שר האוצר הטורקי: אנחנו לא במשבר; קרן המטבע הבינלאומית: אתם כן

ניו יורק טיימס



>> עד לפני זמן לא רב מדינות כגון טורקיה - הנמצאות בצמיחה מהירה אך מועדת לשגיאות - היו רצות לקרן המטבע העולמית כמעט בכל משבר פיננסי גדול כדי להתחנן לכספי חילוץ שיסייעו להם לצאת מהקשיים. איך השתנו הזמנים. בימים אלה, מהמט סימסק, שר האוצר הטורקי, עושה כל שביכולתו לשכנע את העולם שהוא וממשלתו אינם זקוקים לחבילת סיוע טיפוסית של מיליארדי דולרים מקרן המטבע.

הגירעון התקציבי של טורקיה זניח, אומר סימסק. לבנקים יש הון נאות, והחוב הציבורי והפרטי בטורקיה מהווה אחוז נמוך מהתמ"ג. "יש לנו מדיניות טובה", אמר סימסק בראיון שנערך במלון סוויס באיסטנבול, שם הגן על המדיניות הכלכלית של ממשלתו בוועידת הפורום הכלכלי העולמי. "אפשר לקוות שהשווקים יאמרו כי לקרן המטבע העולמית אין תפקיד משמעותי". אך האם מישהו מקשיב?



בלב הפאניקה שמעורר המשבר הפיננסי העולמי, המשקיעים, שלפתע אינם ששים לקחת סיכונים, אינם מעריכים יתרונות שכאלה. בדומה לכלכלות מתעוררות ברחבי העולם, הבורסה והמטבע בטורקיה רשמו ירידות חדות עקב בריחת ההון הזר, שהציף בעבר את המדינה בתקופות של צמיחה ורפורמות כלכליות מוצלחות.



כיום, אם תרצה בכך ואם לאו, ניצבת טורקיה במצב מוזר שבו ייתכן כי תיאלץ לקבל על עצמה מגבלות פיסקליות נוקשות, כדי לגרום לקרן המטבע להחליף את ההון הזר שנעלם בדיוק כשהכלכלה שלה מאטה ביחד עם הכלכלה העולמית.



קובעי המדיניות בטורקיה, שחשבו שסיימו עם קרן המטבע העולמית במאי, לאחר השלמת תוכנית תלת-שנתית בעלות 10 מיליארד דולר, אינם יכולים שלא לשאול מדוע צריכים לשלם את מחיר המשבר, שבשונה ממשברים קודמים, נוצר שלא באשמתם. אך לטורקיה יש בעיות שהיא לא יכולה לגלגל לפתחם של אחרים.



רפורמות כואבות ומסובכות



טורקיה צמחה ב-2% בלבד ב-2007 - קצב נמוך מדי מכדי לתמוך בגידול בביקוש לעבודה של האוכלוסייה הצעירה שלה. ההערכה היא שכ-40% מצעירי טורקיה מובטלים.



יתרה מכך, התאגידים בטורקיה מילאו את כרסם בהלוואות זרות, ונותרו להתמודד עם התחייבויות גבוהות בהרבה לעומת נכסיהם הדולריים. ב-USB מעריכים כי ההפרש מגיע לסך של 73 מיליארד דולר.



ייתכן שהסכם בין טורקיה וקרן המטבע ייחתם בקרוב, אך הדיונים בין שני הצדדים הוקפאו זמנית. טורקיה מבקשת להשיג גמישות רבה יותר בהוצאותיה וקרן המטבע ממליצה לפעול מתוך זהירות פיסקלית רבה יותר.



סימסק אומר כי יש לנסח הסכם כתוכנית מגירה, ולהמשיך לעקוב אחר המצב, אך משקיעים חיצוניים רבים טוענים כי לטורקיה יש צורך בסיוע ישיר יותר - בדומה להסכמים בין קרן המטבע ובין אוקראינה, פקיסטן והונגריה - כדי להרגיע את השווקים הגועשים.



לנאומו הבוטה של סימסק היו השלכות על כל תחומי החיים בטורקיה - מהעילית האינטולקטואלית, למגזר העסקי ועד לאדם ברחוב. טענותיו מדגישות דילמה כלכלית ופוליטית דחופה שעומדת בפני כלכלות מתעוררות רבות, שביצעו במהלך השנים רפורמות כואבות ומסובכות, הצליחו לקצור את הפירות וכעת - עם נסיגת המשקיעים הזרים - מוצאות עצמן במסע אחורה בזמן לימים שחשבו שהשאירו מאחור.



