>> כשדן החליט להיפרד מאשתו הוא לא תיאר לעצמו עד כמה מכוער יהיה הליך הגירושים. לאחר שניהלו מאבק משפטי קשה במשך כשנה וחצי, ציפתה לו הפתעה: הורי גרושתו תבעו ממנו את כל המתנות שהעניקו לבני הזוג לכבוד החתונה, כולל זכויות בקרקע.
"מדובר בקנונייה", טענה בבית המשפט עו"ד מגי הלפרין שייצגה את דן. "האישה מנהלת את התביעה באמצעות הוריה - על אף שבהליכים ביניהם הצהירה כי היא הבעלים במשותף עם בעלה בדירה".
מתנה או הלוואה
מדובר במגרש שנתנו הורי הכלה לכל ילדיהם, כולל לבתם. על המגרש הוקם בניין וחלקם של דן ואשתו בהקמת הדירה הסתכם ב-580 אלף שקל. שווי הדירה נאמד כיום ב-1.8 מיליון שקל. המגרש והדירה אמנם רשומים עדיין בטאבו על שם האב, אבל נרשמה הערת אזהרה לטובת הילדים, והאב נתן ייפוי כוח בלתי חוזר לעורך דין כדי שיבצע את העברת הבעלות - הליך שנעצר בשל הגירושים.
"המתנה לא הותנתה בתנאי כלשהו ולא נמסר כי מדובר בהלוואה שיש צורך להחזירה", מסבירה עו"ד הלפרין. "זוגות רבים מקבלים כספים ומתנות כעזרה מההורים. אם המתנה לא הותנתה בתנאי מסוים, אין להתייחס אליה בהמשך כאל הלוואה. להפך, אפילו היו בני הזוג חותמים על מסמך בדבר קבלת הלוואה, הרי שהזמן שחלף בלא שניתנה הודעה על כך מלמד כי ההורים ויתרו על זכותם ברכוש".
בפסק דין שהתקבל באחרונה דחה בית המשפט לענייני משפחה את תביעת ההורים להכריז כי הדירה שנתנו לבתם ולחתנם הוענקה במתנה, וכי הם רשאים לחזור בהם מהענקת המתנה. השופטת חני שירה קיבלה את טענת הבעל כי הוא זכאי למחצית הדירה, ואף חייבה את הורי האישה בהוצאות משפט בסך 30 אלף שקל.
"התובע (האבא) לא היה רשאי להסתמך על אי רישום הנכס.. בעצם העסקה הושלמה ואין הוא ראוי לחזור ממנה", קבעה השופטת שירה בפסק הדין. "זכויות הנתבע (הבעל) בנכס נגזרות לא רק מכוח הענקת הקרקע כמתנה על ידי התובע, אלא גם בגין השקעתו הכספית במימון הבנייה. גם בהנחה שהמדובר בהתחייבות לתת מתנה לא הוכיח התובע כי התקיימו תנאי הסעיף המאפשרים לו לחזור בו מהתחייבותו. מכל האמור לעיל, התביעה נדחית".
עו"ד הלפרין מנהלת תיק נוסף שבו העניקו הורי כלה לזוג צעיר 600 אלף שקל לרכישת דירה באזור יוקרתי. שנתיים לאחר מכן, כשבני הזוג התגרשו, ההורים זעקו: "זו היתה הלוואה". "ברור מאליו כי טענות אלו לא היו עולות אלמלא היו בני הזוג התגרשו. הורים רבים עושים באחרונה ניסיונות להתערב בהליך הגירושים, תוך שהם מעלים טענות בדבר זכותם לקחת חזרה מתנות וכספים שהעניקו לבני הזוג.
"מדובר בטענות סרק ובנוהג פסול. לאור זאת, בית המשפט בוחן בדקדקנות העברת כספים בין בני משפחה, כדי להוכיח שמדובר בהלוואה - ולא במתנה", מדגישה עו"ד הלפרין.
ביה"ד הרבני: בגדת, הפסדת
במקרה אחר דן בית המשפט בחלוקת רכוש בהליך גירושים, כשהעילה לגירושים היתה בגידת האישה. לאחר 20 שנות נישואים החליט הבעל להתגרש מאישתו ולנשלה מכל רכושו. בספטמבר 2003 הגיש לבית הדין הרבני בבאר שבע תביעת גירושים.
