ביה"ד: אין למנוע שכר ממתמחה ברפואה שעבדה בחו"ל

>> בית הדין האזורי לעבודה בנצרת חייב את שירותי בריאות כללית לשלם 73 אלף שקל לרופאה שהועסקה בקופה, עבור התקופה שבה שהתה בחו"ל במהלך ההתמחותה לצורך מחקר. ביה"ד קבע כי השהות בחו"ל תיחשב כחלק בלתי נפרד מעבודתה.

לשם קבלת תואר מומחה תקף בישראל, נדרשה ד"ר שטפני קמיל לבצע עבודת מחקר בת שישה חודשים במדעי היסוד ובחרה לעשותה בגרמניה. היא הצטיידה באישורים הנדרשים ממנהלת המחלקה בבית חולים העמק בעפולה בו עבדה ומההסתדרות הרפואית ויצאה ביולי 2005 לגרמניה. ואולם במהלך ההתמחות נמסר לה כי בית החולים החליט שלא לשלם את שכרה ואת התנאים הנלווים עבור תקופת ההתמחות וכי היעדרותה תיחשב כחופשה ללא תשלום. היא אף קיבלה התראה, לפיה אם לא תשוב לעבודתה עד פברואר 2006, יראו בה כמי שעזבה את עבודתה.



קמיל תבעה את הכללית בביה"ד האזורי לעבודה בנצרת, באמצעות עוה"ד גדעון רובין ומעיין רביד ממשרד רובין שמואלביץ'. לטענתה, עבודת המחקר היא חלק בלתי נפרד מחובת ההתמחות ולכן הכללית חייבת לשלם את שכרה בתקופה זו.



הכללית טענה, באמצעות עו"ד תמר גולן, כי הכלל הוא שעבודת מחקר במדעי היסוד תעשה בין כתלי בית החולים ורק במקרים חריגים תישקל האפשרות לבצע את המחקר בחו"ל.



השופטת אורית יעקבס, קבעה כי "הכלל אינו נדיר כלל ועיקר. בפועל היא אישרה לרופאים לבצע עבודות מחקר בחו"ל בלי שהתקיימו הסיבות אותם פירטו מנהלי בתי החולים בתצהיריהם". היא חייבה את הכללית לשלם לרופאה את שכרה וכן לשאת בהוצאות המשפט בסך 11 אלף שקל.