>> בחלק של קורסי הניהול שבו אני מלמד על הנהגה, אני מסיים את השיעור בבקשה לנוכחים - אנא פנו למנהלים אחרים בארגון ובררו מה הם הרעיונות שעוברים במוחם בכל הקשור להמשך התפתחותם כמנהיגים. זאת הדרך היעילה ביותר עבורם להבטיח שיפור מתמיד לאורך זמן. שנה לאחר אחד הקורסים שערכתי, שאלתי מנהלים מאחד הארגונים, שמנהלים בו כבר למדו אצלי, האם קיבלו פנייה מבוגרי הקורס. התברר כי 70% מהמנהלים שלמדו אצלי קיבלו את עצתי, במידה זאת או אחרת, ואילו 30% לא עשו דבר. תהיתי: מה מנע מאותם 30% להימנע מלעשות משהו שהיה עוזר להם ליהפך למנהיגים יעילים יותר?
היתה לי הזדמנות לראיין חלק מאותם "בטלנים" כשנה לאחר מכן, כדי להבין מדוע שמטו את הכדור בכל הנוגע להתחייבות לפנות למנהלים אחרים. התשובות שנתנו לא היו קשורות לאמינות, אתיקה או ערכים. הם כולם היו אנשים טובים בעלי ערכים מצוינים; אנשים טובים שהרגישו רע על כך שלא הלכו ודיברו עם עמיתיהם. אם לא מדובר בחוסר באינטליגנציה או בערכים, מדוע סיימו את הקורס תחת ההבטחה ליישם את כל מה שלמדו בו - ואז נתנו לשנה שלמה לעבור מבלי שהשקיעו מאמץ נראה לעין?
התשובה קשורה לחלומות בהקיץ, לפנטזיה. אני בעצמי שקעתי בכך במשך שנים, וכנראה שגם אתם. זה מסביר מדוע כמעט שליש מהתלמידים שהשתתפו בקורס שלי, לא עשו את מה שהם ידעו שיש לעשותו. זה גם מסביר במידה רבה מדוע אתם לא עושים דברים רבים, שיש לעשותם, בחיים ובקריירה שלכם.
הפנטזיה היא כזאת: "אני מאוד עסוק כרגע. למעשה, בכל ימי חיי לא הייתי עסוק כפי שאני עכשיו. לפעמים אני מרגיש כאילו החיים שלי יוצאים מכלל שליטה. אני ניצב כעת בפני אתגרים מיוחדים במינם. אני צופה שהרע מכל יחלוף תוך כמה חודשים, ואז אקח שבועיים להתארגנות, אבלה קצת זמן עם המשפחה, אתחיל להתייחס ברצינות לתזונה נכונה ולפעילות גופנית, ואעבוד על הפיתוח האישי שלי". האם יש לכם חלום בהקיץ הדומה לזה? כמה זמן סיחררה אתכם הפנטזיה הזאת? אצל רוב המנהלים שפגשתי היא נמשכה שנים ארוכות.
למדתי לקח חשוב כשניסיתי לעזור לאנשים אמיתיים לשנות התנהגויות אמיתיות בעולם הממשי. אותם "שבועיים" המוקדשים להתארגנות ולהתמקדות בפיתוח האישי שאתם מפנטזים עליהם לא יגיעו לעולם. יש סיכוי טוב שמחר המצב יהיה מטורף יותר מאשר כיום, ושהתגובה שלכם לטירוף הזה תהיה שתשקעו עמוק יותר בעבודה.
אם אתם רוצים לערוך שינוי אמיתי, שאלו את עצמכם שאלה נוקבת: מה אני מוכן לשנות עכשיו? לא "בעוד כמה חודשים". לא "כשאספיק לסיים את זה". אבל עכשיו, ברגע זה ממש. עכשיו, קחו נשימה עמוקה. עזבו את הפנטזיה שלכם ואת התוכניות המפוארות. אמצו אל לבכם את הטירוף של החיים. עשו עכשיו כל מה שאתם יכולים לעשות, והניחו בצד כל דבר אחר. ערכו רשימה של הפעילויות לשיפור עצמי שתכננתם באופן מעורפל לעשות, אבל לא הגעתם אליהן. התחילו לבצע את סעיפי הרשימה כולם בתוך שבועיים. אם לא תספיקו לבצע משימה כלשהי, הסירו אותה מהרשימה וחדלו להתענות בגללה.
-
הכותב הוא מאמן מנהלים, ובעל הבלוג "שאל את המאמן" באתר בית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד
-
הסוגיה: למה מנהלים מבטיחים לעצמם הבטחות אישיות אך לא עומדים בהן?
הפתרון: כי הם שוגים בפנטזיית "היום אני עסוק אבל בקרוב מאוד הכל ישתנה"
הדרך: הכינו רשימה של כל הדברים שאתם רוצים לעשות עכשיו והתחילו לממש את הסעיפים בתוך שבועיים
הפנטזיה שמונעת מאתנו להיות מנהלים טובים יותר
מאת מרשל גולדסמית
17.11.2008 / 8:11