הבעל טען כי אין לגרושתו חלק ברכוש ובנכסים שצבר, ולכן על בית הדין להפעיל את סמכותו לפי סעיף מיוחד בחוק יחסי ממון, הקובע כי גרושתו אינה זכאית לדבר. בפברואר 2004 הגיעו הצדדים להסכם גירושים - אבל ביה"ד הרבני בבאר שבע דחה את בקשת הבעל וקבע כי הזכויות ברכוש יחולקו באופן שווה.
הבעל לא ויתר. בערעור שהגיש לבית הדין הרבני הגדול בירושלים התקבלה בקשתו. בפסק דין שניתן בספטמבר 2006 קבע ביה"ד הרבני הגדול כי אין לאישה זכות קניין בנכסים שצבר הבעל. בגידה, לפי ביה"ד הרבני הגדול, היא מקרה מיוחד - ולכן כל אחד מהצדדים יחזיק בזכויות שצבר בעצמו.
"למעשה, הבעל ביקש לפצל את ההון הפרטי שלו (קופת גמל, פנסיה) מהרכוש המשותף של שניהם, וביה"ד הגדול פסק לטובתו", מסביר עו"ד שלומי סבן. "במקרה זה התייחס פסק הדין לזכויות סוציאליות, אבל אין הדבר שונה מנכס או רכוש אחר שהיו רשומים על שם הבעל. פסיקת ביה"ד הרבני עמדה בניגוד לחוק יחסי ממון ואין לה אופי כלכלי - מה שגרם לפגיעה כלכלית ונפשית במרשתי".
עו"ד סבן עירער בשם מרשתו לבג"ץ. בעתירה שהגיש טען כי ביה"ד הרבני הגדול סטה מהלכותיו של בית המשפט לעניין חוק יחסי ממון. לטענתו, לא ניתן להעניש את האישה על בגידה באמצעות נטילת זכויותיה ברכוש המשותף. בפסק הדין שנתן בג"ץ לפני כשלושה שבועות נדחתה החלטת ביה"ד הרבני ונקבע שלא ניתן להטיל עונש כלכלי על בן זוג שבגד.
"פסק הדין הזה התקבל אחרי חמש שנות דיונים בערכאות השונות, וגרם לרעש גדול", אומר עו"ד סבן. "עורכי דין המתמחים בדיני משפחה חיכו לו בשקיקה, כאשר על שולחנותיהם תלויים ועומדים תיקים שלא נסגרו בענייני בגידה של אחד מבני הזוג, ובעקבות זאת שלילת הרכוש והנכסים מהבוגד, בהסתמך על פסיקת ביה"ד הרבני הגדול.
"המשך יישומו של פסק הדין שקבע ביה"ד הרבני הגדול היה ממשיך לפגוע באופן גורף בכל בן זוג שבגד ושולל את זכויותיו הכלכליות. כל אחד היה יכול לומר: 'אישתי בגדה ולכן אינה זכאית לחלק בדירה ובהון שנצבר'", מדגיש עו"ד סבן.
עם זאת, פסיקה זו אינה תקפה במקרה שהרכוש המשותף, כמו הרכב והדירה, היה בבעלות אחד מבני הזוג קודם לנישואיהם. בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קיבל לפני כשנתיים את עמדת ביה"ד הרבני בעניין הלכת שיתוף וחלוקה בנכסי בני זוג שהתגרשו.
בית המשפט העליון קבע אז כי בכל הקשור לדירת מגורים וליחידת הנופש של שני בני הזוג, הרכוש יחולק בין הצדדים באופן שווה, בתנאי שהאישה תחזיר לבעלה את מחצית הכספים ששילם על המשכנתא. כמו כן, חייב בית המשפט את האישה בתשלום חלקה בדמי האחזקה בעבור יחידת הנופש, ששילם הבעל.
