ברזיל הופתעה, צרפת נערכה, גרמניה מנסה להתייעל

>> נספחים מסחריים מטפחים קשרים עם גורמים מרכזיים במגזר הכלכלי הממשלתי ובמגזר העסקי, כדי לקדם שיתופי פעולה עם חברות ישראליות. עכשיו, בעת משבר, משמשים הקשרים כנקודת תצפית ומעקב נוחה על השלכות המשבר במדינת היעד שלהם ועל הלכי הרוח המקומיים. בשיחות עם TheMarker הם מתארים את השפעת המשבר על הכלכלה המקומית ואת דרכי ההתמודדות של הממשלות, ומנסים לאתר את ההשפעה הישירה על שיתוף הפעולה העסקי עם ישראל, שניכרת בשלב זה במיוחד בגרמניה.

ברזיל /המשבר בא בהפתעה



>> "לפני קצת יותר מחודש, השלטונות בברזיל עוד היו בטוחים שהמשבר לא נוגע להם בשום צורה", אמר רועי ניר, הנספח המסחרי של משרד התמ"ת בברזיל. "זה השתנה עם נפילת ליהמן בראדרס, שלאחריה נפלה הבורסה בסאו פאולו ב-30% והריאל איבד 50% מערכו מול הדולר", אמר. לדבריו, ההשקעות הזרות הזינו בשנתיים האחרונות את התהליכים הכלכליים בברזיל, וכשהזרים החלו להוציא כספים מהמדינה אירעו תהליכים לא צפויים, שהגבירו את חוסר הוודאות בכלכלה המקומית. מאז, הבנק המרכזי מתערב מדי יום במסחר במט"ח באמצעות חוזים ומכרזים הקשורים לדולר.



"היתה עצירה זמנית של פעילות, שגרמה לממשלה להציע סיוע ליצואנים ביותר מ-3 מיליארד ריאל (1.5 מיליארד דולר) - בעיקר לעידוד מתן אשראי ליצואנים", אמר ניר. היצוא הברזילאי מבוסס על חומרי גלם ומוצרי חקלאות. לדבריו, גם בברזיל הנפגעת העיקרית מהמצב היא תעשיית הרכב, והממשלה הבהירה כי תפעל להגדלת האשראי לענף.



"שר האוצר הברזילאי הודה שברזיל תושפע מהצונאמי העולמי, שיורגש בה כגל קטן. הבעיה העיקרית שצופים כאן היא שהמשבר יאט את קצב ההשקעות הזרות - והרי כל התוכניות של ברזיל בנויות על המשך מאסיווי של השקעות זרות", אמר ניר.



אנשי העסקים בברזיל משדרים דאגה וחוסר אמון בהצהרות הממשלה. הם חוששים שהמשבר ישפיע על ברזיל באופן עמוק יותר, ולמעשה הביקורת שלהם היא שהניעה את הממשלה לפעול. "רוב אנשי העסקים בהמתנה, מקצתם סבורים שיש הזדמנויות השקעה", אמר ניר.



בקרב הציבור הרחב המשבר כמעט שאינו מורגש. "המחירים לא עולים, והאזרח לא רץ לבנקים להוציא פיקדונות. גם הפיטורים לא מורגשים, משום שעלות העסקת עובד בברזיל מאוד נמוכה"", הוסיף ניר.



גרמניה / מתחילים לרכוש מתחרים



>> "המשבר הכלכלי בגרמניה כאילו לא מורגש", אמרה סטל פנחסוב-בק, הנספחת המסחרית של משרד התמ"ת בגרמניה. "בימים האחרונים פורסם בגרמניה שלמרות המשבר הכלכלי העולמי, עדיין אין ירידה בצריכה הפרטית - על רקע המכירות לקראת הכריסמס", הוסיפה.



עם זאת, לדברי פנחסוב-בק, בחברות הגדולות כבר מורגשת מגמת קיצוצים, שמתבטאת גם בירידה באישורי נסיעות של בכירים לחו"ל ואפילו בתוך גרמניה.



