וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מנהל, דבר עם עובדיך

טלי חרותי-סובר

17.11.2008 / 9:11

מנהלים לא מבינים כי כל דליפה קטנטונת מחדר ההנהלה טסה החוצה; שהעובדים שלהם - שמרגישים נבגדים כי אף אחד לא טורח לעדכן אותם במתרחש - פונים לתקשורת שמבררת בשבילם

מלחמת לבנון השנייה התאפיינה במגע קרוב מאוד, יש האומרים קרוב מדי, עם התקשורת. המכשירים הסלולריים הפכו את שדה הקרב לנגיש מתמיד, כשחיילים ומפקדים שלחו ד"ש מהחזית, מבלי שהם מבקשים את אישור הצנזורה או דובר צה"ל. הם רצו שהעולם יידע מה עובר עליהם, והוא ידע.

על אף שלא מדובר בחיי אדם, חלילה, הסקאד הכלכלי שנוחת על ראשינו משפיע על היכולת להאכיל ילדים, לשלם משכנתא או סתם לחיות את שארית החיים בנחת, אחרי 50 שנה של עבודה קשה וחיסכון. אין פלא, אם כן, שגל הפיטורים, הצמצומים והביטולים שעובר עכשיו על המשק הישראלי מוציא מהעובדים את הצורך ליידע את העולם - באופן חד ומהיר - מה קורה אצלם במסדרונות.

הטכנולוגיה מאפשרת לכל "חייל" להגיע בקלות לכל מי שרוצה לשמוע: מיילים אדומים, כתובות העיתונאים שמעודכנות בתחתית כל כתבה, מספרי טלפון שמופיעים ברשת. כמה קל וכמה פשוט לשלוח מייל אנונימי על פיטורי עשרות אנשים, סגירת מוקדי פעילות, עצירת פרויקט משמעותי.

עובד בלחץ הוא עובד כועס ונקמני, וכיום יש לו את הכלים להוציא את זה החוצה. התקשורת עושה את תפקידה: מקבלת את המידע, בודקת אותו, מאמתת מכל כיוון ומפרסמת. הרי בשביל זה היא שם. עשרות ידיעות, הרשו לי לגלות, נעצרות באיבן, ועשרות אחרות מאומתות ומתפרסמות.

כך נוצר מצב שבו חברת נטפים מדווחת באופן רשמי מעל דפי העיתון על פיטורי 150 מעובדיה, עוד לפני שטרחה ליידע אותם בעצמה. כך מוצאים את עצמם מנהלי חברת סנדיסק הודפים בכוח (ולא בהצלחה גדולה) שמועות שרצות כבר שבועות במסדרונות, לאחר שיו"ר החברה הודה בתקשורת שהמצב קשה וכי לא יהיה מנוס מקיצוצים.

לעתים יש תחושה שהמנהלים בישראל עדיין לא מבינים כמה קצר כיום התהליך. עמוסי צרות אחרות, הם שוגים באשליה כי ניתן לשמור סודות שכאלה בתוך החברה, שעובד חרד אכן מקשיב להוראה החד-שמעית "לא לדבר עם עיתונאים". הם לא מבינים, אולי מתוך הכחשה, כי כל דליפה קטנטונת מחדר ההנהלה טסה החוצה; שהעובדים שלהם - שמרגישים נבגדים כי אף אחד לא טורח לעדכן אותם במתרחש - לא זקוקים עוד לאישורו של דובר החברה. הם פונים אל התקשורת שמבררת בשבילם.

אז מה אפשר לעשות? לתקשר. הדרך היחידה למנוע מעובדיך לרוץ אל העיתון היא לספר להם בעצמך מה המצב, ולחזק את נאמנותם כלפיך. כמעט כל יועץ ממליץ על שקיפות בכלל, ובימים אלה בפרט. חוסר בתקשורת שוטפת מגביר את רמות הלחץ, את חרושת השמועות ואת הצורך בגורמים חיצוניים.

בימים אלה ראוי לפעול במהירות. אם החלטת על תוכנית פיטורים גורפת, אל תמשוך אותה שבועות וחודשים. גם בארגון הדיסקרטי ביותר עלול לדלוף פרט אחד שיצית את האש. ככל שהתקופה בין ההחלטה לביצוע תהיה קצרה יותר, כך תמנע מעצמך מבוכה אמיתית שתלווה באובדן אמון טוטלי מצד עובדיך.


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully