וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תביאו כסף מהבית

סמי פרץ

13.11.2008 / 13:35



"כשיש לך חוב לבנק, אתה נכנס לחדר, סוגר אותו ומגיע להסדר עם המנהל. הכי טוב, הכי פשוט" - כך הלין בפנינו באחרונה איש עסקים ידוע. ומדוע הלין? כי אותו איש עסקים, כמו רבים מחבריו לקהילה העסקית, שקוע בימים אלה בניסיונות לפרוע את חובו לציבור. האיש הנפיק בשנים האחרונות כמה סדרות של איגרות חוב למשקיעים מוסדיים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים, וכעת, כשמתחיל להגיע מועד הפירעון של האג"ח, הוא עושה שמיניות באוויר כדי לגייס את הכסף. האנשים שנושאים ונותנים עמו הם גופים מוסדיים - ערב רב של מנהלי השקעות בקופות גמל, קרנות פנסיה וחברות ביטוח.



המצוקה הכלכלית ברורה ואמיתית. שווי הנכסים של רבות מהחברות העסקיות - בעיקר בתחום הנדל"ן - צנח, בעוד שההתחייבויות שלהן נותרו בעינן. תזרימי המזומנים שנועדו לשרת את החוב הצטמקו, והחברות העסקיות עומדות בפני דילמה: איך הן ישרתו את חובן? שוק ההון התייבש וגיוס כסף באקלים כזה נראה כמו משימה בלתי אפשרית. הבנקים קופצים את ידם ולא משחררים מקורות, כי גם הם בלחץ ועליהם לשמור על יחסים פיננסיים נאותים.

בצר להם, בוחנים אנשי העסקים מיני רעיונות להסדרים עם הנושים המחזיקים באיגרות החוב שלהם. משאלתו של איש העסקים שהוזכר כאן, להגיע להסדר בחדר סגור, לא יכולה להתממש בעידן הזה. מי שגייס כסף בקלות מהציבור בימים הטובים מגלה את הקושי בניהול החובות שלו - הצורך בחשיפה ושקיפות מוחלטת של מהלכיו והסכמה של בעלי החוב.



השקיפות הזאת, איך נאמר זאת בעדינות, לא ממש עושה נעים בגב לאנשי העסקים. לאחר חמש שנות גאות שבהן רבים מהם האמינו שניחנו במגע מידאס, שכל דבר שבו נגעו צמח ופרח, הם נאלצים לרדת לקרקע ולדבר אחרת עם המשקיעים. בתקופת הגאות הם ידעו להסתובב עם מצגות מרתקות על פרויקטים מסעירים ושיעורי תשואה פנומנליים ולגייס כך מאות מיליוני שקלים בקלי קלות. עכשיו הם מנסים להסביר ש"זה לא אנחנו, זה המשבר", ש"השוק לא מתמחר נכון את הנכסים" וכי "אין ספק ששווי הנכסים חייב לעלות". ייתכן. אבל במקביל הם עושים ניסיונות להפחית את חובם, לפרוס אותו, לדחות אותו, להחליף אותו בחוב אחר - או כפי שאומרים בשוק ההון, להחליף שני חתולים בכלב.



אנחנו לא נמצאים בחדר הסגור של הבנקאי שפרס ודחה ואירגן להם את החובות בעבר, אבל אנחנו יודעים להבחין בין סוגים שונים של אנשי עסקים לפי האופן שבו הם ניגשים לפרוע את חובם למשקיעים. בתקופה הקרובה נוכל לתת בהם סימנים לפי ההצהרות והפעולות שלהם. להלן כמה מהם, מהכבד אל הקל:



1. "זה עולם עסקי, אין מקום לרגשות". אלה הכי גרועים. מדובר באנשים שידעו להלהיב ולהטריף את המשקיעים המוסדיים כדי לקבל את כספי המשקיעים לפרויקטים הנהדרים שהם בנו בבודפשט ובבוקרשט, ועכשיו הם מפנים גב. פתאום הם מאמצים מילון מונחים קר ומנוכר ששם את ההישרדות האישית שלהם לפני הכל. "שיילכו קיבינימט המשקיעים, המוסדיים, החוסכים וכל מי שיש לו טענות אלינו. הבאנו פרויקט מדהים, גייסנו כסף, והמשבר דפק אותנו. לא יכול לשלם את החוב, קפצו לי. ככה זה בעסקים" - זה מה שהם אומרים לנו. את אלה אנחנו מקווים שלא נראה יותר בשוק ההון לעולם. אבל זו ציפייה מעט מוגזמת כי פראיירים הרי לא מתים, רק מתחלפים.



