אודליה הרשלר | מעצבת גרביים

אודליה הרשלר

גיל: 28



מצב משפחתי: נשואה + 1



ותק: שנה וחצי



מגורים: פתח תקוה



משכורת: "יש לאן לשאוף"



משפט לחיים: "רגליים חמות - לב חם"



ימים אחרונים של אוקטובר. החורף הגיע לביקור קצר ומכה בכל הכוח: הרוח נושבת, הגשם דופק בחלונות, השלוליות מחכות לרגליים תמימות שידרכו בהן. לאודליה הרשלר, מעצבת הגרביים של המותג FIX בחברת גיבור סברינה, אין טענות. "ידוע שהעונה הכי טובה לגרביים היא החורף. הצבעים נראים עשירים יותר על רקע האפור שבחוץ ואפשר לתת ביטוי נרחב יותר לאורכים ולעיצובים", היא מספרת.



בבניין אפרורי באזור התעשייה של כפר סבא אודליה בוחרת צבעים ("החורף יהיו הרבה סגולים, שחור שתמיד הולך, וגם כתום") מעצבת דגמים ("עכשיו אני עובדת על הגרביים של החורף הבא") ומנסה לשלב בין הטעם האישי שלה לבין דרישות השוק ("אני רוצה לעצב גרביים שיימכרו, אבל חשוב לי לחדש").



מסלול: אודליה מספרת שמאז ומתמיד התעניינה בציור. "אמא שלי מציירת ומפסלת ושאבתי את זה ממנה. בבית נתנו לי לצייר איפה שרציתי, גם על הקירות". בתיכון היא למדה במגמת אמנות, שירתה במודיעין ולמדה בשנקר עיצוב טקסטיל. "לימדו אותנו שהשמים הם הגבול מבחינת היצירתיות, אבל זה לא עובד ככה בשוק". היא עשתה סטאז' בגיבור ספורט, והגיעה לעבודה ב-FIX דרך חברה. "בהתחלה החברים שאלו אותי מה יש לעצב בגרביים, אבל מישהו צריך לעשות את העבודה הזאת, נכון? כיום מבינים מהסיפורים שלי שזה עולם ומלואו".



איך מעצבים גרביים? "מבקרים בתערוכות או גולשים באתרים שיש בהם תחזיות לשנה הבאה. שם אני לומדת אילו צבעים יהיו באופנה, אילו הדפסים וכו'. לפני חצי שנה הגורו של התחזיות אמרה שהמצב העולמי טוב יחסית, כך שהצבעים השולטים יהיו בהירים. בינתיים פרץ המשבר, ונראה שהאפור יחזור בגדול. אני אוספת חומרים ושואבת השראה".



ממה? "מהכל. אחד משילובי הצבעים שאני אוהבת הוא ירוק ופוקסיה, ואותו ראיתי בפרחים. עברתי ליד בניין מיוחד והוא נתן לי השראה לעיצוב משובץ".



לאחר שאודליה מחליטה על צבעו של הגרב, היא שולחת אותו למפעל בסין, כדי ששם ימצאו את החוט הקרוב ביותר לצבע. אחר כך היא מעצבת את הגרב, שולחת לסין ציור עם הסברים על הצבע והמידה, ומחכה שהם ישלחו לה דוגמה לאישור. תהליך כזה יכול לקחת ארבעה חודשים. מדי עונה אודליה מעצבת 300 דגמים, שמתוכם מגיעים לשוק 180.



למי את מעצבת? "לגברים, נשים וילדים. אני הכי אוהבת לעצב לנשים, כי אפשר להתפרע עם הצבעים. מאוד כיף לעצב לילדים, כי זה צבעוני ומשמח. אין הבדל גדול בין עיצוב לנשים לבין עיצוב לילדים. הרבה פעמים ילדות רוצות להיות כמו אמא, ואמא שמחה לקנות לילדה גרביים דומים לשלה. כשאני מעצבת לגברים אני נעזרת מאוד בדו"חות המכירה שלנו כדי להבין מה הם אוהבים, וכמובן מתייעצת עם בעלי. גברים אוהבים בדרך כלל גרביים שחורים עם מעוינים ופסים עדינים, אבל באחרונה אני מנסה להכניס קצת צבע ונראה איך זה יילך. הרבה גברים בסביבתי מבקשים גרביים צבעוניים ומשוגעים יותר, אבל זה בהחלט לא מאפיין את רוב האוכלוסייה".



מה חשוב בגרב? "גרבי ספורט צריכים להחזיק את הרגל ולתת לה תמיכה. גרבי אופנה צריכים להיות נוחים ויפים. גרבי בית צריכים להיות מחממים ולא מחליקים".



סדר יום: "אני מגיעה לעבודה ב-7:00 ועובדת עד 16:00. יש ימים שבהם אני מעצבת, וזה הכי כיף. יש ימים שבהם אני מתעסקת עם הפן הטכני של העבודה כמו שיחות עם ספקים. בימים אחרים אני יוצאת לחנויות כדי לראות איך מציגים את הגרביים וכדי לשוחח עם המוכרות".



היקף העבודה: תשע שעות ביום.



למה זה כדאי? "כי זה נותן הזדמנות לעבוד עם הרבה סוגים של עיצובים שונים. זו קולקציה גדולה ויש אפשרות לגעת בהרבה צבעים ושילובים".



הכי אוהבת: "שאני יכולה לעצב. אני חושבת שזה מה שאני עושה הכי טוב ואני שמחה שיש לי אפשרות לעשות את זה".



הכי שונאת: "אני לא יכולה לעשות כל מה שאני רוצה. אני חייבת להתחשב ברצונות של השוק ולא יכולה להתפרע. אני מרגישה שאני צריכה להביא את מה שאני רוצה, אבל לשמור את זה על אש נמוכה - אני לא יכולה לעצב גרביים מורכבים מדי או צבעוניים מדי. הבוס מרגיע את השיגעונות שלי".



הכי מרגש: "לגלות שאנשים גורבים גרביים שאני עיצבתי".



מביאה מהבית: "יצירתיות ואמנותיות".



אחרי העבודה: "בשעות הפנאי אני מבלה עם הבת שלי. במעט הזמן שנותר אני שומעת מוסיקה".



בעוד 10 שנים: "הייתי רוצה שיהיה לי מותג משלי לעיצוב בגדי גברים, אבל עוד לא החלטתי בדיוק באיזה סגנון אעצב. אני מרגישה שבתחום הזה יש ביטוי נרחב יותר לבד, מפני שאצל נשים צריך לעשות סלטות באוויר כדי שהבגד יישב פיקס ושמים פחות דגש על הבד. כשעיצבתי בגדי נשים בשנקר הרגשתי שזה בא על חשבון הטקסטיל ושזה מגביל אותי".



אוהבת במיוחד: "יש חברה איטלקית שנקראת Etro ואני מאוד אוהבת את העיצובים שלהם לגברים. הם משתמשים בצבעים מיוחדים ועושים שילובי טקסטורות מעניינים מאוד".



קריירה אלטרנטיווית: "תמיד רציתי להיות חקלאית. לא רק כעבודה, אלא כסגנון חיים".



מדד הקושי: "8, כי אני צריכה לפנות לפלח שוק גדול ולהכיר את הרצונות של הלקוחות. קשה לי לקלוע לטעם שלהם".



אני מאמין: "מעצב טוב יכול לעצב כל דבר".



מסר לאומה: "השקיעו במעצבים צעירים".



מה את מאחלת לעצמך? "להמשיך ללמוד. אני לומדת בכל מקום שבו אני נמצאת ואני רק בתחילת הדרך".