הורדת הריבית בחצי אחוז במפתיע שלשום על-ידי הנגיד סטנלי פישר נועדה להתמודד עם כמה סכנות, אחת העיקריות שבהן היא מחנק האשראי העלול להתפתח כאן.
אין דרך לומר זאת בעדינות: הבנקים הישראליים חונקים בחודשיים האחרונים את המשק. הם מעלים את המרווחים שהם גובים על האשראי, הם מקפיאים טיפול בבקשות אשראי, הם תוקעים הלוואות שכבר ניתן להן אישור עקרוני, הם נכנסו לבונקר.
הבנקים נמצאים בחרדה מפני מה שעלול לקרות כאן בחודשים הקרובים. המיתון העולמי, ההאטה בפעילות של חברות ישראליות, הצורך של חברות רבות למחזר חוב שגייסו בעבר בשוק ההון וגם פגיעת הדולר ביצואנים, עלולים להביא להגדלה ניכרת בחובות הבעייתיים ולפגיעה ביחסים הפיננסיים של הבנקים. לכן הם לוחצים על הלקוחות, טובים ובעייתיים כאחת, גדולים וקטנים גם יחד, ומבקשים ריביות גבוהות יותר ועוד בטחונות. התוצאה היא שגם חברות שחשבו שהן במצב טוב יחסית, מתחילות להרגיש את הלחץ.
פתרונות לא מספקים
פישר ער להתנהגות הבנקים. הוא הרי מחזיק בשני כובעים שסתירה מובנית קיימת ביניהם: מצד אחד הוא אחראי על המפקח על הבנקים - שדורש מהבנקים לפעול באחריות כדי לשמר את יציבותם; ומצד שני הוא דואג לחוסנו של המשק ומעוניין שההאטה תהיה כמה שפחות הרסנית.
פישר לא יכול לתבוע מהבנקים לתת הלוואות. אסור לו. הוא הרי דורש באמצעות המפקח על הבנקים לבדוק את מצב החובות של הלווים הגדולים ולשפר את ניהול הסיכונים. אם כך, במה תועיל הורדת הריבית האחרונה, שמצטרפת להורדות נוספות בשיעור מצטבר של 1.25% בחודשים אוקטובר-נובמבר?
בבנק ישראל לא מצפים שהורדת הריבית תגדיל את היצע האשראי. אין להם גם כוונה לדחוף את הבנקים לתת הלוואות. המטרות של הורדת הריבית קצת יותר צנועות:
1.להפחית את עלויות המימון של הפירמות על הלוואות לזמן קצר (למרות שהורדת הריבית מתקזזת עם העלאת המרווחים).
2.לעודד את הצרכנים להמשיך לצרוך באמצעות אשראי זול.
3.להמשיך ולתמוך בעליית הדולר ובכך להקל על היצואנים. האינפלציה כמובן ירדה מסדר היום בשלב זה.
הורדות הריבית התכופות אולי מציגות את הבנק המרכזי כאקטיווי, אבל יחסית לעומק המשבר והשלכותיו, ועל רקע הלחצים מהסקטור העסקי, הפתרונות שמספק הבנק המרכזי כרגע נראים כמו טיפה בים אל מול ההתבצרות של הבנקאים. אם פישר נוקט במדיניות מוניטרית מרחיבה, הרי שהבנקים פועלים בצורה הפוכה ומקזזים את הורדת הריבית האחרונות באמצעות הגדלת מרווחים על הלוואות לזמן קצר.
כך יוצא שהתחמושת של הנגיד מאבדת מהאפקטיוויות שלה. נראה שהבנקים, הפירמות ואולי אפילו בנק ישראל, מגלגלים את הכדור אל הממשלה ומצפים שהפתרונות יבואו מהמדיניות הפיסקלית, באמצעות מתן ערבויות לאשראים והקמת קרנות להלוואות.