2. "תמחקו חלק מהחוב או שאפיל את החברה". הם לא אומרים זאת בקולם, אבל כשהם מציעים לבעלי האג"ח להסתפק במחצית או פחות מחובם הם משדרים בו זמנית כמה מסרים: א. מחיר השוק משקף היטב את מצבה של החברה. היא באמת בצרות צרורות ב. כדאי לקחת מה שאפשר עכשיו, אפילו שזה רק מחצית מהחוב, כי מחר אולי לא יישאר כלום. ג. אמנם איגרות החוב של החברה נסחרות בחצי מחיר, אבל אל תצפו שאקנה אותן. מאיפה יש לי כסף לזה?



אלה אנשי עסקים בעייתים שזקוקים לכך שהשוק ינער אותם. הם משחקים סוג של פוקר עם המשקיעים. זה אמנם פוקר שנולד ממצוקה, אבל המשקיעים צריכים לשתף פעולה עם איש העסקים הזה רק לאחר שעשה מאמץ גדול להביא כסף מהבית ולממש נכסים אחרים שיש לו. בלי מאמץ כזה, אסור למצמץ.



3. "אני יכול לקנות אג"ח בשוק". בבקשה - תקנה. עשה עמנו חסד ותקנה את איגרות החוב שלך בשוק בחצי מחיר. זה ילמד אותנו שיש לך עוד משהו בכיסים, שאתה מאמין בחברה, שאתה יכול להזרים קצת כסף לשוק, ושבקרוב מחירי איגרות החוב שלך יתחילו לעלות כי יש קונה בשוק. נכון שבמקרים מסוימים זה יכול להיראות כניצול הזדמנות עקב פאניקה של המשקיעים, אבל זה בסדר. אתה יכול לנצל את זה וגם אנחנו. לך על זה.



4. "הבאתי כסף מהבית". יש כאלה שמביאים גרושים מהבית ויש כאלה שבאמת מביאים כסף מהבית. אלה וגם אלה מנסים להצטייר כמי שלא זרקו את החברה והמשקיעים לכלבים ועשו מאמץ של ממש, אבל יש ביניהם הבדל גדול. מי שמביא 50 שקל מהבית וזורק למשקיעים סוכרייה בדמות שיעבוד על איזה מחסן נטוש באזור התעשייה של קצרין, ומבקש בתמורה שהמשקיעים יוותרו על 70 מיליון שקל מכספי הפנסיה שלהם - שלא יגיד לנו שהוא מביא כסף מהבית. להביא כסף מהבית פירושו למכור נכסים, לקחת ערבויות אישיות, לשעבד את נכסיך ואת ביתך. לפני שאתם מבקשים מאתנו לוותר על חלק מהפנסיה שלנו, אנחנו רוצים שתשעבדו את הבית שלכם, תמכרו נכסים ותביאו כסף אמיתי מהבית. אם תעשו זאת, נסכים לשמוע מכם על הסדרי חוב.



5. "לי לא ימחקו שקל". את אלה אנחנו אוהבים, ובלבד שהם מתכוונים למה שהם אומרים. אלה אנשי העסקים שרואים כמה צעדים קדימה, ומבינים שאם הם יתנערו מחובות ויגלגלו את הפסדיהם למשקיעים - הם יחסלו את שוק המימון החוץ בנקאי ויהיו נתונים מעתה ועד עולם לחסדיהם של בנקאים בלבד. בסיבוב הנוכחי, טרם נתקלנו בכאלה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully