שכר אלוף בצה"ל עלה ב-94% ב-14 שנה - השכר הממוצע במשק עלה ב-27% בלבד

>> לקרוא ולא להאמין: העלייה הריאלית בשכר הממוצע במשק בין ינואר 94' לינואר 2008 היתה 26.8%. באותה תקופה עלה השכר הממוצע במשרדי הממשלה ב-23.4%, והשכר הממוצע של סגן בשירות קבע בצה"ל עלה בשיעור ריאלי של 16.3%. השכר הממוצע של אלוף בצה"ל, לעומת זאת, זינק באותם שנים בשיעור חד של 94.1%, והגיע ל-48,419 שקל בינואר 2008, לעומת 24,944 שקל בינואר 94'.



מדובר בנתונים רשמיים של משרד האוצר, המופיעים בחוברת "הצעת תקציב 2009, ביטחון - נושאים לא מסווגים", שפורסמה באחרונה. הנתונים מצביעים על מה שהצבא מכחיש זה שנים: לא רק שבכירי צה"ל מקבלים את השכר הגבוה ביותר, הם גם נהנים מעליית השכר הגבוהה ביותר - באחוזים ובשקלים. הנתונים המספריים הברורים מזימים גם את טענות מערכת הביטחון כי נעשים כל המאמצים, כולל באמצעות תגמול כספי, כדי להשאיר קצינים מוכשרים בדרגות סגן עד רב סרן בצה"ל.

עוד עולה מהנתונים כי שכרם של תתי אלופים עלה מ-21,484 שקל ברוטו בינואר 94' ל-39,523 שקל בינואר 2008, זינוק של 83.9%. מנגד, השכר לבעלי דרגת סרן בשירות קבע עלה באותה תקופה מ-7,117 שקל ל-8,351 שקל, עלייה ריאלית של 17.3%. השכר לבעלי דרגת סמל ראשון עלה מ-4,631 ל-5,035, עלייה של 8.7% בלבד, בעוד השכר של בעלי דרגת רב נגד עלה בשנים אלה מ-12,687 שקל ל-18,339 שקל, עלייה ריאלית של 44.5%.



עלויות שכר נוספות



מהנתונים ניתן ללמוד כי הגידול בשכר אינו אחיד על פני הדרגות השונות. "השכר של אלה שמלכתחילה מרוויחים יותר גדל באופן משמעותי יותר מאלה המרוויחים פחות", נכתב במסמך. "שכר הקבע הבכיר (דרגת סא"ל ומעלה) עלה ב-65%-94%, שכר יתר משרתי הקבע עלה ב-25%-50%, בעוד ששכר המשרתים בתקופת הקבע הראשונה עלה בכ-15% בלבד. כך נוצר תמריץ הפוך, לפיו משרתי הקבע הראשוני - שאותם מבקשת המערכת למשוך לקריירה צבאית - מקבלים בתחילת דרכם תוספות נמוכות, ומשרתי הקבע המובהק, שכבר קשורים למערכת, מקבלים תוספות גבוהות".



חיילי הקבע נהנים ממכלול הטבות מס בהיקף של אלפי שקלים בשנה. העלות המצטברת של הטבות אלה מגיעה למאות מיליוני שקלים בשנה, שממומנת בחלקה מתקציב הביטחון ובחלקה מקופת חשבון קופת המדינה (צמצום בהכנסות המדינה). משרתי הקבע מקבלים הנחות בתשלומי הביטוח הלאומי וביטוח בריאות, וזוכים לשורה של הטבות במס הכנסה, שמוערכות בתקציב 2009 ב-320 מיליון שקל.



לפי ועדת ברודט לתקציב הביטחון, על צה"ל לקבוע מתווה רב-שנתי לצמצום עלויות כוח האדם שלו בשיעור של 2% בשנה בין 2008 ל-2012, ו-1.5% בין 2013 ל-2017. "מערכת התגמול של משרתי הקבע היא רב מימדית וכוללת שכר, תנאי שירות, הטבות מיסוי וגמלאות", קובע האוצר. "עלויות השכר, תנאי השירות והגמלאות נאמדים ב-120 אלף שקל ו-410 אלף שקל בשנה למשרת בקבע ראשוני ומובהק בהתאמה. הטבות המיסוי אינן מקבלות ביטוי בספרי התקציב, והן נאמדות באלפי שקלים נוספים למשרה בשנה". לטענת האוצר, רק 23% ממשרתי הקבע משרתים ביחידות קדמיות, אך את התוספות הייחודיות מקבלים כל אנשי הקבע. "אנשי הקבע הלוחמים סוחבים על גבם את יתר משרתי הקבע", קובעים באוצר.



