הערכות: האוצר לא צפוי להתערב באופן ישיר בשוק אגרות החוב הקונצרניות ולא צפוי לרכוש אג"ח בעצמו

משרד האוצר לא צפוי להתערב באופן ישיר בשוק אגרות החוב הקונצרניות ולא צפוי לרכוש אגרות חוב בעצמו. כך מעריכים בשוק ההון.



עמדה זו של האוצר עולה בקנה אחד עם דבריו של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר (שאחד מכובעיו הוא היועץ הכלכלי לממשלה) שאמר רק לפני יומיים כי "העובדה שחברה שקיבלה אשראי בעבר ובזמנים
טובים, לא מצדיקה התערבות מצד הרשויות כדי לסייע לה היום, בזמנים פחות טובים. כל עוד השוק מתפקד בצורה תקינה, כפי שזה היום, ההתערבות לא רצויה".



אמנם, רק לפני יומיים הכריז רוני בר-און כי חבילת סיוע למשק נמצאת בשלבי גיבוש, אולם ההערכות הן כי מדובר בחבילה המיועדת לתמוך בכלכלה הריאלית – כלומר בעיקר בתחום התשתיות ועידוד התעסוקה – ולא בשוק ההון.



לחוסר הרצון של האוצר להתערב בשוק אגרות החוב יש כמה סיבות: ראשית, המדינה אינה מעוניינת להזרים כסף שישמש לחילוץ הטייקונים מחובותיהם. שנית, מהלך דומה שהובילה ממשלת ארה"ב לא
נחל הצלחה ושוקי ההון האמריקאים ממשיכים להדרדר למרות שהממשל הזרים עשרות מיליארדי דולרים לשווקים הפיננסיים.



לפני כמה ימים הכריז הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, ידין ענתבי, על התערבות ראשונה בשוק ההון, גם אם עקיפה: ענתבי אישר למנהלי אפיקי ההשקעה לטווח ארוך (קרן פנסיה, קופות גמל) שלא
לרשום את הירידות בשוק ההון עבור 3% מהנכסים – כלומר כ-15 מיליארד שקלים.



פירוש הדבר כי מנהל הקרן יכריז כי הוא מחזיק ב-3% מאגרות החוב שברשותו עד ליום הפדיון וכך לא יצטרך לעדכן את שווי תיק החיסכון בהתאם למחירי השוק. התשואה לחוסכים תגיע מתשלומי הריבית שמשלמות האגרות (קופונים) ומהרווח שבהחזקת האגרת עצמה.

בחודשים האחרונים יורדים מחירי אגרות החוב בקצב מהיר ויוצרים הפסדים באפיקי החיסכון ארוכי הטווח ובאוצר מנסים למנוע בריחה של הכסף לטווח ארוך.