"בנק ישראל ימשיך במדיניות הורדות הריבית, כל עוד לא יחול שינוי בתחזיות האינפלציה". כך אמר היום נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, באוניברסיטת אוקספורד בבריטניה. "הורדנו את הריבית באותו שיעור כמו הבנק המרכזי של אנגליה, אם כי בצורה פחות דרמטית. אם האינפלציה הנמוכה תימשך, נוכל להוריד את הריבית יותר", אמר הנגיד.
בקשר לגירעון התקציבי אמר פישר כי "אנחנו חייבים לתת למייצבים האוטומטיים לעבוד ולקבל את זה שהגירעון בשנה הבאה יהיה גדול בהרבה - בגלל הגידול בהוצאות הממשלה לצורך סיוע כמו תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים והירידה בהיקף גביית המיסים". הוא הוסיף כי המיתון העולמי יפגע במשק הישראלי בגלל תלותו הרבה ביצוא - המהווה 45% אחוז מהתל"ג; ובגלל פתיחותו הרבה של שוק ההון הישראלי לשוקי ההון הבין-לאומיים. עם זאת, פישר העריך כי "קרוב לוודאי שנתמודד בצורה מניחה את הדעת עם המשבר ושישראל תצליח בכך יותר מרוב המדינות בעולם".
פישר דיבר בכינוס בנושא ישראל שנערך בבית הספר למינהל עסקים באוקספורד. הוא אמר כי ישראל נמצאה בתחילת המשבר "בנקודת התחלה טובה בהרבה מזו של ארה"ב ואירופה", בין היתר כתוצאה מחוסנה היחסי של מערכת הבנקאות שלה. "למערכת הבנקאות בישראל יש תכונה שישראלים רבים אינם מעריכים, והיא שהמשכנתאות שהיא מציעה אינן הרפתקניות ומגיעות לכל היותר ל-65% עד 70% מערך הנכס".
פישר ציין כי רק בנק גדול אחד בישראל היה חשוף למוצרים פיננסיים בעייתיים, והחמיא למנכ"לית בנק לאומי גליה מאור על-כך שנמנעה מלרכוש את אותם מוצרים. פישר סיפר בהקשר זה כי שאל את מאור כיצד החליטה על-כך. "היא אמרה לי: 'אחרי שדיברתי עם האנשים שהציעו לי את המוצרים האלה, הגעתי למסקנה שהם לא מבינים מה הם מוכרים' - זה לא דבר פשוט לומר, כי האנשים שמכרו את המוצרים האלה היו מאוד מתוחכמים ובעלי תארי דוקטור למתמטיקה. אבל זו תשובה שכל מנהל בית ספר למינהל עסקים היה רוצה לשמוע".
פישר ציין כי השקל נהנה עד לאחרונה מייסוף כתוצאה מכך "שישראלים שהחזירו כסף הביתה כי מערכת הבנקאות בישראל נראתה להם יציבה יותר". הוא הוסיף כי "מדובר בתופעה מחמיאה אך לא נוחה ונקטנו צעדים להתמודד עם כך. למרות זאת, אם הייתי צריך לבחור בין הבעיות שלנו לבעיות של מדינות כמו הונגריה, ברזיל או צ'ילה, שהמטבע שלהן איבד רבע מערכו בחודש אחד - הייתי מעדיף את הבעיות שלנו".
האתגרים: עוני, חינוך, היי-טק ושלום
בהמשך דבריו מתח פישר ביקורת על התקשורת, מבלי לציין אם הוא מתכוון לתקשורת הישראלית או הבינלאומית, ואמר כי "בתקופה זו תחושת הביטחון של הציבור היא נושא עדין, אבל אתה לא מוכר עיתונים על-ידי בניית ביטחון אלא על-ידי יצירת פאניקה".
פישר הוזמן להרצות על האתגרים הכלכליים שבפניהם ניצבת ישראל בשנת ה-60 לקיומה. לטווח ארוך, הוא אמר, שלושת האתגרים החשובים ביותר הם המאבק בעוני, רפורמה במערכת החינוך ושימור התחרותיות של סקטור ההיי-טק.
פישר הוסיף לרשימה זו גם את עשיית השלום ואמר כי למרות שהצלחת התהליך מדיני תביא לגידול בהוצאות הביטחון בטווח הקצר, בטווח הארוך היא תאפשר הפניית משאבים מאסיווית מתקציב הביטחון - הגוזל כיום, להערכתו, כ-10% מהתוצר הלאומי הגולמי.