הוצאות הבריאות הגבוהות במערב שולחות המונים לקבל טיפולים רפואיים בחו"ל

>> כמה אנשים היו מוכנים לטוס אלפי קילומטרים למדינה זרה רק כדי לעבור בה ניתוח מסובך? מסתבר שרבים. מחקר חדש על תיירות רפואית, שנערך על ידי פירמת רואי החשבון דלויט, מגלה כי 750 אלף אמריקאים יצאו את גבולות ארצם ב-2007 לצורך קבלת טיפול רפואי - וההערכות הן שהמספר יגיע ל-6 מיליון עד שנת 2010.



שוק התיירות הרפואית העולמי מגלגל 2.1 מיליארד דולר. הסיבות המובילות את האמריקאים לקבל טיפול רפואי בהודו, תאילנד או סינגפור הן רבות ומגוונות, אך הבולטת שבהן היא כלכלית.

בשנים האחרונות נסקו עלויות הטיפול הרפואי בארה"ב, בעוד שטיפול זהה באיכותו במדינות אחרות זול בעשרות אחוזים, גם אם מביאים בחשבון את מחירי המלון והטיסה. 60% אחוז מהמשיבים במחקר הצהירו כי יהיו מעוניינים לקבל טיפול רפואי בחו"ל, אם איכות הטיפול תהיה זהה לזו שבארה"ב והחיסכון יהיה גבוה מ-50%.



ואכן, עם השנים נהפך העולם לכפר רפואי גלובלי: מדי שנה מגיעים כמיליון תיירים רפואיים לקבל טיפולים בכ-35 מדינות. היעדים הפופולריים ביותר הם הונגריה, מדינות המפרץ, הודו, תאילנד, סינגפור, מלזיה, דרום אפריקה, ברזיל, קוסטה ריקה ומקסיקו. סוגי הטיפולים מתרבים אף הם, והנפוצים ביותר הם טיפולי שיניים, טיפולים קוסמטיים וטיפולים אורתופדיים.



בעוד שהמחיר הנמוך הוא הסיבה העיקרית לקבלת טיפולים רפואיים בחו"ל, החשש מבטיחות הטיפול עלול להשאיר אותם בבית. במדינות המעניקות שירותי רפואה לזרים מודעים לבעיה, ומנסים לפתור אותה באמצעות העסקת צוותים רפואיים שאומנו בארה"ב, שימוש בציוד טכנולוגי מתקדם, השתייכות לארגוני בריאות עולמיים וקבלת סוג של תעודת אחריות מגופים בלתי תלויים המדרגים ומודדים מוסדות בריאות. בנוסף, מוצעות לחולים תוכניות המאפשרות המשך טיפול ומעקב במדינתו של המטופל.



גם בישראל תופס תחום התיירות הרפואית תאוצה, בזכות הרפואה המתקדמת שעלותה נמוכה בהשוואה למערב. לדברי רו"ח חיים בן דוד, שותף וראש המגזר הציבורי בפירמת רואי החשבון והייעוץ דלויט-בריטמן-אלמגור-זהר, בתי חולים גדולים בישראל משקיעים מאמצים רבים בתחום. ההערכה היא שבתי החולים בישראל נהנים מהכנסות של מיליוני דולרים בשנה מתיירות רפואית, המגיעה בעיקר מרוסיה, קפריסין ומדינות ערב.



הישראלים, לעומת זאת, שומרים אמונים למערכת הבריאות המקומית. "התיירות הרפואית היוצאת מתמקדת בעיקר בהשתלות", אומר בן דוד, "זאת, עקב המחסור באיברים בישראל, וכפועל יוצא מכך גם הניסיון המועט בתחום".