הבדלי גישות
הבדלי הגישות בין בתי המשפט האזרחיים לבתי הדין הרבניים מעוררים מרוץ בין בני הזוג המסוכסכים. במקרים רבים הם ממהרים להגיש את תביעתם מכיוון שהתביעה תידון במוסד שאליו הוגשה התביעה מוקדם יותר.
"גברים מעדיפים להגיש תביעת גירושים לבתי הדין הרבניים ולכרוך בה גם את דיני המזונות והרכוש", מסביר עו"ד אייל בר-לב. "נשים, לעומתם, מבקשות להקדים ולהגיש תביעה בבית המשפט לענייני משפחה.
"בתי הדין הרבניים נחשבים מחמירים בענייני חלוקת רכוש. בהקשר של דירה, הדבר בא לידי ביטוי בכך שאם הדירה רשומה בטאבו רק על שם אחד מבני הזוג - הרי שבדרך כלל יראו בה רכושו (או רכושה). לעומתם, בתי המשפט האזרחיים יראו בדירה לרוב רכוש משותף - הם מגלים יותר גמישות", מוסיף עו"ד הר-לב.
קושי נוסף מתעורר בבית הדין הרבני בכל הקשור לחלוקת רכוש בין בני זוג המוגדרים "ידועים לציבור". כך, במקרה של בני זוג שחיו במשותף קודם לנישואיהם פסק ביה"ד הרבני כי האישה אינה זכאית לחלק בזכויות הפנסיה והפרישה שצבר בן זוגה במשך כל חייהם המשותפים; ביה"ד קבע כי העותרת זכאית לחלקה בפנסיה ובזכויות למשך 5 שנים בלבד מתוך 14 שנות זוגיות. בערעור שהגישה לביהמ"ש העליון זכתה האישה בחלקה בזכויות הפנסיה והפרישה שצבר בן זוגה בכל חייהם המשותפים.
"מהעובדה שגבר ואישה חיים יחד כידועים לציבור אין להסיק כי הרכוש שנרכש על-ידי אחד מהם הוא רכוש משותף", מסביר עו"ד בר-לב. "המונח 'חיי משפחה' מקבל פרשנות מוגבלת וצרה יותר על ידי בתי הדין הרבניים - ולכן יהיה קשה יותר להחיל הלכת שיתוף נכסים עליהם. בתי המשפט האזרחיים, לעומתם, יגלו בעניין זה יותר פתיחות וליברליות".
***
חוסכים במס רכישה - אבל מסתבכים בגדול
>> שיקולי מס גורמים לעתים לרוכש דירה ליטול סיכונים ולרשום את הנכס על שם מישהו אחר - מה שעלול לעורר בעיות קשות במקרה של גירושים. "צעד כזה אולי חוסך את תשלום המס, אבל מתברר לא פעם כטעות שעלותה גבוהה מאוד, במיוחד אם בני הזוג מתגרשים", מתריעה עו"ד נורית פיש.
עו"ד פיש מייצגת כיום אישה שהתגרשה מבעלה ונושלה מזכויותיה בדירה. מדובר במקרה שבו רכשו בני הזוג בתקופת נישואיהם דירה נוספת, ורשמו אותה על שם בנם כדי לחסוך בתשלום מס רכישה. בעוד שרוכש דירה יחידה זכאי לפטור ממס רכישה (עד לסכום של 907 אלף שקל), ברכישת דירה נוספת מס הרכישה חל מהאגורה הראשונה; כך, בדירה יחידה בשווי 1.2 מיליון שקל ישולם מס רכישה בסך כעשרת אלפים שקל, לעומת כ-48 אלף שקל במקרה של דירה נוספת.
כאשר יחסי בני הזוג נקלעו למשבר והאישה ביקשה לחלק את הרכוש שצברו, טען הבן, בעידודו של אביו, כי הדירה שייכת לו - ולכן אין באפשרות האם לקבל את מחצית הדירה.
במקרה אחר, זוג רכש דירה נוספת ורשם את הזכויות בדירה על שם אבי האישה. הזוג נקלע למשבר משפחתי שהוחמר בעקבות סירובו של אבי האישה להעביר את הזכויות בדירה לבעליה. "בשני המקרים עלול אחד מבעלי הדירה המקורי לאבד את הזכויות בדירה. הרישום הושלם ואין לו כלים לסתור את הרישום, שנעשה כדין בפנקסי מקרקעין באמצעות טענות שבעל-פה.