במהלך השנים הגיעה הבורסה הטורקית למעמד שמגדיר היטב את מהות חישוב הסיכון הגבוה אל מול התשואות הגבוהות, שאותו מבצעים המשקיעים כשהם מעוניינים להשקיע בשווקים מתעוררים. עד 2001 נרשמו כמה מקרים של זינוקים ספקולטיוויים בשוק שהסתיימו בקריסה, בירידות שער המטבע המקומי, כתוצאה מממשלות חלשות והחלטות כלכליות גרועות.



עדיין, תחת ראש הממשלה רג'פ טאיפ ארדואן, ביצעה טורקיה צעדים מרשימים מאז הקריסה האחרונה ב-2001. שיעור האינפלציה התכווץ ל-9%, לעומת 60% ב-2001, התמ"ג לנפש גדל פי שלושה ל-10,500 דולר וההשקעות הזרות הישירות הגיעו ל-19 מיליארד דולר ב-2007.



זמנים טובים לאליטה העסקית



טורקיה נהנתה במשך זמן רב מזרימה חזקה של השקעות זרות. אלה היו זמנים מעולים למי שהיה שייך לאליטה העסקית בטורקיה. עם העליות בשווקים, דור חדש של מיליארדרים נוצר במדינה.



לארקוט סויאק, יו"ר קונגלומרט תעשייתי עצום, יש זיכרון מצוין. פעילויות סויאק הולדינג - חברת פיתוח נדל"ן, אנרגיה ובנייה - היו חלק משמעותי בצמיחה של 7% שנרשמה בטורקיה מאז 2002. ואולם משום שהבנקים כבר אינם מממנים את ההשקעות האלה, היה עליו לדחות פרויקטים בשווי של כמעט חצי מיליארד דולר בחודשים האחרונים.



"אנחנו משקיעים", הוא אמר בשיחה במשרדו באיסנטבול. "כשאנחנו לא משקיעים מתחילות הבעיות ומתחילים לראות ירידה בשיעור התעסוקה. כל המימון נעצר - אפילו לטווח הקצר". ואפשר כבר לראות את השלכות התייבשות מאגרי האשראי.



לא רחוק מהוועידה, מאחורי שורות חנויות יוקרה ריקות בהן נמכרים תיקי יד של מארק ג'ייקוב ב-1,000 דולר, עמד יאבוב איידמיר, פנסיונר בן 62, ושלה דג קיפון אפור ממימי הבוספורוס והרהר במצב המדינה שלו.



"כשאמריקה משתעלת, העולם נדבק בצינון", הוא אמר. אך הירידות בשווקים לא גרמו לו לפאניקה. הוא שומר את 10,000 הדולר שחסך במהלך חייו בבנק טורקי ובוטח במטבע ובממשלה שלו. "אולי הזרים בורחים, אבל אנחנו הטורקים - אנחנו לא נבהלים בקלות", הוא אמר וצחק.



אנשי הפיננסים הטורקיים אולי לא בורחים בבהלה, אך יש תחושת תסכול - כמו גם אירוניה - שהמשבר, שהחל במתן הלוואות לבעלי הכנסה נמוכה במקומות כגון קליפורניה ואריזונה, דוחק בהם לחזור לזרועות קרן המטבע. חלק מהבנקאים בטורקיה מדברים בכעס על היקפי המינוף האדירים שבהם השתמשו בנקי ההשקעות האמריקאיים.



העובדה שהבנקים בטורקיה, שלפני כעשור לא עשו יותר מספקולציות בשוק האג"ח המקומי, יכולים ללמד את עמיתיהם האמריקאיים בנוגע למדיניות הסיכונים שלהם, רק מראה שהיוצרות התהפכו.



"הבעיה לא אצלנו", אמר ארגון אוזן, מנכ"ל בנק גרנטי, בנק מסחרי מוביל במדינה, והסביר מדוע הבנקים בטורקיה הפסיקו להעניק הלוואות. "הבעיה היא בבנקים הבינלאומיים. הם הלוו סכומים גבוהים לטורקיה. עכשיו אין להם כסף בשבילנו".