל גדל ב-77% ל-110.7 מיליארד. למרות שהסחר של מדינות אלה עם מזרח אירופה מהווה רק קצת יותר מ-2% מסחר החוץ של ישראל, הרי שנראה כי הצמיחה האדירה בכלכלת מדינות אלה באה לידי ביטוי באירוע הסחר.
שיטוט קצר בתערוכה מגלה כי יותר מ-50% המדינות שבחרו להציב דוכנים משתרעות בשטח הנפרס ממזרח אירופה למרכז אסיה. המדינות שהיו סגורות מאחורי מסך הברזל להוטות כעת, יותר מתמיד, לעסקים. האירוע, המתקיים זו השנה השישית, הוא מקום מפגש לאנשי עסקים ישראלים ונספחים כלכליים של מדינות זרות. "אנחנו פונים לכולם אבל מתרכזים בעיקר במדינות שקיים עדיין פוטנציאל סחר רב ולא ממומש בינן לבין ישראל", אומרת קפיטולניק.
"אנחנו לא קוראים לעצמנו מזרח אירופה. אנחנו ממוקמים מערבית לווינה", עונה פבל בובק, הנספח הכלכלי של צ'כיה, לשאלה הנוגעת לדומיננטיות של המדינות המזרח האירופיות, שארצו נמנית עמן. "המדינות המערביות לא יכולות לעשות קפיצה גדולה בסחר - אחרי הכל הן כבר מפותחות. לנו יש הרבה מאוד לאן לצמוח וזה בא לידי ביטוי גם בכנס הזה", אמר בובק.
קפיצה אדירה במאזן הסחר
"המאזן המסחרי בין צ'כיה לישראל הוא יותר מחצי מיליארד דולר, המתחלקים פחות או יותר שווה בשווה בין ישראל לצ'כיה", הסביר בובק. הוא הזכיר שורה של חברות שעובדות בצ'כיה, בהן נס טכנולוגיות, טבעול וישקר שעובדת עם מגזר הרכב והתעשייה הכבדה הצ'כית. "אתם קונים מאיתנו מוצרים כימיים, פסי רכבת ומכוניות", מציין בובק ומוסיף,"כשהגעתי לפה לפני חמש שנים, המאזן המסחרי בין המדינות עמד על 140 מיליון דולר".
נראה כי הזינוק במאזן הסחר אינו רק תופעה צ'כית. כריסטינה בירייטן, הנספחת הכלכלית החדשה של ליטא בישראל, מספרת על זינוק דומה גם אצלם. "לצערי הרב אין הרבה סחר בין ישראל לליטא. ב-2007 כולה עמד הסחר בין שתי המדינות על 43 מיליון דולר בלבד", אומרת בירייטן אך מציינת כי "ב-2 000 הסחר בין המדינות עמד על 10 מיליון דולר בלבד".
הליטאים, המעוניינים ביחסים כלכליים הדוקים הרבה יותר עם ישראל, כיבדו את האירוע בנוכחות של שר האוצר שלהם. עם זאת, כמו בובק גם בירטיין לא מעוניינת בסטטוס המזרחי. "גיאוגרפית אנחנו לא מזרח אירופה, אנחנו אירופה", היא קובעת ומסבירה את ריבוי המדינות המזרח אירופיות בהיותן מדינות חדשות המשוועות לצמיחה. "ב-2007 צמחה ליטא ב-9%. ב-2008 אנו כבר חווים עלייה באינפלציה על רקע המשבר הכלכלי, וצופים ירידה לקצבי צמיחה של 5% ב-2009".
שגרירות פולין מצוידת בדוכן כפול, הממוקם מול עמדת הקפה ולצד הנציגות המקדונית. לטענת זביגנייב מגדיאש, הנספח המסחרי הפולני, לנוכחות הזו יש סיבה טובה. "על פי הנתונים שלנו, הסחר בין ישראל לפולין עומד על חצי מיליארד דולר. נתונים אלה גבוהים בכ-200 מיליון דולר משלכם כיוון שאצלנו כוללים גם את הסחר הביטחוני".
