עו"ד אהוד גינדס: "אין חברה חסינה בתקופה הנוכחית"

לאהוד גינדס יש טמפרמנט של כירורג העומד לבצע ניתוח מוח מסובך. לשותפו שלום גולדבלט אופי ג'ינג'י ומזג פעלתני. הם קוראים זה לזה אודי ושולי ויחד עם שותפם, הראל יריב, הם עומדים בראש משרד עורכי דין שצובר מוניטין בולט בתחום שיקום החברות.



הקפאת ההליכים הראשונה של המיתון הנוכחי, זו של קבוצת מילומור בראשות פרדי רובינסון, רשומה על שמם. ידיהם מלאות עבודה. גולדבלט, גינדס ויריב חברים מגיל צעיר ועבודת המשרד מתנהלת, לדבריהם, בשיתוף פעולה הדוק. הם עוסקים בכל תחומי החברות, בדגש על חברות הקשורות לתחום הנדל"ן. בשנתיים האחרונות גם נכנס המשרד לתחום הנדל"ן, בפרויקטים של בנייני מגורים ביפו ובמרכז תל אביב. הם נמנעים מגלישה לתחומים נוספים, לא מאמינים ב-one stop shop. "בפועל זה נותן שירות בינוני לרוחב התחומים", הם אומרים.



מתי החלטתם להקים משרד פרטי?



יריב: "שולי ואני חברי ילדות. אהוד ואני שירתנו יחד בצבא. שלושתנו למדנו יחד בתל אביב, וכך התגבשה החברות, שהיא עד היום הבסיס להקמת המשרד והצלחתו. תחומי הפעילות של המשרד הם המשך ישיר לתחומים שבהם עסקנו בהתמחות".



שיקום חברות הוא לב העיסוק של המשרד. מה משך אתכם אליו?



גינדס: "יש לנו מומחיות מיוחדת בשיקום חברות, הקפאות הליכים והסדרי נושים. שולי ואני מטפלים בתיקים כאלה מאז שהתחום היה בחיתוליו. זהו תחום מרתק, כי הוא משלב מורכבויות משפטיות וכלכליות וכדי להצליח בו חייבים לשלב הבנה עסקית ומשפטית בלחץ זמנים ואדרנלין גבוה הנובעים מהמצוקה והלחץ של חברה שנקלעת לקשיים וחייבת 'רופא טוב' וסוג של 'טיפול נמרץ'".



"כמו רופא שמציל חיים"



המונחים הרפואיים ממשיכים ללוות את גינדס כשהוא מדבר על הסיפוק שבהבראת חברה. "התחושה היא כמו של רופא שהציל חיים, והליך מוצלח כזה יוצר קשר אישי ומחויבות מאוד עמוקה עם החברות ששוקמו. חברה שהצלת אותה ועברה שיקום תישאר לקוחה של המשרד בכל תחומי פעילותה, כך שחברה ששוקמה מזינה לאחר מכן את הפעילות גם בתחומים אחרים של המשרד כמו ליטיגציה, נדל"ן ועסקות".



גולדבלט: "זה גם תחום שיוצר המון הזדמנויות. לחץ תזרימי של חברה אחת יכול להיות הזדמנות עסקית מצוינת לחברה אחרת כדי להשתלט על החברה ולהיכנס לתחום חדש, להגדיל נתח שוק ולממש הזדמנות עסקית. בדרך הזאת, שופרסל רכשה את קלאבמרקט והגדילה את נתח השוק שלה. כך באג רכשה את עתיד מחשבים; חברות שמירה רכשו את החברות מגמה, מיקוד אנוש וקירט". כמה מהתיקים האלה טופלו על ידי המשרד.



המשרד מטפל בכ-20 תיקי חדלות פירעון בשנה. לדברי גולדבלט, מדובר בתיקים תובעניים שמחייבים עבודה אינטנסיווית במשך תקופה ארוכה. "אנחנו מרגישים עלייה דרמטית בכמות הפניות", אומר גולדבלט.



לדברי גינדס, בתקופה הנוכחית, הדו"ח החשוב ביותר שהנהלת חברה צריכה לשים לנגד עיניה הוא תזרים המזומנים. לדעתו, אין מגזר עסקי שאינו נתון כיום בסיכון. "חברות בכל התחומים אינן חסינות. ככל שההון העצמי קטן יותר והחברה ממונפת יותר, כך הסיכון שלהן גדל. הרבה חברות ציבוריות גייסו אג"חים ויתקשו לפרוע אותן במועדן, יצואנים חשופים לירידה בביקושים בארצות היעד, יבואנים חשופים להרעה במחירים ובתנאי התשלום מצד ספקי חומרי הגלם, חברות היי-טק יתקשו לגייס משקיעים, תעשיינים יתקשו לקבל אשראי בנקאי, קבלנים יתקשו למכור דירות ולכן המלאי והריבית יכבידו עליהם, ובמקביל הם יתקשו ליזום ולממן פרויקטים חדשים - דבר שיכול לעצור את ההתגלגלות השוטפת".



מה קצב הגידול של המשרד?