"סיבוכים אחרים עלולים להתעורר במקרה שבו האדם שעל שמו נרשמה הדירה הסתבך כלכלית - בעליה האמיתי של הדירה עלול למצוא עצמו מול נושי אותו אדם, כשאין לו כל אסמכתא לכך שהוא אכן הבעלים האמיתי", מדגישה עו"ד פיש.
פתרון אפשרי - הסכם ממון
>> סעיף 5א'1 לחוק יחסי ממון מוציא מרשימת הנכסים בני השיתוף את הנכסים בהם החזיקו בני הזוג עד לנישואיהם. עם זאת, חרף סעיף זה פסקי דין רבים, בעיקר של בתי משפט אזרחיים, ניתנים תוך סתירת החוק, באמצעות הוכחה על כוונה של שיתוף בנכס. פתרון אפשרי למצב כזה עשוי להיות חתימה על הסכם ממון בין בני הזוג לפני נישואיהם.
מטרתו של הסכם זה היא להסדיר את יחסי הממון בין בני זוג, כולל במקרים שונים שעשויים לצוץ בעתיד - כולל גירושים. כמו בכל הסכם ניתן לקבוע הנחיות לגבי חלוקת הנכסים במקרה של פרידה, כגון הפרדת נכסים מוחלטת או הפרדה כללית תוך שיתוף לגבי חלק מהנכסים.
חרף הבעייתיות הכרוכה בחתימה על הסכם כזה - הצדדים למעשה נערכים לאפשרות שייפרדו בעתיד - יותר ויותר זוגות עורכים באחרונה הסכם כזה לפני נישואיהם, כדי למנוע מצב שבו אחד הצדדים ינסה לסחוט תנאים טובים יותר במסגרת הליכי גירושים.
נהוג לחשוב כי דווקא לבן הזוג האמיד יותר מבין השניים יש אינטרס לחתום על הסכם ממון, אבל הדבר אינו נכון בהכרח. דוגמה: קיבוצניקית חסרת כל הנישאת לבעל נכסים רבים, תבקש להבטיח - במקרה של גירושים - את עתידה הכלכלי.
ומה עם המשכנתא?
>> במקרה שדירת המגורים רשומה על שמם של שני בני הזוג בלשכת רישום המקרקעין (טאבו), כל צד רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לפירוק השיתוף בדירה. אפשרות אחת לפירוק השיתוף היא מכירת הדירה תוך מתן זכות קדימה לאחד הצדדים. אפשרות נוספת היא מכירת הדירה לצד שלישי, כשהתמורה מחולקת בין שני הצדדים.
מתן לוינגר, מנהל סניף בנק אדנים בתל אביב, אומר כי בדרך כלל בני הזוג הנמצאים בהליך גירושים מגיעים להסדר שלפיו אחד הצדדים (לרוב האישה) תיקח על עצמה את הדירה - וגם את עול המשכנתא. המצב פשוט למדי אם ללוקח המשכנתא יש יכולת החזר. במידה שאין לו יכולת החזר, מצרף הבנק את אחד מבני המשפחה כלווה נוסף שיסייע בפריעת חוב המשכנתא.
אפשרות נוספת במקרה שאין לבעל המשכנתא אפשרות לשלם את ההחזרים היא יישום הליך שנקרא "החלפת בני הזוג". במקרה כזה ניתנת אופציה לבן הזוג, שוויתר על חלקו בדירה, לרכוש זכויות בדירה ולפרוע את יתרת המשכנתא.
במקרה של "גירושי כסאח", כאשר הרוחות לוהטות, עלול להתעורר מצב שבו בני הזוג מפסיקים את התשלומים השוטפים, לרבות תשלומי המשכנתא. אם בני הזוג אינם משתפים פעולה, לא ניתן לעשות העברה של הדירה. מצב כזה מביא לא פעם למינוי כונס נכסים מטעם הבנק ולמכירת הנכס המשפחתי.
מתגרשים - מי הבעלים של הדירה?
מאת רנית נחום-הלוי
14.11.2008 / 7:49