אל תזרקו כסף לשוק ההון. תשקיעו בתשתיות

>> התוכנית שמציע משרד האוצר להגדלת ההשקעה הממשלתית בתשתיות נראית כמו צעד בכיוון הנכון. צעד הרבה יותר טוב מצעדים פופוליסטיים שמוצעים, כמו פרישת רשת ביטחון לאג"ח קונצרניות או צעדים לעידוד הצריכה הפרטית מהסוג שמנסים לעשות כיום בארה"ב.

כלכלת השוק החופשי אינה כלי מושלם. לשוק החופשי יש כשלים רבים, שאחד מהם הוא היעדר תמריץ כלכלי להקמת פרויקטים ציבוריים. לשם כך קיימות מדינה ומערכת מסים. תפקיד המדינה הוא להשתמש במסים בתבונה כדי להקים כבישים, גשרים, מסילות ברזל, מערכות לטיהור והולכת מים, בתי ספר, בתי חולים, משטרה, צבא ומוסדות ציבור שמהם נהנים כולם.



החשיבה הכלכלית המודרנית של השוק החופשי מייעדת למדינה עוד תפקיד חשוב - להתנהג בצורה אנטי מחזורית. כשהכלכלה רצה קדימה, המדינה צריכה לעמוד על המשמר, לחסוך בהוצאותיה, להקטין את חובותיה ולתת לסקטור העסקי למשוך את המשק בכוחות עצמו. זה תפקיד קשה ביותר, משום שלפוליטיקאים קשה להגיד "לא" כאשר קופת המדינה מתמלאת. למזלנו הרב, בחמש שנות הצמיחה האחרונות הצליחו פקידי האוצר לשמור על הקופה הציבורית בצורה מעוררת הערכה.



תפקיד חשוב נוסף של המדינה הוא לפקח באופן הדוק על שוקי ההון ועל מערכת החיסכון ארוך הטווח כדי למנוע אסון פיננסי. אבל פיקוח אין משמעותו חילוץ.



לעומת זאת, בתקופה של האטה וצמצומים בסקטור הפרטי, המדינה צריכה לשנות כיוון ולקחת את מושכות הצמיחה לידיה. אבל היא צריכה לעשות זאת אך ורק בכלים שלשמם היא קיימת, כלומר השקעה בתשתיות ציבוריות חיוניות, שישרתו את כולנו עוד שנים ארוכות.



הבשורה הטובה היא שכיום אפשר להשקיע בתשתיות במחירים טובים, כאשר עשרות חברות קבלניות משוועות לעבודה, וכאשר מחירי האנרגיה וחומרי הגלם צנחו בעשרות אחוזים.



הבשורה הפחות טובה היא שהשקעה בתשתיות אינה פתרון קסם. זה תהליך שלוקח זמן עד שהוא מייצר ביקושים במשק. בין קבלת החלטה לגבי הקמת כביש ועד להזמנת העבודה בפועל יכולות לחלוף שנים, ותמיד עלול להגיע איזה פוליטיקאי לרגע שיחליט לשנות את החלטות קודמיו. כדי ליצור עידוד יעיל, המדינה צריכה להתרכז בפרויקטים קיימים שתקועים בצנרת בירוקרטית ולמצוא דרכים איך להביא אותם לידי מימוש.