סיפור חדש - שחיתות ישנה

>> "החלטות המינהל אינן פונות לציבור הרחב, שהוא הלקוחות שלנו. הן כתובות אך ורק בעבור הפקידים, ולכן הציבור אינו מבין אותן" - כך הסביר מנהל מינהל מקרקעי ישראל, ירון ביבי, בראיון ל-TheMarker.

המשפט הקצר הזה מסמל את עומק הריקבון שבו שרוי הארגון הזה, שאמור להעניק שירות למאות אלפי אנשים, אך נתון באופן מוחלט לשלטון פקידים, מונחים לא ברורים ותהליכים שמזכירים מדינות מסוג אחר. זו גם הסיבה, שאף אחד לא נופל מכיסאו כשמדי פעם מתגלה פרשיית שחיתות בגוף הזה.



מינהל מקרקעי ישראל הוא גוף הנדל"ן החשוב ביותר במדינה. כשמו כן הוא, אמור לנהל את הקרקעות שבבעלות המדינה וקק"ל, לשווק אותן לחברות ולפרטים לצורכי בנייה, חקלאות, מסחר, תעשייה ומשרדים ולהפיק מהן הכנסות בעבור המדינה.



חוק מקרקעי ישראל קובע כי קרקע הנמצאת בבעלות המדינה אינה ניתנת למכירה, אלא להשכרה לטווח רחוק (החכרה). כתוצאה מכך, כל מי שזכה אי פעם במכרז של המינהל על קרקע, למשל לצורך הקמת ביתו, נקשר עם המינהל בחתונה קתולית - וכל מהלך שהוא רוצה לבצע בנכס, החל במכירתו וכלה בתוספות בנייה, חייב באישור המינהל ובתשלומים שונים.



כל זה גרם לכך שמעמדם של הפקידים במינהל הלך והתעצם. לא חסרים סיפורים על מאכערים בתשלום שבהם משתמשים חוכרים כדי להגיע סוף סוף לפקיד, אחרת הטיפול בבעיה עלול להימשך חודשים ואף יותר. במצב דברים זה הכל אפשרי, ולא צריך להיות מופתעים מכך שהחוכר, שהגיע כבר לפקיד, נאלץ לשלם גם לו כמה שקלים כדי להאיץ את הטיפול בבקשתו.



במצב שבו הפקידים שולטים והנהלים כתובים בשפה פקידותית, קל להסתיר מעשים אפלים בדרגים הנמוכים. בדרגים הגבוהים יותר נחשפים מפעם לפעם סיפורים המעידים על הבעיות הקשות שבהן נתון גוף הפקידים הזה.



רק לפני חודשיים הסתיים משפטו של מנהל מחוז מרכז לשעבר במינהל, עודד טל, שהואשם בהפרת אמונים וקבלת שוחד מגורמים הקשורים לחברת הבנייה מגדל הזוהר, שעל בעליה נמנה הקבלן דודי אפל. בתמורה, זכתה החברה ליתרונות משמעותיים ולהקלות במיזמי בנייה שלה.



גם אחד מקודמיו של טל בתפקיד הורשע בגין מכרז על קרקע, שבו זכה לפני יותר מ-20 שנים. ב-94' זוכה בכיר במינהל מקרקעי ישראל מאשמת קבלת שוחד בתמורה להורדת דמי חכירה לבעל קרקע, אף שנותן השוחד הודה כי נתן אותו. הנימוק לזיכוי היה שטובת ההנאה היתה מזערית.



ומה בפרשה הנוכחית? עדיין לא ברור הרקע למעצרים ולחשדות במקרה הזה, אך סביר להניח שבסופו של דבר הדברים יתנקזו לאפיקי השחיתות הרגילים שהתגלו במינהל בעשורים האחרונים: ניסיון להפחית בתשלומים, ובעיקר בדמי החכירה, דמי שימוש ודמי היתר; ניסיון לקבל סיוע בזכייה במכרז במחיר "סביר"; וניסיון להעלים עין מחריגות הקשורות לנכס. כל אלה יכולים להיות מלווים במתן שוחד או טובות הנאה, ובשרשרת אנשים המכירים היטב את ערוצי הפעולה הנכונים - משום שאדם מן היישוב אינו מכיר את המאכערים.