>> ההחלטה של ראש הממשלה להיכנע לתביעות האוניברסיטאות והסטודנטים סותמת את הגולל על כל סיכוי להבריא את מערכת ההשכלה הגבוהה. זוהי החלטה פופוליסטית שתפגע קודם כל באוניברסיטאות, על ידי כך שהיא מונעת ביצוע שידוד מערכות יסודי והכרחי.
מחקר אמפירי של רפורמות בהשכלה גבוהה מצביע על כך כי כמעט כולן נקנו בכסף רב. החלטה של ראש הממשלה תעלה בעיתוי קריטי זה ממון רב, מבלי לחולל את השינויים הדרושים. להחלטה יש גם השלכות עקרוניות מרחיקות לכת בכך שהחופש האקדמי מנוצל באופן ציני למניעת שקיפות בהוצאות הכספיות הממומנות על ידי כסף ציבורי.
הבעיה המרכזית של ההשכלה הגבוהה אינה התקצוב, אלא ניצול לא יעיל של המשאבים הקיימים. דו"ח ועדת שוחט שפורסם לפני כשנה המליץ על שינויים כמו גם על העלאת שכר הלימוד, אך לא עסק בנושאים נוספים החיוניים להבראת המערכת. דרוש שינוי בסיסי של כללי משחק, של דפוסי הניהול ושל מבנה המערכת, שסובלת מריכוזיות יתר כמו גם מניגודי אינטרסים וכלי ניהול מיושנים. הנה כמה צעדים שדרושים להבראתה של המערכת:
* הטיפול בהשכלה הגבוהה יופרד ממשרד החינוך ויופקד בידי שר להשכלה גבוהה, מדע, מחקר ופיתוח, שיהיה אחראי על קביעת מדיניות ההשכלה הגבוהה ויפקח על ביצועה. המדינה, באמצעות המועצה להשכלה גבוהה, תעסוק ברישוי וברגולציה בלבד.
* מוסדות ההשכלה הגבוהה ינוהלו בידי תאגידים פרטיים וציבוריים, ויהיו חופשיים לקבוע שכר לימוד ואת שכר של הסגל האקדמי והמינהלי, ולשכור ולפטר אנשי סגל.
* כל תאגיד ינוהל בידי נשיא שייבחר על ידי הדירקטוריון, שיוכל גם לפטרו.
* סל תקצוב יוענק לכל סטודנט, ללא קשר באיזה מוסד הוא לומד. המדינה תספק לכל סטודנט שיתקבל למוסד להשכלה גבוהה שובר לכיסוי שכר לימוד, שיהיה דיפרנציאלי באופן שיאפשר למדינה לעודד לימוד מקצועות שהיא מעוניינת לקדם. השובר יהיה הסל הבסיסי, אך המוסדות יהיו רשאים לקבוע שכר לימוד גבוה יותר.
* שינוי שיטת התקציב, מהקצאה למוסד להקצאה לסטודנט. כלומר הוועדה לתכנון ולתקצוב תבוטל ותהפוך ליחידה מתודולוגית שתייעץ למוסדות בתחום התקצוב.
* סגל אקדמי חדש יועסק לפי חוזים רב שנתיים, הניתנים להתרה מסיבות אקדמיות וכלכליות.
* יוקם גוף בלתי תלוי לדירוג המוסדות להשכלה גבוהה והמחלקות השונות בתוכם. הדירוג יהיה פומבי, כך שבידי המועמדים ללימודים יהיה מידע על רמת המחקר וההוראה במחלקות המוסד.
* תונהג מערכת חשבונאות שקופה לביקורת ציבורית ויבוטל הקרטל המונע זרימה חופשית של מרצים בין האוניברסיטאות.
* המדינה תעניק תמיכה למחקר, בדרך כלל לחוקרים, ולאו דווקא למוסדות. כספים למחקר יוקצו בנפרד על ידי המשרד להשכלה גבוהה, והיקפם יהיה מותנה בהישגיות מדעית.
* יש למסד בקרה סדירה ושיטתית של רמת ההישגים, המצוינות והרלוונטיות של פעולת המחקר והוראה אקדמית בידי ועדות בקרה חיצוניות, הכוללות גם אנשי מחקר מישראל ומחו"ל.
* המדינה צריכה לקבוע כיעד אסטרטגי לעשור הקרוב הצבה של כמה אוניברסיטאות ישראליות בין 20 המובילות בעולם. לשם כך דרושים איחוד מסגרות והפניה מסיווית של משאבים למו"פ, מעבר למה שמוצע בדו"ח שוחט, והקמת מאגרי מחקר על אוניברסיטאיים.
הכותב היה ראש המכללה למינהל
האוניברסיטאות מנצלות בציניות את החופש האקדמי
אליעזר פוקס
13.11.2008 / 6:51