לא מקיימים החלטות



העלות של משלחות ונציגויות משרד הביטחון וצה"ל בחו"ל מסתכם השנה ב-190 מיליון שקל. למשרד הביטחון שמונה משלחות ונציגויות בחו"ל; לצה"ל שבע נספחויות בחו"ל; עוד 10 נציגויות משותפות לצה"ל ולמשרד הביטחון. בתחילת 2008 שירתו בנציגויות אלו 84 שליחים מישראל, מהם 59 עובדי משרד הביטחון ו-25 שליחי צה"ל. בנוסף עובדים בנציגויות עובדים מקומיים ישראליים ועובדים מקומיים לא ישראלים.



העלות השנתית הממוצעת לאחזקת שליח מישראל ובני משפחתו היא כ-190 אלף דולר. משך השליחות הממוצע הוא ארבע שנים. מאז 2005 הוסכם, בהחלטות ממשלה ובסיכומים בין האוצר ומשרד הביטחון, על סגירת נספחות גרמניה, צמצום כוח האדם בארה"ב ב-20%, ואיחוד משלחות משרד הביטחון עם נספחויות צה"ל במדינות בהן קיימות שתי נציגויות נפרדות, כמו ארה"ב, גרמניה וצרפת.



בפועל כמעט דבר לא נעשה, בשל התנגדות מערכת הבטחון. הצמצום הסתכם בשליח אחד בלבד במשלחת לניו יורק, ושליח נוסף של נציגות מערכת משרד הבטחון בדרום אפריקה הפועלת מישראל. מנגד, לנציגות משרד הביטחון בבלגיה התווסף שליח, ובברזיל נפתחה נציגות חדשה.



ישראל מוציאה על ביטחון פי שלושה מהממוצע העולמי



>> תקציב הביטחון ל-2009, שאושר בממשלה באוגוסט, יהיה 48.8 מיליארד שקל - 15% מתקציב המדינה. בתקציב 2009 תסיים המדינה לשלם את חובות מלחמת לבנון השנייה.



36.7 מיליארד שקל מסך תקציב הביטחון יבואו ממקורות המשק, ושאר התקציב ימומן על ידי הסיוע האמריקאי ובאמצעות הוצאה מותנית בהכנסה. תקציב הביטחון ב-2009 יהיה גבוה ב-5.4 מיליארד שקל מהתקציב הממוצע בכל אחת מהשנים 1996-2000. הסיוע האמריקאי לתקציב הביטחון יסתכם ב-1.88 מיליארד דולר (7.81 מיליארד שקל), ויהיה גבוה ב-500 מיליון דולר מהסיוע ב-2000.



בספר, "תקציב המדינה, הצעה לשנת 2009", שפורסם לפני שבועיים, מדגיש האוצר כי "על אף שנקבע בדו"ח ברודט שמשרד הביטחון יציג לראש הממשלה ולקבינט תוכנית התייעלות עד לנובמבר 2007, טרם הוצגה כל תוכנית". ועדת ברודט דיברה על התייעלות של 30 מיליארד שקל ב-10 השנים הקרובות (2008-2017).



תקציב הביטחון הוא רק חלק מסך הוצאות מדינת ישראל על ביטחון. יתר מרכיבי ההוצאה מפוזרים בין סעיפים שונים בתקציב המדינה, כמו תקציב המוסד, השב"כ, פיקוד העורף, משמר הגבול, הקרן לקליטת חיילים משוחררים, סיוע לתעשיות ביטחוניות במשבר ועוד.



העלות הכלכלית המלאה למשק של ההוצאה הביטחונית ב-2009 מוערכת ב-56 מיליארד שקל - 7.6% מהתמ"ג הצפוי בשנה הבאה (763 מיליארד שקל). סכום זה אינו כולל את אובדן התוצר הנובע משירותם של חיילי החובה והמילואים, המוערך על ידי הלמ"ס ב-11 מיליארד שקל בשנה.



הממוצע העולמי של ההוצאה הביטחונית כשיעור של התוצר הוא 2.5% - שליש מישראל. ארה"ב מוציאה 2.8% מהתמ"ג שלה על ביטחון, מדינות נאט"ו מוציאות 1.8%, בריטניה מוציאה 2.3%, גרמניה 1.3% וקנדה 1.2%.



לפי האוצר, להוצאה הבטחונית הגבוהה בישראל השפעה רבה על הפעילות במשק, שכן היא באה על חשבון השקעות בתחומים חשובים אחרים: גורמים מעודדי צמיחה כמו תשתיות ותעשייה וגורמים בעלי חשיבות חברתית כמו חינוך ובריאות.