הפעלתנות הישראלית משתלמת
בחמש השנים האחרונות גדל הסחר הישראלי-פולני בכ-20% בשנה, כל שנה. מגדיאש שנמצא בכנס הסחר כבר שנה שישית ברציפות סבור שמה שאנו רואים הוא סימן כי הפעלתנות הישראלית משתלמת. "המשקיעים הישראלים עושים הרבה מאוד עסקים במזרח ומרכז אירופה, והעניין שהם מוצאים בנו מיתרגם לעניין שלנו בהם. הם שותפים טובים שמביאים כסף ומומחיות בעשיית עסקים שעוזרת לקדם את האזור", מסביר מגדיאש. הוא חוזה כי ב-2009 הצמיחה תימשך למרות המשבר, אך מדגיש, "קשה מאוד להעריך מה יהיה בשל המשבר הכלכלי".
אלון רשף משמש מנכ"ל לשכת המסחר של ישראל-רוסיה וחבר המדינות, המסייעת לחבר בין אנשי עסקים ישראלים לבין גופים עסקיים וממסדיים באזורים אלה. מתוקף תפקידו, יש לרשף נקודת מבט ייחודית על המתרחש שם. הצמיחה הכלכלית והתאבון לעסקים מהווים לתפיסתו הפנמה של היתרונות העשויים לצמוח מקיום סחר ושווקים חופשיים.
"אחרי התפרקות ברית המועצות ב-1991, כל אחת מהמדינות שהיו כלולות בחבר העמים המציאה לעצמה את הקפיטליזם שלה. התוצאה היתה, בסופו של דבר, צמיחה כלכלית אדירה שהחלה ברוסיה והתפשטה לכל מדינות האזור", אומר רשף, "את הצמיחה חסרת התקדים הזאת אנו מרגישים גם באירוע סחר כגון זה, בו ניתן לראות השתתפות ערה של המדינות הקומוניסטיות לשעבר המעוניינות בהמשך הבום הכלכלי ממנו הן נהנות מאז אימצו את הקפיטליזם".
האם המשבר הנוכחי עשוי להשפיע על הכיוון הזה?
"כרגע יש ברוסיה האטה בעקבות המשבר, שעשויה אף להגיע אף להתמוטטות בתנאי חוסר הוודאות הנוכחית. עם זאת, נראה כי הממשלה הרוסית הגיבה בזמן ובעוצמה גדולה מספיק ותצליח למנוע תרחיש כזה. כעת אומרים שלקפיטליזם יש מגבלות ולרגולציה יש מקום. ייתכן שכן אך גילוי זה לא יכול למחוק את השיעור החשוב שלמדו מדינות אלה. בסופו של דבר עושר וצמיחה נוצרים על רקע חופש כלכלי".
את המדינות ששכנו מאחורי חומת הברזל מחלק רשף למדינות המזרח אירופיות ולחבר המדינות הקרובות יותר לרוסיה. "התלות של השלטון הרוסי בנפט הובילה למשבר בכלכלה הרוסית, אך משבר זה זכה לטיפול מהיר של השלטונות, הנהנים מרזרבות דולריות גדולות שנצברו בשנות השפע. מדינות חבר העמים צפויות להיפגע יותר, בין אם בשל זעזועים פוליטיים שצפויים בהן ובין אם בעקבות תלותן במחירי הסחורות. המדינות המזרח אירופיות, נהנות ממנגנונים פנימיים טובים יותר. גם שם צפויה האטה, אך נראה כי הפוטנציאל שלהן יסייע להמשיך את התנופה גם לאור המשבר".
הרכב אירוע סחר החוץ של ישראל עשוי לעורר מחשבות בנוגע לכיוון ממנו עשויה להגיע ישועת כלכלת היצוא של ישראל אל מול המשבר העולמי.
"ההאטה ברוסיה עלולה להביא להתמוטטות - אך נראה כי הממשלה שם תמנע זאת"
מאת רותם סלע
12.11.2008 / 8:03