נגד כיוון התנועה

>> "אנשים מפחדים מהמחשבה לעבוד באור עקיבא בגלל המרחק, אבל בסך הכל מדובר בשלושת-רבעי שעה נסיעה", אומרת דנה מורן, מנהלת שיווק בחברת ITGI שעושה מדי בוקר את הדרך מתל אביב לאור עקיבא. לפני כן עבדה מורן בפתח תקוה, ולדבריה המרחק אולי שונה אבל משך הנסיעה נשאר קבוע. "ההבדל הוא שבנסיעה לפתח תקוה עמדתי בפקקים ובדרך לאור עקיבא הכביש חופשי. ממחלף גלילות עד אור עקיבא אין לי אפילו רמזור אחד ואני נוסעת נגד התנועה".



חברת ITGI הוקמה בחו"ל ועשתה עלייה לארץ. המנכ"ל אפרי ארגמן מודה שאחרי שנים רבות, שבהן בילה בנסיעות לעבודה, הוא ניצל את הפריווילגיה של המעמד ובחר למקם את החברה חמש דקות מביתו שבבנימינה.

רוב העובדים בחברה גרים באחת הערים השכנות, חדרה או בנימינה, אבל לבד ממורן שמגיעה מדי יום מתל אביב יש שני עובדים שמגיעים מרמת גן ומחיפה.



"אנחנו לא מפעילים שיקולים של זמני נסיעות כשאנחנו מגייסים אנשים", מספר ארגמן. "מה שכן, אני לא בטוח שמי שגר מדרום לתל אביב ירצה לסבול את הפקקים לתל אביב כדי להגיע לאור עקיבא. אני לא זוכר שנתקלנו ביותר מדי קורות חיים מהאזורים האלה".



חברות שמסתמכות על עובדי ייצור מרשות לעצמן להתרחק מערי המרכז. אלו שזקוקות לכוח אדם משכיל יותר נשארות קרובות יותר לגוש דן. ככל שהחברה מעסיקה יותר עובדים, כך היא מוגבלת יותר באפשרות להתרחק מהמרכז - כי עליה להיות אטרקטיווית בעיני קהל גדול של מועסקים.



אבל בשעת משבר עובדים מוכנים להתגמש יותר. "אחד הדברים שיקרו במשבר זה שינוי ביכולת לגייס עובדים", מסביר זמי אברמן, מנכ"ל ונשיא פלוריסטם, חברת ביוטכנולוגיה שפועלת בפארק מת"ם בחיפה. "האפשרויות לגייס עובדים היום גדולות יותר".



אברמן גר בתל מונד, אבל עד לפני חצי שנה הוא גר ברעננה ומדי יום נסע שעה ברכב. "זה כמו הנסיעה מרעננה לתל אביב, אבל עדיף לנסוע לחיפה כי לפחות אין פקקים".



לפלוריסטם לא היתה הרבה ברירה בבחירת המיקום שלה. הרעיון הטכנולוגי שעל בסיסו הוקמה החברה נולד בטכניון, ואת הניסויים בפיתוח היא מבצעת בבית חולים רמב"ם בחיפה.



"אנחנו לא מתכוונים לזוז בגלל הקשרים שלנו עם מכוני המחקר. כוח האדם שלנו מגיע ברובו מאזור הצפון: מרעננה וצפונה", מספר אברמן. "אנחנו נתקלים בבעיה לגייס עובדים כי חלק מהעובדים הרלוונטיים נמצאים ברחובות, ליד מכון ויצמן ובחברות ביוטכנולוגיות בפארק המדע. לאחד העובדים, שגר באזור רחובות, עשינו רילוקיישן לחדרה. מימנו לו את העברת הדירה כדי שיהיה קרוב ולא יצטרך לנסוע שעתיים כל יום".



"לפני שנתיים נאלצנו להחליט אם לעבור לאזור התעשייה של יוקנעם או טירת הכרמל, או להגדיל את השטחים שלנו בחיפה", נזכר אברמן. "בזמנו, לחצי מהעובדים היה נוח להישאר ולחצי האחר היה נוח לעבור, אבל החלטנו להישאר למרות שכאן יקר יותר".



השיקול העיקרי של החברה היה הנגישות לתחבורה ציבורית ולרכבת, במטרה להקל על גיוס של אנשים בעתיד.



"חברות גדולות מביאות בחשבון את מקום המגורים כשהן עוברות מקום", מסביר ג'קי מוקמל, שותף בחברת התיווך מ.א.ן נכסים הבודקת עבור חברות מקומות פוטנציאליים להשכרת משרדים. "בדיקת מקום המגורים של העובדים היא חלק ממכלול של בדיקות שהם עושים כי כוח האדם בישראל מושתת על אזור ראשון לציון עד אשדוד בדרום ורעננה-הרצליה עד נתניה בצפון".