"בתערוכה שנערכה באחרונה בדיסלדורף פגשנו עובד בחברת סימנס בברלין, שאמר לנו שאם לא היה מזמין את הטיסה לפני חודשיים, כיום כבר לא היו מאשרים לו אותה. ההשלכות האפשריות הן שעכשיו יהיה קשה יותר להביא לתערוכות בישראל ובגרמניה בכירים בחברות שבעבר היו בלתי מוגבלים במחירי בתי מלון וטיסות", הוסיפה.



סקר שערך באמצע אוקטובר איגוד חברות התקשורת וטכנולוגיית המידע הגרמני, המאגד יותר מ-300 חברות גדולות, העלה כי רק כ-13% מהן חשות בירידה בהזמנות. כ-40% צופות ירידה בעסקים ב-2009. "אבל כשאנחנו שואלים אותן אם יישלחו נציגים לכנס 'מדיקה' (מדעי החיים) שאנו עורכים בגרמניה הם עונים שכנראה שלא יגיעו. התחושה היא שחברות בגרמניה מרכינות את הראש ומחכות שהגל יעבור. בפיתוח העסקים אצלן ניכרת המתנה", אמרה פנחסוב-בק.



הרצון להימנע מהרפתקאות חדשות גורם גם לביטול ביקורים מתוכננים בישראל. חברת קארצ'טאט, שנציגיה אמורים היו להגיע לישראל לבחינת רכישות מחברות טקסטיל, קוסמטיקה ותכשיטים לסניפי הרשת, ביטלה את הביקור שבועיים לפני המועד. חחברות גרמניות שמרגישות שהשוק המקומי התכווץ ומיצה את עצמו פונות יותר למזרח הרחוק ולדרום אפריקה.



בגרמניה מפטרים אלפים, בעיקר בתעשיית הרכב. בחלקם אלה פיטורים שנדרשו מזמן ושהחברות ניצלו את המצב כדי לבצעם. חברות רכב הודיעו על הארכת חופשת הכריסמס, או על כוונה לקצר את שבוע העבודה ולקצץ בהשקעות. מנגד, ציינה פנחסוב-בק, בתעשיית הכימיה הודיעה חברת הענק BASF על רכישות של חטיבות כימיה בחברות בבלגיה ובשווייץ בכ-4.5 מיליארד יורו. גם לופטהנזה הודיעה על רכישת חברה בלגית - 45% עכשיו ואופציה להשלמת הרכישה בעוד שנתיים.



בסוף השבוע העביר הקבינט הגרמני חבילת צעדים שנועדה להמריץ את הכלכלה, ושכתוצאה ממנה תוותר הממשלה על הכנסות מסים בכ-2 מיליארד יורו מתוך צפי לגבייה בסך 572 מיליארד יורו ב-2009. החבילה נועדה ליצור מימון גישור שיימנע פיטורי מיליון עובדים בשנתיים הקרובות, עד ליציאה מהמשבר הצפויה ב-2010.



החבילה כוללת תוספת של 12 מיליארד יורו לתקציב, במיוחד כדי לעודד את מכירות תעשיית הרכב המקומית וסבסוד השקעות באזורים עניים ודלים בדיור ובתשתיות. תעשיית הרכב תיהנה מסיוע בסך 1.4 מיליארד יורו, במיסוי מופחת לשנה על כל כלי הרכב ולשנתיים על רכב שכולל מנגנון להפחתת זיהום אוויר. פנחסוב-בק ציינה כי בכך מנצלת הממשלה את המשבר לקידום רפורמה שתכננה, לעידוד רכישת רכב ידידותי לסביבה.



תכניות נוספות של ממשלת גרמניה כוללות העלאת הרף של הוצאות אישיות מוכרות במס לכל אדם, הגדלת סבסוד תעסוקה של עובדים זמניים והכרה במלוא הפחת של חברות תעשייה בשנה הראשונה להשקעה.



צרפת / הפופולריות של סרקוזי עולה



>> המשבר הכלכלי העולמי עושה טוב לנשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, שהפופולריות שלו עברה מירידה לעלייה - בדומה לתהליך שעבר בחודשים האחרונים על שכנו שמעבר לתעלה, ראש ממשלת בריטניה גורדון בראון.