גולדבלט: "אין לנו יעד להפוך למשרד גדול, שהוא מכונה אנושית שצריך כל הזמן לדאוג להאכיל אותה בשעות עבודה. אנחנו מעדיפים לעבוד עם מעט לקוחות ועל מספר קטן יותר של תיקים, שבהם אפשר לתת ערך מוסף מקצועי ושירות אישי. בתחום של שיקום חברות והקפאת הליכים, המילייה המשפטי מאוד מצומצם, דבר שנותן למשרד יתרון יחסי".



יש תוכניות התרחבות כעת, לנוכח המצב הכלכלי המחריף והביקוש הצפוי לעוסקים בחדלות פרעון של חברות?



גולדבלט: "המשרד צומח עקבית מאז שהוקם וגם השנה נמשיך לגדול ואנחנו קולטים שלושה עורכי דין חדשים. מבחינתנו המצב הכלכלי הנוכחי הוא הזדמנות. יהיו יותר חברות משמעותיות וטובות, שייתקלו בבעיות תזרימיות ויהיו זקוקות לסיוע ושיקום. אנחנו מרגישים היטב את הגידול במספר הפניות אלינו. בנוסף, אנחנו מייעצים לחברות ציבוריות שונות בנוגע להסדרים עם בעלי אג"ח".



מה נוסחת הטיפול שלכם כאשר מגיעה אליכם חברה בקשיים?



גינדס: "המטרה הראשונה היא לזהות את הבעיה הכלכלית של החברה, שגרמה לבעיה בתזרים המזומנים, לגירעון בהון ולחדלות הפירעון. אחרי שמזהים את הבעיה, צריך לערוך תוכנית הבראה, שעוצרת את הדימום התזרימי ומאפשרת לחברה לקיים תזרים חיובי ולשלם את חובותיה בהדרגה, בהתאם ליכולותיה, או מאפשרת לתקן את מבנה ההון כך שהחברה תוכל להמשיך את פעילותה. ברור שהסדר עשוי לפגוע בנושים ומחייב שיתוף פעולה שלהם. המפתח הוא להיות גלויים עם הנושים, להציג בפניהם את הבעיה, ולהסביר בגלוי את החסרונות והיתרונות של תוכנית ההבראה וההסדר".



להימנע מהחלטות לא רציונליות



לדברי גינדס, נושים נוטים לגלות הבנה ונכונות לוויתורים כשבעלי שליטה נוהגים בהם כראוי. "הנושים עצמם הם אנשי עסקים, ומבינים שבעיה תזרימית היא חלק מחיי המסחר ומשהו שעשוי לקרות לכל אחד מהם. מנגד, בעל שליטה שנכנס לפאניקה, מבריח נכסים, מעדיף נושים או בורח מהארץ - מקטין דרמטית את הסיכוי שיצליח לקבל את תמיכת הנושים. הוא מאבד את האמון של המערכת הבנקאית, של הספקים והנושים וסיכוייו להבריא את החברה קטנים מאוד".



אתם מטפלים בפרדי רובינסון וקבוצת מילומור. כיצד הוא הגיע אליכם?



גולדבלט: "פרדי פנה אלינו בעקבות המלצה שקיבל".



איך גיבשתם את ההחלטה להגיש ביוזמתכם בקשה להקפאת הליכים? הרי לטענתכם החברה לא עמדה על סף חדלות פירעון.



גינדס: "בלי להתייחס למקרה של מילומור, אפשר לומר שאחד המאפיינים של התנהלות חברה שמתחילה להיות מאוימת מתזרים המזומנים, הוא שהחברה מתחילה לקבל החלטות לא רציונליות מבחינה כלכלית - בדרך כלל החלטות עתירות סיכון. החברה תנסה לממש נכסים בזול כדי לפתור את הבעיה בתזרים המזומנים ולהכניס כסף לקופה מהר. היא תבצע עסקות עם תשואה אפשרית גדולה אך עתירת סיכון, מתוך תקווה שהעסקה תצליח ותחלץ את החברה, לפעמים חברה אפילו תיקח אשראי חוץ-בנקאי נוסף במחיר יקר.



"ברור שבדרך כלל מדובר במקסמי שווא, ומצב העסק רק יחריף. כשההתנהלות מתחילה להיות כזאת, מוטב לעצור ולבקש הגנה מבית המשפט, או במקרים מתאימים לערוך הסדר מחוץ לבית המשפט. הקושי הוא שלא תמיד בשלב הזה הנהלת החברה בשלה ובוגרת מספיק כדי להודות שיש בעיה ושהיא זקוקה לסיוע". גולדבלט: "גם בית המשפט וגם הנושים העריכו את העובדה שמילומור פנתה לבית המשפט לפני חדלות פירעון, מה שעשוי לאפשר הבראה אמיתית והסדר מצוין לנושים. כאשר החברה פונה לבית המשפט לפני שהיא נכנסת למצב חירום, מרחב התמרון שלה לגיבוש הסדר הוא הרבה יותר רחב. זה צ'פטר 11 אמיתי".