לדבריו, בתוך מסת העובדים, מחפשים המנהלים את כוח האדם החיוני שעליו הם לא מוכנים לוותר, ואם יש איזושהי בעיה הם מנסים ללכת לקראתו באמצעות שכירת מקום מגורים או מתן רכב. לפעמים מוצאים פתרון יצירתי יותר, כשהעובד נשאר במקום מגוריו והחברה שוכרת עבורו מגורים רק לאמצע השבוע.



מעדיפים שקט על פאבים



זה לא סוד שבגלל הזמן המבוזבז בדרכים, הרבה אנשים מעדיפים לגור קרוב למקום העבודה. חברת NDS נאלצה לעבור לפני שנה וחצי מיוקנעם לקדימה ורובו של כוח האדם הצפוני החליט שלא לעבור עם החברה, אבל ישנם כאלה שעושים דווקא את המהלך ההפוך, ואפילו בצורה קיצונית.



ב' עובד בענף התקשורת, והמשרד שבו הוא מועסק נמצא במגדלי עזריאלי. אחרי חמש שנים בגן יבנה הוא ואשתו החליטו לעבור לצפון, ליישוב קהילתי סמוך למשגב. עד שביתם יהיה מוכן הם גרים באופן זמני בעכו.



"הנסיעות לתל אביב זו הקרבה מבחינתי אבל חיפשנו את השקט ולא את הפאבים" מספר ב', שמבלה שעה וחצי בדרכים עד שהוא מגיע למגדלי עזריאלי. "אני משתמש ברכבת ולא ברכב פרטי, ובזמן הזה אני יכול לעבוד. זה הרבה זמן לבלות בדרכים, אבל כשאני חוזר הביתה יש לי אווירה של צימר וזה שינוי מהעבודה היומיומית, שהיא מאוד אינטנסיווית".



עד כמה צריך להצפין כדי להשיג "אווירה של צימר"? "בביתי במרכז הייתי צריך להתפשר על המרחב. כשגרנו ביבנה שמענו את השכנים מעבר לקיר, וזה מקלקל. כשגרים בבית צמוד קרקע, רוצים להרגיש את השקט".



ב' מספר שלמרות הריחוק הוא לא אוהב לעבוד מהבית וגם אינו מעוניין להחליף מקום עבודה. "מעולם לא חשבתי לעזוב, כי רמות השכר בצפון בתחום העיסוק שלי אינן משתוות לאלו במרכז, וגם אין שם הרבה אופציות".



המדינה מעודדת



ביציאה לפריפריה יש הטבה נוספת. המדינה מעודדת חברות לצאת לאזורים מסוימים כמו יוקנעם, קרית גת או הר חוצבים בירושלים. אלעד פוקס, מנכ"ל משותף בחברת התיווך אינדקסלד, מרבה לפעול בהר חוצבים. לדבריו, חברות רבות הגיעו למקום בגלל הטבות המס שנותנת המדינה, בדומה לאלה שקיבלה אינטל כשבחרה להקים את מרכז הפיתוח שלה בקרית גת.



לדבריו, רוב החברות הגיעו להר חוצבים מירושלים בגלל ההטבה הזו, וגם כמה חברות מהמרכז העבירו חלק מפעילותן. הר חוצבים נמצא קרוב ליציאה מירושלים לכיוון גוש דן. "העובד מוכן להתפשר על המיקום אם מדובר בחברה טובה. כמו כן, מי שנוסע להר החוצבים בבוקר נוסע בכיוון הפוך לפקקים".



"לחברות קל לגייס עובדי ייצור ודרגים זוטרים בין היתר בגלל האוכלוסייה החרדית, אבל ברמות הניהול הגבוהות, לחברות ההיי-טק אין הרבה עובדים".



בנוסף להטבת המס, מיקום החברה באזורי הפריפריה מאפשרת לשכור כוח אדם מהסביבה עבור פעילויות הייצור בעלויות נמוכות יחסית לעלויות באזור המרכז.



"השותפה שלנו, קם אלקטרוניקה, בחרה להעביר את פעילות הייצור שלה מראשון לציון ליוקנעם", אומרת שרון בן צבי, מנהלת השיווק של קבוצת לוינשטיין, שבונה את פארק ההיי-טק ביוקנעם בשטח של 26 אלף מ"ר. "הם שכרו 4,000 מ"ר במחירים נמוכים יחסית לאזור המרכז, עם הטבת מס ועובדי ייצור זולים. המפעל שהם מקבלים כאן חדש ומודרני. מפעל כזה במרכז הרבה יותר יקר".