"סקרי דעת קהל הראו עלייה בפופולריות של סרקוזי, על רקע דיווחים בתקשורת על פעילותו במישור הכלכלי הבינלאומי, ובכלל זה פגישתו עם נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, ופעילותו לגיבוש מתווה משותף עם בראון, שיוגש במפגש ראשי המדינות שייערך בוושינגטון ב-22 בנובמבר", אמר נתן צרור, הנספח המסחרי של משרד התמ"ת בפאריס.



"ההערכות הן שהצרפתים יבקשו לחזק את המעורבות הממשלתית במגזר הפיננסי הבינלאומי, ליצור יותר תיאום ופחות תחרות בין מדינות ומוסדות ולהפחית את ההגנה הלאומית (פרוטקציוניזם). התחושה היא שיש התעוררות בגאווה הלאומית הצרפתית", הוסיף.



צרפת נקטה כמה צעדים לצמצום השפעת המשבר על כלכלתה. אחד מהם, השנוי במחלוקת, הוא ההכרזה על הקמת קרן להגנה על חברות צרפתיות גדולות מפני השתלטות עויינת, או, כפי שקוראים לזה הצרפתים, "השקעות טורפות".



הקרן, שנועדה למנוע מזרים לנצל את ירידת השווי של חברות צרפתיות מובילות, שאין הרעה משמעותית בפעילותן העסקית שמצדיקה את קריסת השווי, ולהשתלט עליהן באמצעות רכישת מניותיהן. "הקרן להגנה מהשקעות טורפות עוררה ויכוח גדול בצרפת, לא רק בגלל שאלת ההתערבות בפעילות השוק החופשי, אלא משום שהיא מוקמת בכספים שמיועדים לפנסיה הממלכתית", אמר צרור. לדבריו, הלוקאל-פטריוטיזם הצרפתי הזה עומד בניגוד לעמדה הצרפתית באיחוד האירופי, ולפיה יש לעודד השקעות זרות. בנוסף, הרינונים בצרפת הם שסרקוזי החליט להגן על חבריו אילי ההון והתעשיינים הגדולים כדי שיוכלו לשמור על גרעין השליטה שלהם בחברות.



לדברי צרור, פעולות נוספות שעליהן הכריז הממשל לפני כשבוע כוללות יצירת 100 אלף מקומות עבודה חדשים, רובם במגזר הציבורי; הקצבת 22 מיליון יורו לעסקים קטנים ובינוניים; ביטול מס העסקים המיוחד לצרפת; והזרמת 10.5 מיליארד יורו לממשלים מקומיים במחוזות השונים בצרפת, יותר מ-20 במספר. "ההזרמה לממשלים המקומיים נועדה להניע את הכלכלה תוך עקיפת בעיית האשראי, שהבנקים עדיין לא מפנים למגזר העסקי", אמר צרור. בנוסף הכריז הממשל על מתן סיוע ישיר ליצואנים באמצעות העמדת ערבויות ממשלתיות לבנקים ולחברות ביטוח, כדי שאלה יספקו אשראי וביטוח לעסקות יצוא.



סכנת הפיטורים מעסיקה את הציבור בצרפת. הייצור בירידה, ועל כך לומדים בצרפת מהאינדיקטור המקומי, חברת הפלדה הגדולה בעולם, ארסלור מיטאל. החברה הודיעה באוקטובר על סגירת מחצית מבתי היציקה שלה באזור מרסיי, שבו היא מעסיקה ארבעת אלפים עובדים. גם בענף הרכב, הרגיש לפיטורים בשל ירידה במכירות, מפטרים: פיז'ו הודיעה על פיטורי יותר מאלף עובדים; רנו תפטר 4,900.



נתוני המאקרו מצביעים על ירידה של 2.4% בתוצר המקומי הגולמי ב-2008 לעומת 2007.



עליה של 17% נרשמה באחרונה במספר החברות שפשטו רגל. שיעור האבטלה הוא 8% לעומת כ-7.2% בסוף הרבעון השני של השנה. היצור התעשייתי נע סביב 40 נקודות, הרמה הנמוכה ביותר מאז 98'. נרשמה ירידה בהתחלות בנייה, שצנחו מתחת למינימום המקובל, ל-400 אלף בשנה. במספר אישורי הבנייה החדשים נרשמה צניחה של יותר מ-23%.