גולדבלט משדר מסר לתת ההכרה של מנהלים בעלי גאווה פגועה: "פנייה לבית משפט בנסיבות כאלה היא לאו דווקא כישלון ניהולי. זה לא כמו המקרה של קלאבמרקט, שבו למעשה בעלי החברה שמו את המפתחות של העסק, כשהוא במצב של פגר, בידי השופטת ורדה אלשייך, ואמרו לה 'תסתדרי'. זו עשויה להיות החלטה ניהולית לגיטימית של חברה בבעיה תזרימית. הרבה פעמים הבעיה היא ממצב ענפי ולאו דווקא באשמת החברה. החברה נאלצת להסתייע בבית משפט כדי לקבל הגנה ולפתור את הבעיה התזרימית המקומית. בארה"ב אגב, במקרים כאלה בתי המשפט גם משאירים את ההנהלה הקיימת כדי לממש את תוכנית ההבראה".



בנק הפועלים ספג ביקורת קשה מצד השופטת ורדה אלשייך, כאשר התנגד לבקשה להקפאת הליכים של מילומור. האם היה ניסיון להגיע להסדר עם הבנק כנושה עיקרי עוד לפני המהלך המשפטי?



גולדבלט: "לפני הגשת הבקשה להקפאת הליכים מילומור ובנק הפועלים היו על סף חתימת הסדר לפריסת חוב. מפני שהתברר למילומור שהסדר עם בנק הפועלים לבדו לא היה פותר את הבעיה, לא היה מנוס מלפנות לבית המשפט ולבקש הגנה. לא הבנו את ההתעקשות של בנק הפועלים על כינוס נכסים. בשעה שניתן להבריא את החברה ולעשות הסדר נושים כללי, במיוחד כשמדובר בבנק מקצועי שיש לנו ניסיון טוב עמו".



מה להערכתכם צפוי לקבוצת מילומור, האם היא תתייצב?



גולדבלט: "רו"ח חן ברדיצ'ב, הנאמן שמינה בית המשפט, מוביל את הטיפול וגיבוש הסדר הנושים של מילומור. אנחנו עובדים לצדו בעניין הזה. כרגע מילומור חיה ועובדת כעסק חי לכל דבר ועניין. יש כבר הסדר שמתגבש עם הבנק הבינלאומי. במקביל, התחלנו לעבוד על קידום הסדר עם בנק הפועלים. לאחר מכן ניתן יהיה להציג הסדר ראוי לכל הנושים, ואנחנו מקווים שזה יהיה הסדר שיאפשר את פירעון כל החובות לנושים".



אנשי עסקים נרתעים מעסקות



גינדס: "בתנאי שוק רגילים לא היה קושי למצוא משקיע אסטרטגי למילומור. מדובר בקבוצה עתירה בפעילות נדל"ן מעניינת, קניון מוצלח באשדוד, מקבצי דיור, מלאי קרקעות, פעילות עסקית ברומניה. ערך נכסי החברה הוא יותר ממיליארד שקל וההון העצמי שלה מגיע למאות מיליוני שקלים. במצב השוק כיום אנשי עסקים נרתעים מעסקות, הם חוששים לנזילות של עצמם ויש קושי לגייס אשראי בנקאי לביצוע עסקה גדולה. אנחנו מקווים שנמצא משקיע שירצה להיכנס למילומור ולממש את הפוטנציאל שלה. אבל מילומור ורובינסון יוכלו לערוך הסדר נושים גם בכוחות עצמם".



הקפאת ההליכים של מילומור נוהלה על ידי השופטת אלשייך. גינדס וגולדבלט מדברים עליה בהערכה. "יש לה ניסיון, הבנה משפטית ואינסטינקטים עסקיים", אומר גינדס. גולדבלט מוסיף: "בתחום של הקפאת הליכים ושיקום חברות מוטב להתנהל מול שופטת שיש לה הבנה מקצועית וביטחון עצמי שמאפשרים לה לקבל החלטות אמיצות, במקרים רבים מבלי שיש בעניין הוראת חוק רלוונטית. מדובר באירועים עסקיים דינמיים ועדיף לקבל החלטה ברורה וחד-משמעית, גם היא מנוגדת לעמדתך. גמגום והשתהות של שופט יכול בעצמו לגרום לחברה לשבוק חיים".



דווקא בגלל קצב החיים המהיר בעולם העסקי, נדיר שהקפאות הליכים מגיעות עד בית המשפט העליון. גולדבלט וגינדס, באופן נדיר, עירערו כבר פעמיים על החלטות בית המשפט המחוזי בתיקים כאלה. "בשני התיקים קיבלנו הקפאות הליכים בבית המשפט העליון. בתיק של ת.ג.י שהיא חברת בנייה, ובתיק של ישיבת נחלים".



לדברי גינדס, "העליון הדגיש במקרים האלה את החשיבות של שיקום החברה ואת המאמץ שיש לעשות כדי לשקם חברה ולמנוע את פירוקה, כי זה תמיד מצב עדיף מבחינת החברה, הנושים והעובדים".