"נושא הבונוסים השנתיים אינו בכותרות, מכיוון שהצפי הוא שחברות לא יכריזו על רווחים גדולים. מנגד דנים במצנחי הזהב למנהלים פורשים", אמר צרור. לדבריו, מתקיים הסכם ג'נטלמני בין ארמון האליזה לנשיאות התאחדות התעשיינים הצרפתית, ולפיו התעשיינים יכבדו הסכמה שתגביל את הסכומים שיינתנו במצנחי זהב למנהלים פורשים. "זה מחשש לניקור עיניים ומחוסר רצון לראות שמה שקרה בארה"ב חוזר על עצמו בצרפת", הוסיף צרור. "כשהאווירה הכלכלית בשפל, אנשים קונים פחות. אבל עדיין אנשים לא מוותרים על חופשות מסורתיות. במעמד הביניים, ליבת הצריכה עדיין לא השתנתה מהותית", אמר צרור.



סינגפור / קיצוצי בונוסים במגזר הממשלתי



>> הממשלה הסינגפורית הודיעה על קיצוץ בונוסים והורדות שכר לבכירים במגזר הציבורי, על רקע המשבר הכלכלי. "זה סיפור מאוד גדול כאן", הסבירה ענת כץ, הנספחת המסחרית של משרד התמ"ת בסינגפור. "שירות המדינה הסינגפורי ידוע במשכורות הגבוהות שלו ובקשר בינן לבין משכורות במגזר הפרטי. אם הממשל מודיע על צמצום בונוסים והידוק חגורה, זה משקף תהליך רחב יותר שמתרחש כנראה גם במגזר העסקי, כי הממשל לא היה מסתכן בבריחת מוחות למגזר הפרטי", אמרה כץ.



בשבועיים האחרונים כבר רואים בעיתונות הסינגפורית יותר דיווחים המשקפים חשש מהשפעת המשבר הכלכלי העולמי. בסינגפור התקשורת ממשלתית, ועד לאחרונה מילאה תפקיד במאמץ הממשלתי לשדר "עסקים כרגיל".



"יש דיווחים על חשש מפיטורים. המגזרים הפגיעים הם בעיקר פיננסים, תיירות, שירותים ונדל"ן", אמרה כץ. "בתחום מוצרי יוקרה ובקמעונות צפויה האטה ברורה. כיום כבר לא אופנתי כאן לרכוש מוצרי יוקרה ולנפנף בכסך שיש לך. אנשים מהדקים חגורה".



ההאטה בביקושים פוגעת בענף האלקטרוניקה, שנחשב למרכזי בתעשייה הסינגפורית, ובענף התעופה. סינגפור איירליינס אמנם הורידה את מס הדלק, אך החלה לגבות תוספת של 50 דולר לנוסעים בכסאות הסמוכים ליציאת החירום, שם המקום מרווח יותר.



בתחום הפיננסי-צרכני, הרשות המוניטרית הבהירה כי היא מצפה מבנקים שמכרו נכסים רעילים (בסיכון גבוה) ללקוחות שלא היו מודעים לסוג הנכס - שיפצו אותם. ההכרזה הביאה ל-5,000 פניות מצד הציבור, שמטופלות.



חברות רב לאומיות שהמטה שלהן בסינגפור החלו בצמצומים. "אין נתונים רשמיים, אבל אני שומעת שאנשים הוחזרו מהיום למחר לאוסטרליה. המגמה היא לא להאריך חוזה שנגמר, ואפילו להפסיק שליחות. במקרים אחרים מגייסים עובד מקומי זול יותר", סיפרה כץ.



הממשלה תיקנה את החוק כך שיאפשר לה לנצל חלק גדול יותר מרווחי ההון על יתרות המט"ח שלה להשקעות, והודיעה על כוונתה להגדיל השקעות בחינוך, במחקר ובפיתוח ובאנרגיה - "ניסיון לאותת שהממשלה מתכננת את המשך הצמיחה במטרה לשמור על האטרקטיוויות שלה בעיני משקיעים זרים", העריכה כץ.